רובוט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המילה רובוט נזכרה לראשונה במחזה של הסופר הצ'כי קארל צ'אפק, R.U.R. (בתרגום לעברית, הרובוטים האוניברסלים של רוסום). המילה עצמה לקוחה מן המילה "רובוטה" בשפה הצ'כית שמשמעותה "עבדות" או "עבודת פרך".
כיום למילה רובוט ישנם שני מובנים עיקריים:
- מכונה דמויית יצור אנושי, הן מבחינת מראה חיצוני והן מבחינת יכולות שונות. קרוי גם אוטומטון או אנדרואיד. שימוש זה נפוץ בעיקר בספרות המדע הבדיוני.
- במובן הכללי יותר, רובוט מתאר כל מכונה בעלת יכולת תנועה, הנשלטת על ידי בקר ממוחשב ומסוגלת לבצע פעולות מורכבות יחסית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרובוט בספרות הבדיונית
הרעיון של יצור דמוי אנוש מעשה ידי אדם קיים עוד מימי המיתולוגיה היוונית. אחד הסיפורים הידועים ביותר המתארים יצירת יצור דמוי אדם הוא סיפור הגולם מפראג מהמאה ה-16. אלמנט "הגולם הקם על יוצרו" בסיפור הגולם מפראג חוזר גם בסיפורה של מרי שלי, פרנקנשטיין, שפורסם לראשונה בשנת 1818. בשני סיפורים אלו מודגש העיקרון לפיו יצירת חיים שמורה לאל ולא לאדם, וניסיון של האדם ליצור חיים בעצמו הוא חילול הקודש וסופו לשלם על כך מחיר כבד.
סופר המדע בדיוני אייזיק אסימוב היה אחד הראשונים שטיפל בשאלת היחס בין האדם לרובוט בסדרת ספרי הרובוטים שלו, שהמפורסם בהם הוא "אני, רובוט". בספרים אלו הוא טובע את המושג "תסביך פרנקנשטיין" המתאר את הרתיעה והפחד של האדם מפני המכונה שתקום על יוצרה.
הפתרון שמתאר אסימוב לפחד זה הוא ניסוח "שלושת חוקי הרובוטיקה" להם כל רובוט חייב לציית באופן מוחלט:
- לא יגרום רובוט נזק לאדם ולא ירשה במחדל שאדם יפגע.
- על רובוט לציית לכל פקודה של אדם בלבד שלא תעבור על החוק הראשון.
- לא יגרום רובוט נזק לעצמו או ירשה במחדל שנזק כזה יתבצע בלבד שלא יפגע בחוק הראשון או בחוק השני.
כעבור 40 שנה הוסיף אסימוב חוק נוסף, המשלים חוקים אלה - חוק האפס, הקובע: "לעולם לא יעשה רובוט פעולה אשר תגרום נזק לאנושות, לא במכוון ולא שלא במכוון".
בספרו של דאגלס אדמס, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, חברת "סיריוס קיברנטיקה" מגדירה רובוט כ"ידיד הפלסטיק שלך, שכיף לשהות במחיצתו".
המאבק בין האדם למכונה הגיע גם אל מסך הקולנוע. סדרת הסרטים "שליחות קטלנית" מתארת מלחמה עקובה מדם בין הרובוטים לבני האדם. סדרת סרטים מצליחה נוספת המתארת מלחמה שכזו היא סדרת המטריקס.
סופרי מדע בדיוני רבים אחרים התיחסו לרובוט כאמצעי לבחון את השאלה "מהו בן אדם". אחד הסיפורים הידועים בנושא הוא סיפור קצר של סופר המד"ב פיליפ ק. דיק בשם "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", סיפור שעובד מאוחר יותר לסרט קולנוע מצליח בשם בלייד ראנר.
[עריכה] סיווג רובוטים במדע הבדיוני
- מך (Mech): זהו רובוט מלחמה כבד, בעל מבנה של זוג רגליים, גוף עליון שעליו תא פיקוד, שתי זרועות קצרות והרבה חימוש, מקלעים, תותחים וטילים. דוגמה ל Mech הוא הרובוט ED-209 אך הם הרבה יותר נפוצים בסדרות האנימה היפניות.
