אפקט החממה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפקט החממה הוא אפקט שנובע מכך שפחמן דו-חמצני וגזים אחרים, שמצויים באטמוספירה העוטפת את כדור הארץ, אינם מאפשרים לחום הנפלט מן האדמה להמשיך אל החלל החיצון, אלא מקרינים את החום בחזרה - באופן המזכיר חממה חקלאית (אם כי שם שמירת האוויר החם ליד הקרקע היא האפקט העיקרי) - ושומרים בכך על טמפרטורה נוחה לקיום החיים בכדוה"א. בהיעדר תופעה זו הייתה הטמפרטורה על פני כדור הארץ צונחת למידת הקיפאון, ולכן אפקט החממה הוא תנאי חשוב ביותר לקיום החיים על פני כדור הארץ. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאי השבדי סוונטה אוגוסט אהרניוס.
בשנים האחרונות ישנן עדויות מוצקות שעוצמתו של אפקט החממה עולה, בשל העלייה בריכוז גזי החממה (ובראשם הפחמן הדו-חמצני) באטמוספירה כתוצאה מפעילות האדם [1]. כמו כן ידוע כי במאה השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בעולם ביותר מחצי מעלת צלזיוס והשנים האחרונות של המאה ה-20 היו בין השנים החמות ביותר שידעה האנושות מאז שהחלו למדוד טמפרטורות באופן שיטתי (ראה [2]). כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה קשורה להתחממות העולמית על כל תוצאותיה השליליות [3].
תוכן עניינים |
[עריכה] הגורמים להגברה בעצמת אפקט החממה
מאז המהפכה התעשייתית והשימוש בפחם ובנפט כדי להניע את התעשייה, נפלטים לאטמוספירה כמויות עצומות של גזים כתוצאה משריפת החומר. מלבד מנזקים ישירים ועקיפים לסביבה ולבריאות האוכלוסייה עקב גזים שונים, נפלט גם גז דו תחמוצת הפחמן הפועל כגז חממה. שיעור הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גדל והולך בשנים האחרונות.
תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המתבצע על ידי צמחים ופלנקטון צמחי היה בעבר גורם מאזן המייצב את שיעור גז זה באוויר, כחלק ממעגל כמעט סגור של המערכת האקולוגית של נשימה ופרוק מצד אחד, והטמעה מהצד השני.
אבל מקור הפחמן שממנו נוצר הפחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר אינו מתוך מהמערכת האקולוגית העכשווית, אלא מקורו בפחמן שנאגר במעמקי האדמה במשך מיליוני שנים על ידי רקבון של עצים וצמחים. ומשום כך אין זה סביר שצמחים יוכלו להטמיע מחדש במשך עשרות שנים, פחמן שמקורו בתהליכי הטמעה של מילוני שנים. משום כך המערכת של קליטת ופליטת פחמן מתוך המערכת הביוספרית אל הסביבה נמצאת בחוסר איזון. תהליכי מדבור ופגיעה בצמחים על ידי עיור וכיסוי השטח בכבישים יכולים להקטין עוד יותר את יכולתם של הצמחים להטמיע חלק מהפחמן הדו חמצני.
למרות שהצמחים ובעלי החיים ביערות הגשם והיערות הטרופיים מהווים מערכת שכמעט אינה מורידה את אחוז הפחמן הדו-חמצני העולמי, אלא מייצרת אותו בערך באותו קצב אותו היא פולטת, כריתת יערות אלה גורמת לשיחרור כמויות גדולות של פחמן מקרקע היער. שריפת יערות הגשם, שהיקפה גדול כמעט כמו כריתת יערות הגשם, גורמת כמובן לשחרור עוד דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספירה. התאוששות היערות בצפון אמריקה ובאירופה (עקב זניחת שטחים חקלאיים) מכריתות היסטוריות תורמת לקליטה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.
גז חממה נוסף ופחות מוכר הינו המתאן. מתאן נפלט כתוצאה של נפיחת בעלי חיים (כמו נפיחות הכבשים בניו זילנד), ועקב תהליכי פרוק של פסולת אורגנית הקבורה במזבלות המתבצעים באופן ללא נוכחות של חמצן (כלומר באופן אנ-ארובי, בניגוד לפרוק ארובי של פסולת אורגנית, כפי שהדבר מתבצע לדוגמה בתהליך קומפוסטציה). למרות שהיקף הפליטה שלו נמוך מזה של הפחמן דו-חמצני, המתאן הינו גז חממה יעיל בהרבה מאשר הפחמן דו-חמצני. עם העלייה בגידול פרות לשם הפקת חלב ובשר, והעלייה בפרוק פסולת במזבלות תורם גם המתאן להתחממות העולמית.
