התחממות עולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טמפרטורה ממוצעת גלובלית (בפני השטח) מ-1856 עד 2004

ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת בתקופה 1995-2004 לתקופה 1940-1980

התחממות עולמית הוא מונח המשמש לתאור העלייה שנצפתה בשנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה ושל האוקיינוסים של כדור הארץ. הדעה הרווחת בקהילה המדעית הינה כי רוב העלייה נובעת מפעילות אנושית הגורמת לאפקט החממה. הכמויות הגדלות של פחמן דו חמצני ושל גזי חממה אחרים המשוחררים על ידי הבערתם של דלקים מחצביים, בירוא יערות, חקלאות ופעולות אנושיות אחרות, הם הגורמים העיקריים של ההתחממות. אפקט החממה הטבעי שומר על טמפרטורת כדור הארץ, וגורם לה להיות חמה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס ביחס למצב ללא אפקט זה; תוספת של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, ללא שינויים אחרים, תהפוך את פני השטח של כדור הארץ לחם יותר.

מחקרים עכשווים מנסים להמשיך ולדמות ולכמת בצורה טובה יותר את הגורמים שיכולים להשפיע על שינויים בטמפרטורה, במיוחד תהליכים של משוב חוזר שלילי וחיובי.

שינוי הטמפרטורה הינו רק היבט אחד של נושא רחב יותר של שינויי אקלים. הדעה המדעית על שינויי אקלים, כפי שבאה לידי ביטוי על ידי "הפנל הבינממשלתי לשינויי אקלים" של האו"ם (IPCC), וכפי שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות הג'י 8, היא שהטמפרטורה העולמית עלתה ב 0.6±0.2 מעלות צלזיוס מאז סוף המאה ה-19, וכי ככל הנראה "רוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות" [1].

ישנה קבוצה קטנה של מדענים החולקת על ההשקפה לפיה פעילויות בני האדם משחקות תפקיד חשוב בעליית הטמפרטורות העכשווית. אכן ישנם גורמים של אי ודאות בשאלה מה יהיה גודלם של שינויי אקלים בעתיד, וויכוח פוליטי וציבורי ער ולוהט מתנהל בשאלה מה צריך להעשות כדי להקטין או להחזיר אחורה את ההתחממות העתידית, וכיצד יש להתמודד עם תוצאותיה.

בהתבסס על מדע בסיסי, מחקרי רגישות תצפיתיים ומודלים אקלימיים שה-IPCC מפנה אליהם, הטמפרטורות עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס בין השנים 1990 ו2100 [2]. דבר זה צפוי להוביל לשינויי אקלים נוספים הכוללים את עליית פני הים, וכן שינויים בכמויות ובדפוסים של משקעים. שינויים אלו עלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של ארועי מזג אוויר קיצוניים כמו שטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לשנות את התנובה החקלאית, לגרום לנסיגה בקרחונים, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום ל הכחדות ביולוגיות. למרות שההתחממות צפויה להשפיע על מספרם ועל עוצמתם של ארועים אלו, קשה לקשר ארוע מסוים כלשהו עם ההתחממות העולמית. הרבה מהעדויות הן סטטיסטיות, ולכן קשה למדוד אותן באופן אמפירי.

[עריכה] התחממות כדור הארץ

נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.

יחסית לתקופה של 1860-1900, עלתה הטמפרטורה העולמית הן ביבשה והן בים ב-0.75 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה בחלק התחתון של הטרופוספירה עלתה ב- 0.12- 0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז 1979. רו ב החוקרים מאמינים כי הטמפרטורה העולמית הייתה יציבה למדי במשך אלף או אלפיים השנים לפני 1850, עם תנודות שונות, שייתכן והן מקומיות, כמו התקופה החמה בימי הביניים באירופה, או עידן הקרח הקטן.