- דרואיד (Droid): רובוט בעל אינטלגנציה מלאכותית המסוגל לקבל פקודה כללית ולבצעה, כאשר את הפרטים הוא מעבד לבד. דוגמה לדרואיד הוא R2D2 ממלחמת הכוכבים.
- אנדרואיד (Android): דרואיד דמויי אדם. דוגמאות: בלייד ראנר.
- סייבורג (Cyborg): חצי רובוט - חצי אדם. זהו אדם שמשולבים בו הרבה חלקים ביוניים או לחלופין, רובוט שמשולבים בו הרבה רקמות חיות. דוגמאות לסייבורג הן רובוקופ ודארת' ויידר.
[עריכה] רובוטים בימינו
חזון הרובוט דמוי האדם המתואר בספרות המדע בדיוני לא הגיע עד היום למימוש. ישנן מספר רב של בעיות טכנולוגיות לא פתורות הדרושות בכדי ליצור רובוט אוטונומי דמוי אדם. חלקן של הבעיות הללו ברמה המכאנית (לדוגמה, יצירת מכונה הפועלת כמו כף יד אנושית) וחלקן אלגוריתמיות (לדוגמה, היכולת לעבד תמונות ולהתמצא במרחב).
מחקרים רבים נעשים בתחום הרובוטיקה, בניסיון לשכלל את הרובוטים הקיימים. בכדי לעודד ולקדם מחקר בתחום הרובוטיקה נערכות בין השאר גם תחרויות משחקי כדור בין רובוטים. כמו כן נערכת מדי שנה תחרות לתלמידי בתי ספר מכל העולם, שבה הקבוצות מתכננות בניית רובוטים שיכבו אש בתוך בית בוער (בסביבת התחרות עצמה הן מכבות כמובן רק נר).
למרות מוגבלותם היחסית של הרובוטים הקיימים כיום לעומת חזון הרובוט המד"בי, ישנם לרובוטים שימושים רבים כבד היום. העבודות בהן עוסקים רובוטים הם לרוב עבודות מלוכלכות, מסוכנות, קשות, עבודות חוזרות ומשעממות או עבודות בתנאים שבני אדם לא יכולים להתקיים בהם.
- בתעשיה משתמשים ברובוטים בקו יצור, על מנת להרכיב מוצרים שונים.
- רובוטים משמשים לצורך ניקוי פסולת רעילה
- רובוטים משמשים בחקר החלל. לדוגמה, לצורך חקר כוכב מאדים היה צורך לפתח רובוט בעל יכולת תנועה עצמאית, משום שהפעלת מכונה בשלט רחוק אינה פרקטית בשל הזמן שלוקח לאות לעבור מכדור הארץ למאדים.
- במשטרה ובצבא משתמשים ברובוטים לסילוק פצצות ובכדי לפוצץ מטענים החשודים כמטעני חבלה. מערכות צבאיות רבות הן אוטונומיות לחלוטין או למחצה. כך למשל מל"טים ומזל"טים הם למעשה רובוטים מעופפים, לחלקם יש דרגות חופש שבמסגרתן הם יכולים לפעול עצמאית. הדבר בולט עוד יותר במה שמכונה "פצצות חכמות". גם הניווט של פצצות אלה נעשה באמצעות ניתוח של המצב בשטח בעזרת מצלמות, והחלק של המפעיל לפעמים מתבטא ב"שגר ושכח".
- ישנם גם רובוטים העוזרים לשמירה על משק הבית, לצורך ביצוע עבודות כגון כיסוח דשא, שאיבת אבק וניקוי בריכות.
- רובוטים משמשים גם כצעצועים יקרים. רובוט בשם Aibo של חברת סוני, לדוגמה, הוא רובוט אוטונומי בעל יכולת לימוד המחקה התנהגות של כלב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רובוטים |
- רובוט האם תוכל לעזור לי מתוך גלילאו (באתר סנונית)
- פיתוח: רובוט שיודע לשכפל עצמו (YNET)
- רובוט של משמר הגבול מפוצץ מטען ליד ג'נין (באתר צה"ל)
