הכתרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכתרה הינה טקס ההמעניק למלך סמכויות שלטון רשמיות או טיקסיות. במהלך הטקס מונח על ראשו של המלך או המלכה כתר הכתרה.
בעבר הייתה הכתרה חלק מטקס דתי שכלל משיחה בשמן קודש על ידי כוהן דעת - טקס המסמל את בחירתו של המלך על ידי האל.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] בעולם העתיק
בתנ"ך לא מתוארים טקסי הכתרה, ומינוי המלך נעשה על ידי משיכה בשמן על ידי כהן דת. טקסי ההכתרה הראשונים מקורם באימפריה הפרסית - השאח הוכתר על ידי כוהן הדת הזורואסטרי.
קיסרי רומא העתיקה נבחרו על ידי הסנאט, ועל כן לא הוכתרו. ההכתרה הראשונה בתרבות המערבית הייתה הכתרתו של הקיסר דיאוקליטיאנוס שחיקה את הטקס הפרסי.
טקס ההכתרה לא הפך פופולרי שכן בעת ההכתרה מקבל המלך את הכתר מאדם אחר - ועל כן ברומא, נשאלה השאלה מי הבכיר מהקיסר שיכול להכתירו למלך. שאלה זו נפתרה במאה החמישית בקיסרות הרומית המזרחית, כאשר נקבע שאת הקיסר יכתיר הפטריארך של קונסטנטינופול - הכתרה באופן זה בוצעה לראשונה בעת הכתרתו של מארקיניאן (450).
[עריכה] ימי הביניים
באופן דומה להשפעה הפרסית על הקיסרות הרומית המזרחית, סגנון טקסי ההכתרה של הקיסרות המזרחית חלחלו למערב אירופה. ההכתרה הראשונה הייתה הכתרתו של המלך קלוביס הראשון, מלך הפרנקים ברימס בשנת 497. הכתרה זו בוצעה באמצעות משיכה בשמן משכה נוסף על הנחת הכתר על ראשו של המלך.
בין השנים 1305 - 1963 הוכתרו האפיפיורים באמצעות טירת האפיפיור בטקס שנערך בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. בסיום טקס הכתרת האפיפיור נהג האפיפיור להניח את הכתר על המזבח העליון של הבזיליקה כסמל לענוותם לפני האל. מאז שנת 1963 לא בוצע טקס הכתרה של אפיפיור.
[עריכה] העת החדשה
מרבית המונרכיות באירופה ויתרו על טקס ההכתרה ובמקום הטקס נשבע המלך אמונים למדינה. המלכה ביאטריקס מהולנד ביטלה את טקסי ההכתרה במדינתה לטובת השבעה, ובשבדיה לא בוצעו הכתרות מאז הכתרתו של המלך אוסקר השני בשנת 1873. בספרד, אף שהמלך נושא כתר, לא נערכים טקסי הכתרה.
ההכתרה העיקרית האחרונה שהייתה הייתה הכתרתו של השאה הפרסי מוחמד רזה שאה פהלווי מאיראן בשנת 1967, והכתרת נשיא הרפובליקה המרכז אפריקאית בוקאסה בשנת 1977 שהכתיר עצמו קיסר.
טקסי ההכתרה עודם נהוגים במונרכיות של מזרח אסיה - בתאילנד, ברוני ומלזיה.
[עריכה] טקס ההכתרה
טקסי ההכתרה התפתחות במהלך השנים לטקסים ארוכים בעלי מסורות רבות. שיא הטקס הוא בשבועתו של המלך או המלכה, הכתרתו ומשיכתו בשמן קדוש. לרוב איש דת מניח את הכתר על ראשו של המלך, אולם מספר מלכים וקיסרים הכתירו את עצמן (ובהם השאח של איראן, הצאר של רוסיה ונפוליאון בונפרטה שהכתיר עצמו כקיסר צרפת).
במהלך הטקס מונח כתר על ראשו של המלך וכן לרוב מוענקים לו סממני מלוכה אחרים כגון גלובוס מלוכה ושרביט.
הטקס נערך לרוב בקתדרלה או בזיליקה החשובה ביותר במדינה בה מוכרת המלך, ולרוב מבוצע הדבר בבירת המדינה, כך, לדוגמה, מלכי אנגליה מוכתרים במנזר ווסטמינסטר שבלונדון, כאשר המלך יושב על כס אדוארד הקדוש שתחתיו אבן סקון. מלכי צרפת הוכתרו בקתדרלת נוטרדאם דה רימס שברימס (ולא בפריז).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הכתרה |