דולומיט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בסלע המשקע. לערך העוסק במינרל, ראו דולומיט (מינרל).
דולומיט – סוג של סלע משקע כימי וביוכימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינו אבאפוריטי. הדולומיט הוא סלע קרבונטי (פחמתי) בדומה לאבן גיר. סלע הדולומיט בנוי בעיקר מהמינרל דולומיט (2(CaMg(CO3) המהווה מעל ל-50% מהרכבו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
הסלע קרוי על שמו של החוקר הצרפתי דולומייה (1801-1750 Deodat de Dolomieu) שזיהה את הסלע לראשונה בשנת 1791, באלפים של טירול. על שם החוקר גם שושלת ההרים הקרויה הרי הדולומיטים המצויה באיטליה קרוב לגבול עם אוסטריה והבנויה ברובה מדולומיט. המילה דולומיט מציינת הן את הסלע והן את המינרל ויש בכך אפשרות לטעות, לכן נוהגים בארצות דוברות האנגלית לקרוא לסלע בשם דולוסטון (Dolostone), אלא שכינוי זה לא התקבל בספרות הגאולוגית.
[עריכה] הרכב כימי
סלע הדולומיט דומה לאבן גיר, אך בשונה מאבן הגיר המורכבת בעיקר מהמינרל הקרבונטי (פחמתי, כלומר כולל את הקבוצה CO3). קלציט, בנוי סלע הדולומיט בעיקר ממינרל הקרבונטי דולומיט (2(CaMg(CO3).
עם זאת, קיימים בסלע יחסי תערובות שונים בין קלציט לדולומיט ולפיכך מקבל הסלע שם שונה בהתאם לאחוזים של המינרלים המצויים בו. השרטוט המצורף מראה את השמות המקובלים לסלע בהתאם ליחסים אלה, בין אבן גיר נקייה (100% קלציט) לדולומיט נקי (100% דולומיט).
ברזל מחליף לעיתים את המגנזיום בדולומיט בשורה האיזומורפית שבין המינרל דולומיט למינרל אנקריט (2(CaFe(CO3). מנגן עשוי להחליף את המגנזיום, אך בדרך כלל באחוזים נמוכים ולרוב יחד עם ברזל. חילופים נוספים הקיימים בדולומיט אם כי בכמויות זעירות, באריום ועופרת במקום הסידן ואבץ וקובלט במקום המגנזיום.
כמעט כל היסודות הקיימים נתגלו (גם אם בכמויות זעירות) בסלע הדולומיט. עם זאת, לא ברור מי מהם משתתף במינרל הדולומיט ומי במינרלים אחרים בסלע. בוודאות ידוע רק על מעט מהם המשתתפים בגביש הדולומיט, סטרונציום, רובידיום, בורון ואורניום.
[עריכה] תכונות פיזיות
הדולומיט דומה בתכונותיו לאבן גיר, עם זאת קיימים כמה הבדלים בין אבן גיר לדולומיט.
- הדולומיט קשה מאבן הגיר. דרגת הקושי של הקלציט המרכיב את אבן הגיר היא 3 על פי סולם מוס בעוד שדרגת הקושי של המינרל דולומיט היא 4-3.5.
- הגוון של הדולומיט לרוב כהה יותר מהגוון של אבן הגיר.
- אבן הגיר תוססת בחומצת מלח, גם כשהחומצה קרה וריכוזה נמוך. דולומיט יתסוס רק בחומצה מחוממת או כשהסלע כתוש.
- המרקם הגבישי של הדולומיט גס יותר מזה של אבן הגיר. עקב כך, גבישי הדולומיט מנצנצים בשמש. (יש הנוהגים לקרוא בשל כך לסלע דולומיט סוכרי).