על פי הערכות של מכון גודארד לחקר החלל של נאס"א, 2005 הייתה השנה החמה ביותר מאז הפך השימוש באמצעי מדידה אמינים לנפוץ ברחבי העולם בסוף המאה ה-19, כשהיא מביסה את השיא הקודם שנקבע ב1998 בכמה מאיות של מעלת צלזיוס. הערכות דומות בוצעו בידי ארגון המטרולוגיה העולמי, אך היחידה לחקר האקלים מטעם בריטניה הסיקה כי 2005 הייתה חמה פחות מאשר 1998.[3]

כתלות במסגרת הזמן הנדונה, קיימים בנמצא רישומי טמפרטורה שונים. אלו מבוססים על סדרות נתונים שונות, בעלות דרגות שונות של דיוק ואמינות. רישומי טמפרטורה באמצעות מכשירים, בפריסה עולמית בקרוב, התחילו סביב שנת 1860; נוטים להאמין כי טעויות מדידה עקב אפקט אי חום עירוני הן קטנות. ניתן לקבל נקודת מבט ארוכת טווח יותר מעדויות שונות לגבי 1000 השנים האחרונות; לדיון על עדויות אלו ועל ההבדלים ביניהם , ראו רישומי טמפרטורה ב1000 השנים האחרונות. הסימנים המעידים על שינויי אקלים בעת האחרונה הינם ברורים יותר במשך 50 השנים האחרונות, שבהן קיימים הנתונים המפורטים ביותר. מדידות טמפרטורה לווינית של הטרופוספירה החלה בשנת 1979.

[עריכה] הגורמים להתחממות העולמית

הריכוז של פחמן דו חמצני במשך 400,000 השנים האחרונות והעלייה המהירה שלו מאז המהפכה התעשייתית; מאמינים כי שינויים במסלול של כדור הארץ סביב השמש הידועים בשם מחזורי מילאנקוביץ', גורמים למחזורים של עידני קרח כל 100,000 שנים.

מערכת האקלים העולמית משתנה הן באמצעות גורמים טבעיים, "פנימיים" והן בתגובה לשינויים ב"כוחות" חיצוניים; הן מגורמים מעשה ידי אדם והן מגורמים שאינם מעשה ידי אדם, כולל פעילות של השמש, וכן מפליטות של גזי חממה על ידי הרי געש.

מומחי אקלים מסכימים כי כדור הארץ התחמם באחרונה, אך יש מחלוקת גדולה באשר לסיבות לשינוי זה, במיוחד מחוץ לקהילה המדעית.

ההשתנות המתואמת של כמות הפחמן דו חמצני באטמוספירה והטמפרטורה העולמית ב650,000 השנים האחרונות

הוספת פחמן דו חמצני (CO₂) או מתאן (CH₄) לאטמוספירה, ללא שינויים אחרים, תנטה לחמם את פני השטח של כדור הארץ. למעשה, גזי חממה יוצרים אפקט חממה טבעי שבלעדיו, על פי הערכה, הטמפרטורה על כדור הארץ הייתה נמוכה בכ-30 מעלות צלזיוס, וכדור הארץ היה בלתי ניתן למחיה. מסיבה זו, לא נכון להגיד כי יש מחלוקת בין אלו ש"מאמינים" לבין אלו ה"מתנגדים" לתאוריה שתוספת פחמן דו חמצני לאטמוספירה של כדור הארץ תגרום לטמפרטורה גבוהה יותר של פני השטח של כדור הארץ, ללא השפעות עקיפות מתקנות. תחת זאת, הויכוח הוא על השאלה מה תהיה ההשפעה הכוללת של תוספת פחמן דו חמצני ומתאן לאטמוספירה, בהתחשב בגורמים נוספים.

[עריכה] פליטות של גזי חממה

המגמות של גזי חממה

הבערתם של דלקים מחצביים, הכוללת תחנות כוח המשתמשות בנפט או פחם, גזי המפלט של מכוניות, ארובות בתי חרושת ועוד פליטות מזהמות של הסביבה האנושית מייצרות כ- 22 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני ועוד גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה של כדור הארץ בכל שנה. כמעט מחצית מהפליטות האנושיות נשארו באטמוספירה[4]. על פיTAR [5], חקלאות בעלי חיים, זבל, דשנים, גז טבעי, שדות אורז, מטמנות אשפה, פחם ועוד מקורות שמוצאם בפעילות אנושית תורמים כ-450 מיליון טונות של מתאן בכל שנה. הריכוזים האטמוספריים של פחמן דו חמצני ושל מתאן גדלו ב 31% וב149% בהתאמה מעל הרמות שהיו לפני העידן התעשייתי מאז 1750. ריכוזים אלו הינם גבוהים משמעותית מהריכוזים בכל זמן אחר במשך 650,000 השנים האחרונות, התקופה שלגביה נתקבלו נתונים מהימנים, באמצעות מחקר של ליבות קרח. על סמך עדויות גאולגיות פחות ישירות מאמינים כי רמות גבוהות כאלה של פחמן דו חמצני היו לאחרונה לפני 40 מיליון שנה. כשלושה רבעים מהפליטות ממקורות אנושיים שבוצעו ב-20 השנים האחרונות נגרמו עקב בערה של דלקים מחצביים. מספר מכריע משאר הפליטות נובעות משינויים בשימוש בקרקע, בעיקר עקב בירוא יערות. [6]

