חוסה לואיס רודריגס ספאטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוסה לואיס רודריגס ספאטרו

ראש ממשלת ספרד למניין: ראש ממשלת ה- מנהיג קודם: חוסה מריה אסנר מנהיג הבא אחריו: {{{מנהיג הבא אחריו}}} תחילת כהונה: 17 באפריל 2004 סוף כהונה: {{{סוף כהונה}}} תאריך לידה: 4 באוגוסט 1960 מקום לידה: ויאדוליד, קסטיליה ולאון, ספרד תאריך פטירה: {{{פטירה}}} מקום פטירה: {{{מקום פטירה}}} מקום קבורה: {{{מקום קבורה}}} מפלגה: מפלגת העובדים הסוציאליסטית הספרדית (PSOE) בעל: {{{בעל}}} אישה: סונסולס אספינוסה (Sonsoles Espinosa) שם בשפת אם: José Luis Rodríguez Zapatero חתימה: {{{חתימה}}}

חוסה לואיס רודריגס ספאטרו (ספרדית: José Luis Rodríguez Zapatero, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ; נולד ב-4 ביוני 1960 בעיר ויאדוליד) הוא ראש ממשלת ספרד מטעם מפלגת הפועלים הסוציאליסטית של ספרד או PSOE מ-14 במאי 2004.

אחת מפעולות ממשלתו היו הוצאות הכוחות המצויים בעיראק והכרה בנישואין חד-מיניים. כמו הוא הגדיל את שטח השיפוט של מחוז קטלוניה ,פיטר את ראש המטות המשולבים של ספרד, גנרל חוסה מאנה שאיים בפעולה צבאית נגד קטלוניה.

בבחירות אפריל 2006 קיבל 53.9 אחוז מקולות הבוחרים לעומת ראש האופוזיציה, מריאנו ראחוי (Mariano Rajoy) שקיבל רק 39.3 אחוז. בחודש יוני 2006 הודיע כי יחל במשא ומתן עם ארגון הטרור הבסקי ETA שמטרתו להביא אוטונומיה לחבל הבסקים.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ילדות, נעורים ותחילת הקריירה הפוליטית 1.2 הכניסה לפוליטיקה הלאומית 1.2.1 הבחירה לראשות ממשלה 1.3 כראש ממשלת ספרד 2 ראו גם 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ילדות, נעורים ותחילת הקריירה הפוליטית

ספאטרו נולד למשפחה מיוחסת שנקטה קו שמאלני. אביו, חואן רודריגס גרסיה-לוסאנו הינו עו"ד. סבו, חואן רוזריגס לוסאנו היה קפטן רפובליקני אשר נהרג בידי קבוצת לאומנים במלחמת האזרחים הספרדית. ספאטרו גדל בויאדוליד שבקהילה האוטונומית קסטיליה ולאון, החל לימודיו בבה"ס דתי ע"ש ישו "דיסקולה דה חסוס". בשנת 1970 נכנס לקולג בליאון, שהיה באותה העת הבה"ס היחיד לעריכת דין. אחר כך למד באוניברסיטה של ליאון וסיים אותם ב-1982. בשנת 1986 נבחר לפרלנט הספרדי, וב-91 נלקח תפקידו כמרצה באוניברסיטה בשל ניגוד עייניים: חבר פרלמנט ומרצה. ב-27 בינואר 1991 נישא לסונסלס אספינוסה דיאס, ביתו של קצין הצבא רפאל אספינוסה ארמנדיראס. ספאטרו הוא אב לשניים, האחד נולד ב-1993 והשני ב-1995.

ספאטרו מלווה בתמיכת משפחתו היה בפעם הראשונה בעצרת ב-1976 על ידי מפלגת הפועלים בגיון. מפלגות היו חוקיות רק לאחר מותו של הרודן פרנקו שנפטר ב-1975 אך למרות זאת מפלגת הפועלים הפכה לחוקית רק ב-1977. בעצרת נתן ספאטרו נאום משכנע אך לא ידע כי לימים יהפוך לראש ממשת ספרד.

משפחתו נקטה בקו קומוניסטי, שהייתה המפלגה השמאלנית היחידה אחר מות פרנקו. בשנת 1982 הפך ספאטרו לראש חוג הצעירים של המפלגה. בבחירות, הוא אף הצליח לאחד את המפלגה הקומוניסטית ומפלגת הפועלים. בשנת 1986 נבחר לייצג את מחוז ליאון וקורטס בפרלמנט. הוא היה לנציג הצעיר ביותר אז. הוא כונן קואליציה משותפת כי חשב יש בליאון דינמיקה שלילית ואף אין בה דמוקרטיה וידידות למחוזות אחרים. הוא הפך למזכ"ל המפלגה ב-1988, אחרי מחלוקות קשות במפלגה. הוא נבחר שוב לתפקיד ב-1994 עם רב של 68 אחוזים.

