בזיליקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בזיליקה היא צורת מבנה שמקורה באדריכלות הרומית. היא מורכבת ממבנה מלבני המחולק ל-3 חלקי אורך המופרדים זה מזה בעזרת שורות עמודים. בתרבות הרומית שימשה הבזיליקה כמבנה ציבור ומשפט והכניסה אליה הייתה דרך קיר האורך של המבנה. גג המבנה היה עשוי בדרך כלל מקורות עץ והעניק גם לכנסייה (ולאולם האורך) את השם 'ספינה', כיוון שהוא היה עשוי בטכניקה של בניית ספינות. באדריכלות הנוצרית, משמשת הבזיליקה ככנסייה במבנה ארוך, עם אולם תווך ושתי סיטראות המופרדים אלה מאלה בטורי עמודים. הכניסה אל המבנה הופכת להיות דרך קיר הרוחב של המבנה ובו שלוש דלתות (אחת לכל סיטראה). מול הכניסה נמצא בדרך כלל ה"אפסיס". זה הוא חלל בצורת חצי עגול אשר בו שוכן המזבח של הכנסייה. מזבח זה מחליף את פסלו של הקיסר אשר היה מוצב במבנה הבזיליקה הרומי ויש בזיליקות בהן הוספו קפלות שונות במבנה. לעתים, נוספה לבזיליקה קומה שנייה או קומת תאורה (clear-story), אשר הכניסה אור לחלל הכנסייה. סביב המאות ה-11 וה-12, נוספו לבזיליקה מבנה אורך - טרנספט, כך שנוצרה תבנית של צלב, וכן מגדל אשר בנוי בהצטלבות בין אולם האורך והרוחב. בין הבזיליקות המפורסמות ניתן למנות את כנסיית פטרוס הקדוש ברומא.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בזיליקות |
ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