מדידת-המכשירים המתמשכת הארוכה ביותר שבוצעה של ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה החלה ב1958 במאונה לואה בהוואי. מאז, הערכים הממוצעים השנתיים עלו באופן מונוטוני מ-315 ppmv (ראו את עקומת קילינג). בשנת 2003 הריכוז הגיע ל376 ppmv. נתונים מהקוטב הדרומי מראים גידול דומה[7]. המדידות החודשיות מצביעות על תנודות עונתיות קטנות.

[עריכה] מקורות של פליטות גזי חממה

פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.

באופן גלובלי, רוב הפליטות של גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית נובעות משריפת דלקים מחצביים. השאר מתחלק בין "דלק עריק" (שנצרך במהלך ההפקה והתובלה של דלקים), פליטות מתהליכי ייצור (לא כולל שריפת דלקים), וחקלאות. אלה תרמו 5.8%, 5.2% ו3.3% בהתאמה בשנת 1990. נתונים נוכחיים הם ברי השוואה [8].

כ- 17% מהפליטות הן תוצאה של שריפת דלקים לשם ייצור חשמל.

אחוז קטן של פליטות בא ממקורות טבעיים או אנושיים ביולוגיים, וכ- 6.3% מהפליטות נובעות ממתאן ותחמוצת החנקן שמקורם בחקלאות.

תהליכים של לולאות משוב מחזקות, כמו לדוגמה, השחרור הצפוי של עד ל 70,000 מיליון טונות של מתאן הכלואים בביצות באזורי אדמה קפואה תמידית בסיביר, אשר החלו להנמס עקב עליית הטמפרטורות, עלולים להוביל למקורות נוספים משמעותיים של פליטות של גזי חממה [9].

פליטות אנושיות של מזהמים אחרים – בעיקר אירוסולים סולפטיים – יוצרים אפקט קרור; דבר זה יכול להסביר את הרמה המישורית/התקררות שנצפו ברישומי הטמפרטורות באמצע המאה ה-20 [10], אם כי ייתכן גם כי דבר זה נבע מהתערבותו של מחזור טבעי.

[עריכה] תאוריות חלופיות

[עריכה] תאורית השונות הסולארית

20 שנה של קרינה מהשמש

באופן כללי, הרמה של הבנה מדעית של שינויים בקרינה ישירה מהמשמש היא נמוכה [11]. למרות שרוב המדענים חושבים כי השינויים בקרינה הישירה של השמש הינם קטנים מכדי שתהיה להם השפעה משמעותית על האקלים, מדענים אחדים (לדוגמה [12]) הציעו כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים העצימו את ההשפעה. הרמה של הפעילות הסולארית במשך 70 השנים האחרונות הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה מתוך 8,000 השנים האחרונות.

בדיווח השלישי של ה-IPCC, (TAR), דווח כי פעילותם של הרי געש ושינויים סולאריים עשויים לתרום עד למחצית מהשינוי בטמפרטורה לפני 1950, אבל ההשפעה הנקיה של כוחות טבעיים אלו הייתה נייטרלית למדי מאז [13]. במיוחד, השינוי באקלים עקב גזי חממה מאז 1750 מוערך להיות פי שמונה גדול יותר מאשר השינוי באקלים עקב פעילות סולארית מוגברת לאורך אותה תקופה [14].

