Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
סקי אלפיני - ויקיפדיה

סקי אלפיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיילי חיל האוויר האמריקאי גולשים באתר הסקי קיסטון בפסטיבל השלג השנתי ה-14

סקי אלפיני הינו ענף ספורט חורף, בו המתחרים גולשים במורד הר במגוון של מסלולים, חלקם מהירים וחלקם טכניים. המטרה של הגולש היא לסיים את המסלול בזמן הקצר ביותר כאשר הוא מקפיד לעבור בין דגלים שנעוצים במסלול. מתחרה שלא הצליח לעבור בין זוג דגלים נפסל מאותה תחרות. אירועי גביע העולם בסקי אלפיני מאורגנים על ידי פדרציית הסקי הבינלאומית, ונערכים במגוון אתרי סקי באירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה. זהו סוג הסקי הפופולרי ביותר בעולם, והוא נפוץ בעיקר במדינות האלפים וסקנדינביה באירופה, ארצות הברית וקנדה.

תוכן עניינים

[עריכה] סוגי סקי אלפיני

ישנם ארבעה סוגי מסלולים בסקי האלפיני:

סלאלום: זהו סוג המסלול האיטי ביותר, וגם הטכני ביותר. המתחרים צריכים לעבור בין זוגות דגלים קרובים אחד לשני ועם פריסה צפופה, מה שמחייב פניות חדות מאוד כדי לעבור בין הדגלים ועל כן הגולש מתקשה לצבור מהירות. בגלל הצפיפות של הדגלים זהו ענף הסקי האלפיני עם אחוז הפסילות הגבוה ביותר, בכל תחרות נפסלים כמחצית מהגולשים בגלל אי מעבר בין זוג דגלים.

סלאלום ענק: זהו מסלול מהיר יותר מסלאלום, אבל עדיין איטי ונחשב לטכני מאוד. רוב הגולשים שמתמחים בסלאלום מצליחים גם בסלאלום ענק. הפניות חדות מעט פחות מבסלאלום, מה שמאפשר צבירת מהירות רבה יותר. בסלאלום ענק יש בדרך כלל פחות פסילות מבסלאלום.

סופר G (קיצור של סופר ג'יאנט סלאלום): זהו מסלול מהיר משמעותית מהקודמים שהוזכרו, עם דגלים צפופים פחות ולכן מתאפשר לגולש לצבור מהירות רבה, במסלולים מסוימים ישנם קטעים בהם המתחרה מגיע למהירות של 110 קמ"ש.

גלישה במורד: זהו המסלול המהיר ביותר בסקי האלפיני. הדגלים מרוחקים מאוד אחד מהשני ובצפיפות נמוכה מאוד, הפניות אינן חדות והמתחרה צובר מהירות אדירה, במסלולים מסוימים גולשים במהירות של למעלה מ-130 קמ"ש. ברוב מסלולי הגלישה במורד יש "מדרגות" והמתחרה מזנק מעליהן במהירות אדירה למרחק של מטרים רבים. זהו מסלול פחות טכני ומספר הפסילות מועט, אולם בגלל המהירות הרבה מתחרה שנופל נמצא בסכנת פציעה חמורה.

[עריכה] תחרויות

תחרויות בסלאלום וסלאלום ענק כוללות 2 מקצים, המתקיימים באותו מדרון אך במסלולים שונים (כלומר סידור השערים שונה בכל מקצה). הדירוג נקבע על פי הזמן המצטבר ב-2 המקצים. במיקצה השני המתחרים מזנקים בסדר הפוך למיקומם במיקצה הראשון. תחרויות בגלישה במורד וסופר ג'י כוללות רק מקצה אחד. גלישה במורד הוא המקצוע היחיד שבו המתחרים רשאים (ולמעשה חייבים) לערוך גלישות אימון על המסלול לפני התחרות.

בנוסף לתחרויות בכל מקצוע קיימת תחרות משולבת של גלישה במורד וסלאלום (שילוב אלפיני). בתחרות הזו מתקיימת קודם תחרות הגלישה במורד, ואחריה 2 מקצים של סלאלום. המסלולים יותר קצרים מבתחרויות הנפרדות. הדירוג נקבע על פי הזמן המצטבר בשלושת החלקים.

בתחרויות לגברים המסלולים יותר ארוכים משל הנשים. פרט לכך כל יתר הפרטים זהים.

[עריכה] ציוד

לכל אחד מארבעת המסלולים של הסקי האלפיני יש ציוד אופייני לו. ההבדלים העיקריים הם באורך מגלשי הסקי: מגלשיים ארוכים מעניקים מהירות רבה יותר אבל ככל שהמגלשיים ארוכים יותר השליטה של הגולש בפניות יורדת. לכן בסלאלום הגולשים משתמשים במגלשי סקי קצרים יחסית בעוד שבגלישה במורד המגלשיים האופיניים הם ארוכים. גם מקלות הסקי אותם אוחז הגולש משתנים, בענפים הטכניים המקלות ישרים בעוד שבענפים המהירים המקלות מעוקלים. כל הגולשים מחוייבים לחבוש קסדה, ובמסלולים הטכניים ישנם מיגונים שונים על הרגליים, הידיים והפנים כדי למנוע פגיעה בגולש מהדגלים הפזורים על המסלול.

[עריכה] דירוגים ואלופי הגביע העולמי

לכל אחד מהמקצועות בסקי האלפיני יש דירוג עולמי משלו. בנוסף ישנו דירוג כללי של סבב הגביע העולמי והוא התואר היוקרתי ביותר, שקלול של הישגי הגולש מכל הענפים של הסקי האלפיני. גולש יכול לזכות בתואר הכללי מבלי לזכות באף אחד מהענפים, ולחלופין גולש יכול לזכות בדירוג הכללי מבלי להשתתף כלל בחלק מהענפים.

אלופי הגביע העולמי האחרונים

אלופות הגביע העולמי האחרונות:

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com