- סלעי הדולומיט נקבוביים במיוחד. יש הסוברים כי הנקבוביות קשורה לעובדה שהמולקולה הראשית של הדולומיט (MgCO3) קטנה ב-12% מהמולקולה של קלציט (CaCO3) אותה היא מחליפה בתהליך הקרוי דולומיטיזציה (ראו בהמשך), ויש הסוברים שהסיבה נעוצה בהחלפת הקליפה של המאובנים בסלע שיצרה חללים.
הדולומיט עמיד לבלייה באקלים יבש. באקלימים לחים מתפתח על פני השטח של סלעי הדולומיט תצורות קארסט ושפע של מערות תת קרקעיות.
[עריכה] סוגי סלעי הדולומיט
הדולומיט נפוץ למדי בקרום כדור הארץ, אך אין וודאות לגבי צורת יצירתו. המחקרים מעלים שלוש אפשרויות להיווצרות סלע הדולומיט.
- דולומיט סינגנטי – סלע הנוצר מהשקעה של 2(CaMg(CO3 במי־הים. על פי מחקר שנערך במפרץ הפרסי התברר כי תנאי היסוד הנדרשים להשקעה מסוג זה הם אזורים רדודים, שהקשר שלהם לים הפתוח אינו סדיר ולכן בשל התאדות נוצרת תמלחת רוויה שבעטייה מתרחשת השקעה של דולומיט.
- דולומיט דיאגנטי (קרוי גם דולומיט סטרטיגרפי או S-doloimite) – זהו סלע בו בוצעה החלפה של המינרל קלציט במינרל דולומיט. תהליך הקרוי דולומיטיזציה. ההחלפה מתבצעת בין שקיעת הבוץ הגירי בים לבין כיסויו על ידי משקעים אחרים. בתוך דולומיט זה מצויים מאובנים שקליפתם המקורית הייתה עשויה מקלציט וכיום עקב תהליך ההחלפה היא עשויה דולומיט.
- דולומיט אֶפּיגנטי (קרוי גם דולומיט טקטוני או T-dolomite) – סלע בו בוצעה החלפה של המינרל קלציט במינרל דולומיט אחרי שהתגבש סלע הגיר. תהליך זה מתרחש באזורי הפרעה טקטוניים. משערים כי תמיסות מי תהום עשירות במגנזיום שוטפות את סלע הגיר ובתהליך זה מתבצעת ההחלפה.
לעתים מתרחשת תופעה הפוכה לדולומיטיזציה ובה מחליף קלציט את הדולומיט. תופעה זו קרויה דֶדולומיטיזציה. תופעה זו מתגלית בעקר בפטרוגרפיה מיקרוסקופית בה רואים גרעין דולומיט מוקף בגבישי קלציט המוקפים בגבישי דולומיט, דבר המעיד שהקלציט שבמרכז הוא מאוחר יותר.
[עריכה] תפוצה בישראל
הדולומיט הוא סלע נפוץ למדי בישראל, בעיקר בשכבות מתקופת הקרטיקון, רוב הסלעים מתקופת הקנומן (בנגב, ביהודה ובגליל) הם דולומיטים. הדולומיט הקדום ביותר בארץ הוא מהקמבריון בתמנע וה"צעיר" ביותר מתקופת המיוקן ליד אופקים.
[עריכה] שימושים
הדולומיט משמשת בישראל בתעשיית הבניין כמקור לחצץ וכאבן־בניין. האבן המכונה בפי החוצבים מיזי אחמר (בערבית אבן אדומה) היא סוג של אבן גיר דולומיטי בגוונים אדמדמים נוחה לחציבה ולסיתות. אבן זו הייתה בשימוש בשכונות הותיקות של ירושלים כגון רחביה ורוממה. אבן נוספת שבשימוש במבנים בירושלים היא אבן דולומיטית אפורה, קשה לחציבה ולסיתות, שהערבים כינוה בלעג מיזי יָהוּדי (בערבית אבן היהודים).
הדולומיט משמש גם כמקור למתכת מגנזיום ולמגנזיה (MgO) שהיא מרכיב ביצירת לבנים חסינות אש.