מאז הפרסום של TAR, מחקרים שונים (Lean et al., 2002, Wang et al., 2005), הציעו כי שינויים בקרינה מאז התקופה הפרה-תעשייתית הינם נמוכים בפקטור של 3-4 מאשר החישובים שנערכו בTAR (לדוגמה Hoyt and Schatten, 1993, Lean, 2000.). סוט ואחרים [15] מעריכים כי התרומה של הפעילות המוגברת של השמש להתחממות העולמית הינה 16% - 36% ביחס לתרומה של גזי החממה להתחממות זו.

[עריכה] תאוריות אחרות

הוצעו גם תאוריות אחרות, ולהלן רשימה חלקית שלהן:

• ההתחממות הינה בתוך התחום של השונות הטבעית.
• ההתחממות הינה תוצאה של יציאה מתקופה קרה – תקופת הקרח הקטנה.
• הנטייה להתחממות עצמה לא הוכחה באופן ברור.

נכון לעכשיו, אף אחת מהתאוריות האלו לא צברה יותר ממספר קטן של תומכים מקרב קהילת מדעני האקלים.

[עריכה] מחלוקת ציבורית

קיימת מחלוקת מתמשכת על השאלה מה ההשפעה של בני האדם על האקלים העולמי ואלו קווי מדיניות צריכים להנקט כדי להקל על השפעות מזיקות עכשוויות ומניעת השפעות הרסניות בעתיד. למרות שהדבר לא מוסכם לחלוטין, יש קונצנזוס נרחב של מדענים [16] שטוען שההתחממות הנוכחית היא בעיקרה מעשה ידי אדם. יש כמעט קונצנזוס בקרב המדענים כי התחממות גלובלית נגרמת כבר עתה בעקבות גזי חממה.

[עריכה] סוגיות

[עריכה] קשר להדלדלות האוזון

ערך מורחב – הדלדלות שכבת האוזון

למרות שבדרך כלל תקשורת ההמונים מקשרת בין שתי התופעות, הקשר בין התחממות העולמית לבין הדלדלות שכבת האוזון אינו חזק. ישנם ארבע תחומים של קשרים:

• ההתחממות העולמית כתוצאה מהאילוץ הקרינתי של פחמן דו חמצני צפויה (אולי באופן מפתיע) ל"קרר" את הסטרטוספירה. דבר זה, בתורו יוביל ל"הגדלה" של הדלדלות האוזון ואת התדירות של חורים באוזון.

• באופן הנתון לויכוח, התדלדלות האוזון מהווה אילוץ קרינתי של מערכת האקלים. ישנן שתי השפעות מנוגדות: הקטנת כמות האוזון מאפשרת חדירה של קרינת שמש רבה יותר, דבר שמחמם את הטרופוספירה. אבל סטרוספרה קרה יותר פולטת פחות קרינה באורך גל ארוך, דבר שנוטה לקרר את הטרופוספירה. בסך הכל, ההשפעה המקררת חזקה יותר: ה- IPCC הסיק כי "אובדן אוזון בסטרטוספירה במשך שני העשורים האחרונים הוביל להקטנת הקרינה של מערכת הקרקע-טרופוספירה" [17] של כ-−0.15 ± 0.10 W/m². [18]

• אחת מהתחזיות החזקות ביותר של תאוריית אפקט החממה היא שהסטרטוספירה תתקרר. עם זאת, למרות שניתן לצפות בכך, קשה להשתמש בכך בדיון על הסיבות להתחממות העולמית בגלל שקרור דומה נגרם בגלל התדלדלות שכבת האוזון.

• כימיקלים הגורמים להדלדלות שכבת האוזון הם גם גזי חממה, ומייצגים 0.34 ± 0.03 W/m², או כ14% מסך האילוץ הקרינתי של תמהיל של גזי חממה [19]

[עריכה] קשר לעמעום עולמי

ישנם מדענים שחושבים כי התופעה שנתגלתה זה מכבר של עמעום עולמי (הקטנת כמות קרינת השמש שמגיעה לפני השטח של כדור הארץ, ייתכן שעקב ארוסולים), עשויה למסך חלק מההשפעה של ההתחממות העולמית. אם נכון הדבר, ההשפעה העקיפה של ארוסולים הינה חזקה יותר ממה שחשבו בעבר, דבר שירמז על כך שהרגישות האקלימית לגזי חממה חזקה יותר אף היא. חששות מפני ההשפעות של ארוסולים על האקלים העולמי נחקרו לראשונה כחלק מהחששות בדבר התקררות עולמית בשנות ה-70 של המאה ה-20.