[עריכה] תוצאות אפקט החממה
אפקט החממה גורם ועלול לגרום לנזקים סביבתיים אדירים. בינתיים עדים אנו לשינויים קיצוניים המתחוללים במזג האוויר בעולם, אם לשטפונות קשים ואם לגלי חום ממושכים שפוקדים אזורים קרירים יחסית. כמו כן נטען כי אפקט החממה הוא אחד הגורמים להתחממות הגלובלית, אשר עלולה לגרום להמסת הקרחונים בקטבים, עליית גובה פני הים, הפיכת אזורים נרחבים על כדור הארץ למדבריות, קירורה של צפון אירופה בשל שיבוש בזרם הגולף ולמהפכה שלמה באקלים כדור הארץ. מיעוט מן החוקרים סבור כי המערכות הטבעיות ידעו לאזן את ההפרה שנגרמה במידת החום, בכך שטמפרטורה גבוהה תביא להתגברות העננות, תופעה שתיצור מעין שכבת מגן שתמנע מכל אנרגית השמש להגיע אל פני כדור הארץ ובכך תקרר אותם מחדש.
[עריכה] האם התגברות אפקט החממה גורמת להתחממות גלובלית?
ההצהרות הרשמיות של התאחדויות חוקרי האקלים ושל הגוף הבינלאומי המרכז מידע בנושא (IPCC), כמו גם הרוב המוחלט של המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא אחרי 1993 [4] תומכים בתאוריה שלפיה ההתחממות נובעת מפעילות אנושית הגורמת לפליטה מוגברת של גזים כמו פחמן דו-חמצני ומתאן המגבירים את אפקט החממה [5]. למרות כך,ישנם חוקרים המתנגדים לתאוריה זו ומציעים תאוריות חילופיות. לדוגמה: יש הטוענים, כי ההתחממות הנצפית לאחרונה היא חלק ממחזור טבעי של התחממות והתקררות כדור הארץ. לשם השוואה: במאה ה-12 אפשר היה לגדל בנורבגיה, בצפון הרחוק, ענבים, ומושבות הויקינגים בגרינלנד התקיימו ממרעה. לעומת זאת, באמצע המאה ה-17 שרר באירופה "המינימום של מאונדר", שבתקופתו החורף נמשך חודש יותר מהרגיל. ישנה גם תאוריה (לה מעט מאוד תומכים) הקושרת שינויי אקלים בעבר הגאולוגי למסלולו של כדור הארץ בגלקסיית שביל החלב, ומנסה להסיק מכך על הקשר בין גזי חממה ושינויי אקלים.
ההסכמה המדעית הרחבה בקשר להשפעת התגברות אפקט החממה הוביל לאחרונה את המדינות המפותחות המובילות כלכלית (פורום ה-G8), להכריז על תמיכתם בפתרון בעיה זו [6]. על אף הצהרות אלה, תנועות "ירוקות" רבות טוענות שעדיין לא נעשה המעבר מהצהרות למעשים.
[עריכה] אפקט העמעום
בשנים האחרונות הועלתה תאוריה מסוימת, הגורסת כי מלבד אפקט החממה הגורם להחזרת קרינה מכדור הארץ, הזיהום הנוצר על ידי בני אדם גורם להווצרות עננים בעלי טיפות מרובות וקטנות (ריבוי גבישי צמיחה). עננים אלו לא מאפשרים לחלק מהקרינה להיכנס לשטח הפנים של כדור הארץ ומחזירים אותה לחלל וכתוצאה מכך נוצר אפקט של קירור. אפקט קירור זה, המכונה אפקט העמעום, מנוגד לאפקט החממה בכך שאפקט הקירור גורם לקירור כדור הארץ ואילו אפקט החממה גורם לחימום כדור הארץ. אפקט העמעום מסתיר את הבעיה האמיתית שיוצרים גזי החממה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אפקט החממה |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפקט החממה |
![[2]](http://www.ncdc.noaa.gov/img/climate/research/2005/ann/glob_jan-dec_pg.gif){kind=link}