[עריכה] הכניסה לפוליטיקה הלאומית

בשנת 1995 נעשו בחירות כלליות בספרד, אך היו מפלה קשה למפלגה שכן מחוז ליאון קיבל רק 2 מושבים, התוצאות באו מכלכה לא יציבה וגם שחיתויות. בשנת 1996 ספאטרו שמר על מקומו בפרלמנט ונבחר שוב למזכ"ל. בשנת 2000 שוב המפלגה נחלה הפסד כי מפלגתו של חוסה מריה אסנר ניצחה וגרפה את כל המושבים. ספאטרו שוב שמר על מקומו אך מפלגתו קבלה רק 126 מושבים.

בוועידה ה-36 של מפלגה הודיע ספטארו כי ירוץ לתפקיד ראש המפלגה אך הייתה ביקורת נגדו שכן כל ראשי המפלגה היו כבר ראשי ממשלה והוא לא החזיק כלל בתפקיד חשוב. הוא קיבל 414 קולות לעומת מועמדו היריב חוסה בונו (המתפקד כיום כשר ההגנה) שקיבל 405. מיד לאחר היבחרו הצהיר כי לא יפריע לעבודת הממשלה ואף הטביע את מונחו הפרטי "אופוזיציה שקטה". כשמפלגתו לא נחלה פופולריות היו שקראו לו במבי. לעבודתו לא הייתה השפעה שכן כלל לא השפיע על הורדת מחירי הנפט, הדלק.

באותה השנה שוב פרצה מחלת הפרה המשוגעת והוא ביקר את התנהלותה הכושלת של הממשלה בטיפולה במחלה שכן הפלגה גרמה למיתות רבות ברחבי אירופה ויותר בספרד. וכמו כן הוא ביקר את הממשלה על המשבר בין ספרד לבריטניה בעניין גיברלטר, ספאטרו טען כי אסנר לא השיג את הצוללות של בריטניה מהשטח, וכלל לא ניסה. המחלוקת העיקרית בינו לאסנר הייתה בעניין המלחמה בעיראק. הואר עצמו הסתמך על דעת הציבור הספרדי שטען שיש להוציא את הכוחות הספרדים ממנה, ויותר מכל באחת עצרות ההזדהות עם ארצות הברית הונף דגל ארצות הברית והוא לא ממש היה בעדו שכן טען כי זוהי מחאתו נגד ארצות הברית ולמען המפקח דאז, האנס בליקס מהאו"ם.

[עריכה] הבחירה לראשות ממשלה

בבחירות הכלליות ב-2004 נחל ניצחון צורב מפלגתו של אסנר הייתה בטוחה שיש לה לפחות את הרב, אך הם הובסו. רבים טוענים כי הנצחון של PSOE נבע בעיקר מפיגועי הרכבת במדריד של אל קאעידה: הממשלה טענה שהמחתרת הבאסקית ביצעה אותם, אך כבר יומיים אחרי הפיגועים (יום אחד לפני הבחירות) בוצעו מעצרים של מוסלמים קיצונים והציבור הרגיש מרומה ולא בחר במפלגתו של אסנר.

[עריכה] כראש ממשלת ספרד

ספאטרו החל בכהונתו ראש ממשלת ספרד ב-17 באפריל 2004. ממשלתו של רודריגס ספאטרו התאפיינה בהמשך המדיניות הכלכלית של הממשלה הקודמת; חקיקת חוקים סוציאלים פרוגרסיבים, כגון נישואים חד מיניים; ושינויים במדיניות החוץ כגון התרחקות מארצות הברית. כל הצעדים האלה נהנו מתמיכת מפלגות השמאל ועיקר האופוזיציה הייתה המפלגה השמרנית בראשותו של מריאנו ראחוי.
בין הצעדים של ממשלתו של ספאטרו יש להזכיר:

• מאי 2004 - השגת הכוחות הספרדיים מעיראק; על אף הביקורת מצד האופוזיציה.
• יוני 2005 - חקיקת חוקים סוציאלים, המפורסם בהם הוא זה שמאפשר לשני אנשים מאותו מין להנשא וכמו כן - הקלות בתהליכי הגירושין; אל אף הביקורת מצד האופוזיציה והפגנות.
• 2005 - 2006 - הרחבת האוטונומיה של מחוז קטלוניה; על אף ביקורת חריפה של האופוזיציה בטענה שאחדות ספרד בסכנה.
• יוני 2006 - הכרזה על משא ומתן עם ETA; על אף ביקורת חריפה של האופוזיציה והפגנות מרובות משתתפים.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוסה ספאטרו

• פוליטיקה של ספרד
• היסטוריה של ספרד
• ETA

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ספרד של ספאטרו, באתר "סיקור ממוקד"