[עריכה] התחממות עולמית קדם-אנושית

האילוץ הקרינתי של גזי חממה שונים ושל מקורות אחרים

ישנם גאולוגים חושבים כי כדור הארץ חווה התחממות עולמית בתחילת תקופת היורה, עם עליה בטמפרטורות הממוצעות של כ5 °C. מחקר של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה שפורסם בכתב העת "גאולוגיה" (32: 157–160, 2004 [20]) מצביע על כך שדבר זה הגביר את קצב האוורור של סלעים ב-400%. אוורור סלעים מקבע פחמן בסלעי קלציט, ודולומיט שהם מינרלים עם דרגות שונות של פחמן דו חמצני. כתוצאה מכך, רמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ירדו לרמה הרגילה במשך כ-150,000 השנים העוקבות.

שחרור מהיר של מתאן מתרכובות מורכבות (תאוריית תותח המתאן), הוצע כהסבר אפשרי להתחממויות עולמיות קודמות. שני ארועים שאולי קשורים בדרך זו הם ארוע ההכחדה בתקופת הפרם-טיראס, וגל החום של הפליאוקן-איאוקן. עם זאת, חושבים כי ההתחממות בסוף עידן הקרח האחרון לא נגרמה עקב שחרור מתאן [21].

כמו כן ניסו להיעזר באפקט החממה כדי להסביר כיצד כדור הארץ נחלץ מתוך תקופת כדור הארץ המושלג. בתקופה זו כל סלעי הצורן היו מכוסים בקרח, דבר שמנע מהם להתרכב עם הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. רמת הפחמן הדו חמצני שבאטמוספירה גדלה בהתמדה עד שהגיעה לכמות גדולה פי 350 מזו הנוכחית. בנקודה זו הטמפרטורות עלו עד ל-50 מעלות צלזיוס בממוצע, דבר שהיה חם מספיק כדי להמיס את הקרח. כמות גדולה של גשמים יכלה לשטוף במהירות את הפחמן הדו חמצני מתוך האטמוספירה. מאמינים כי שכבות עבות של משקעי פחמן א-ביוטי, שניתן למצוא בסלעי קרחונים מתקופה זו, נוצרו על ידי תהליך מהיר זה של הוצאת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה.

על פי נתונים של פליאוקליימטולוגיה (חקר ההיסטוריה של האקלים) של 500 מיליון השנים האחרונות הסיקו ויזר ועמיתיו (Veizer et al. 2000, Nature 408, pp. 698-701) כי שינויים ארוכי טווח בטמפרטורה קשורים רק באופן חלש לשינויים בפחמן דו חמצני. שביב ווויזר (2003, [22]) הרחיבו טענה זו כשהם טוענים כי ההשפעה ארוכת הטווח הגדולה ביותר על הטמפרטורה נגרמת למעשה מתנועת מערכת השמש ברחבי גלקסיית שביל החלב. לאחר מכן, הם טענו כי במשך זמנים גאולוגיים שינויים בריכוזים של פחמן דו חמצני ברי השוואה לפי שניים מאלו ששררו לפני תחילת העידן התעשייתי, הביאו לחימום של רק 0.75 °C במקום 1.5-4.5 °C שמדווח על ידי מודלים אקלימיים[23]. בתגובה, התקיים דיון ונמתחה ביקורת על עבודתו האחרונה של וויזר ב- RealClimate.org[24].

הפליאוקליימטולוג וויליאם רודימן טען (לדוגמה Scientific American, March 2005) כי ההשפעה של בני האדם על האקלים העולמי החלה לפני 8000 שנה עם פיתוח החקלאות. דבר זה מנע מרמות הפחמן הדו חמצני (ולאחר מכן המתאן) מלצנוח כפי שהיו עושות אלמלא כן. רודימן טוען כי ללא אפקט זה, כדור הארץ היה נכנס או שהוא כבר נכנס לעידן קרח חדש. ועם זאת, עבודה אחרת בתחום זה (Nature 2004) טוענת כי העידן החם בין עידני הקרח הנוכחי דומה לעידן החם מלפני 400,000 שנים שנמשך כ-28,000 שנים, ושבמקרה זה אין צורך לראות בהתפשטות החקלאות כדבר שעיכב את עידן הקרח הבא.

[עריכה] השפעות

ההשפעות החזויות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי הסביבה הטבעית והן לגבי אורח החיים האנושי. המקור העיקרי להתחממות העולמית הוא שימוש גובר בפחמן דו חמצני הגורם לעליית הטמפרטורה. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים כולל עליית פני הים, השלכות על חקלאות, הקטנת שכבת האוזון (ראו למעלה), עליה בתדירות ובעוצמה של ארועים הקשורים במים (כמו סופות או הצפות), והגדלת התפוצה של מחלות. בחלק מהמקרים, ניתן אולי לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית להתחממות העולמית ארוכת הטווח. מתנהל ויכוח במיוחד על הקשר בין סופות הוריקן לבין ההתחממות העולמית [25] [26] נראה כי ארבעה מאמרים חדשים המקשרים בין שינויי האקלים לבין הגדלת העוצמה של סופות ההוריקן תומכים בדעה ששתי התופעות קשורות. [27] [28]; טיוטה של הצהרה מאת הWMO מכירה בנקודות המבט השונות [29].

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [30]. לפי כמה מדענים, התחממות עולמית גורמת כבר היום למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי שטפונות, הרס סביבתי, גלי חום וארועים אחרים של מזג אוויר קיצוני (רויטרס, 9 בפברואר 2006) [31]

[עריכה] השפעות על המערכת האקולוגית

ראיות שניוניות של ההתחממות העולמית – קטינה בגודלן של פסגות מושלגות, עליה במפלס מי הים, שינויים במזג האוויר – מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על מערכות אקולוגיות. עליה עולמית בטמפרטורות פרושה שמערכות אקולגיות עלולות להשתנות; מינים אחדים עשויים להדחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד הכחדה), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. ניתן לצפות כי רק מעטות מבין המערכות האקולגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ לא ישתנו.

[עריכה] השפעה על קרחונים

מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.

התחממות עולמית הובילה למאזן מסה קרחוני שלילי, כשגרמה לנסיגת קרחונים ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז 1980 הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [32] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [33].

[עריכה] ערעור היציבות של זרמי האוקיינוסים

קיימת גם השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקרור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו סקנדינביה ובריטניה, שמחוממים היום על ידי זרם הגולף. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים.

[עריכה] פליטים סביבתיים

התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

אפילו עליה קטנה בגובה פני הים תהפוך כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם ותיצור בעיית פליטים משמעותית. אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה הIPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר בויאטנם, בנגלדש, סין, הודו, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה ומצרים.

דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של טובאלו, שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, אך הדאגה מפני עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. התושבים מודאגים מפני האפשרות של פינוי בסופו של דבר, כאשר הגנה מפני שטפונות תהפוך לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית עבורם. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם ניו זילנד להרשות פינוי מחדש בשלבים. [34] [35] [36] [37]

[עריכה] התפשטות מחלות

התחממות עולמית עלולה להרחיב את התחום של נשאים ביולוגיים שיעבירו מחלות מדבקות כמו מלריה. מחלת הלשון הכחולה בקרב מעלי גרה מבוייתים המשוייכת עם נשיכות של קרדית התפשטה באחרונה בצפון אזור הים התיכון. מחלת וירוס ההנטה, קדחת קרים-קונגו, קדחת הארנבים, וכלבת התרבו באחרונה באזורים נרחבים של רוסיה במהלך 2004-2005. דבר זה שוייך לפיצוץ אוכלוסין של מכרסמים ושל טורפיהם אבל ייתכן וסיבה חלקית לכך היא התפרקות של תוכניות בקרת מכרסמים וחיסונים ממשלתיות.[38] באופן דומה, למרות העלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, היתוש היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [39]

[עריכה] השפעות כספיות

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם מוניך רה וסויוס רה, הזהירו במחקר משנת 2002 (תקציר UNEP) כי "התדירות הגוברת של ארועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשיה כאחד.

על פי התאחדות הביטוח הבריטית [40], הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עליה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ 2.8%.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה באחרונה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [41], למרות ש"אין דרך להוכיח שהוריקן מסוים היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [42]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

[עריכה] השפעות חיוביות אפשריות

NOAA חוזה כי עד שנת 2050, יוותר רק 54% מקרח הים שהיה בשנות ה-50.

התחממות עולמית עשויה להוביל גם לתוצאות חיוביות. צמחים מהווים את הבסיס של הביוספרה. על ידי תהליך ההטמעה, הם משתמשים באנרגיית השמש כדי להפוך מים, חומרי מזון, ופחמן דו חמצני לביו-מסה שניתן להשתמש בה. צמיחת הצמחים יכולה להיות מוגבלת על ידי מספר גורמים, כולל פוריות הקרקע, מים, טמפרטורה והריכוז של פחמן דו חמצני. מחסור בפחמן דו חמצני יכול להוביל לפוטורספירציה, שיכולה להרוס סוכרים קיימים. לכן, עליה בטמפרטורות ובפחמן הדו חמצני באטמוספירה יכולה לעודד צמיחת צמחים, במקומות בהם אלו הם גורמים מגבילים. עם זאת, המודלים של IPCC חוזים כי ריכוז גבוה יותר של פחמן דו חמצני יעודד צמיחה של צמחיה רק עד לנקודה מסוימת, היות ובאזורים רבים הגורמים המגבילים הם מים או חומרי תזונה, ולא טמפרטורה או פחמן דו חמצני. למרות הגורם המגביל של מים, להגדלה של ריכוז הפחמן הדו חמצני יש השפעה ישירה של הגדלת יעילות שחרור המים מהצמח ברוב הצמחים, כך שהם יכולים לייצר יותר ביו מסה נטו ליחידה של מים שבה הצמח משתמש. [43] תצלומי לווין מראים כי הפרודוקטיביות של חצי הכדור הצפוני אכן גדלה מ-1982 עד 1991 [44]. לעומת זאת, מחקרים חדשים של אנגרט ועמיתיו [45] וגטס ועמיתיו[46] מצאו כי משנת 1994 עד 2002, בצורות רחבות היקף הובילו לירידה בהטמעה במהלך הקיץ בקווי הרוחב הגבוהים והבינוניים של חצי הכדור הצפוני.

בנוסף, הגדלה של הכמות הכוללת של הביו מסה הנוצרת אינה בהכרח דבר טוב בלבד, היות והמגוון הביולוגי יכול עדיין לקטון למרות שמספר קטן יותר של מינים משגשג.

הפשרה של קרח בקוטב הצפוני עשויה לפתוח את המעבר הצפון-מערבי בקיץ, דבר שיחסוך 5,000 מילים ימיים מנתיבי אוניות בין אירופה לבין אסיה. דבר זה יהיה משמעותי בעיקר עבור מכליות ענק, שגדולות מכדי לעבור בתעלת פנמה, וכיום צריכות לעבור מעבר לקצה של דרום אמריקה. לפי שירות הקרח הקנדי, כמות הקרח בארכיפלג הארקטי המזרחי של קנדה ירדה ב-15 אחוז בין 1969 ו-2004 [47].

[עריכה] תגובות להתחממות העולמית

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים את כל הפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות או את ההסתברות להתחממות עולמית.

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים הוא פרוטוקול קיוטו. פרוטקול קיוטו הוא תיקון לאמנת כנס האו"ם על שינויי אקלים (UNFCCC). מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לעסוק במסחר פליטות אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו.

אסטרטגיות להקטנת ההתחממות העולמית כוללות תוכניות של פיתוח טכנולגיות אנרגיה חדשות כגון: אנרגיית רוח, אנרגיה גרעינית, ביו דיזל, מכוניות חשמליות, מכוניות היברידיות, טכנולוגיית תאי דלק, המרת אנרגיה, מיסי פחמן, וכן שיקוע פחמן. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל הצרכן. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים.

אסטרטגיות התאמה להתחממות העולמית מקבלות חלק מהאזהרות כמסקנות שעבר זמנן ומתרכזות בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של בטחון מזון.

[עריכה] ראו גם

• אמת מטרידה - סרטו של אל גור בנושא
• אפקט החממה
• פרוטוקול קיוטו
• עמעום עולמי
• שיא תפוקת הנפט
• אנרגיית רוח
• אנרגיה סולארית

[עריכה] קישורים חיצוניים

• קישורים לאתרים בנושא התחממות עולמית

   

ערך מומלץ