בעיית הפליטים הפלסטינים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעיית הפליטים הפלסטינים, ובקצרה בעיית הפליטים, היא שאלתם, מעמדם, וגורלם של פלסטינים אשר גורשו על ידי ישראל או נמלטו מבתיהם בעצת מנהיגיהם במהלך מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים, מבלי שניתנה להם האפשרות,לשוב לבתיהם בתום המלחמה. רבים מן הפליטים יושבים במחנות הפליטים ברצועת עזה וביהודה ושומרון. פליטים נוספים יושבים בלבנון, בסוריה ובירדן. נהוג להתייחס לפליטי 67 כ'עקורים'. הפליטים נהנים מטיפולה של אונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים של האו"ם.
האוכלוסייה הפלסטינית מונה כשבעה מיליון אנשים. לפי רישומי אונר"א כשלושה וחצי מיליון מתוכם הם פליטים, לפי הערכות של גורמים פלסטינים המספר עומד על חמישה מיליון ולפי הערכות של גורמים ישראליים, כשלושה מיליון.
סמל מוכר של המאבק אודות זכויות הפליטים הינו מפתח המייצג את זכויותיהם על הבתים והקרקעות אשר נעזבו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מרכיבים עיקריים של בעיית הפלסטינים
- זכות השיבה - התביעה לזכות שיבה של הפליטים וצאצאיהם לגבולות ארץ ישראל, תביעה זו נסמכת על תביעה כלל ערבית ועל החלטת עצרת האו"ם.
- התביעה לרכוש - התביעה לרכוש אשר נעזב או ניטש או לפיצויים תמורתו. תביעה זו כוללת בעלות על חלק גדול מקרקעות ישראל. חלק מן התביעות מגובות במסמכים.
- שיקום ותמיכה באוכלוסיות הפליטים אשר נמצאות לרוב במצוקה כלכלית בולטת.
- שאלת אזרחותם של הפליטים
הדרישה לזכות השיבה או תשלום פיצויים זכתה לתמיכה בהחלטת האו"ם מדצמבר 1948 (החלטה 194):
- "הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי".
לעומת זאת, ישראל מתנגדת לכך בחריפות - הן מסיבוות מעשיות (ישראל טוענת שהגירת הפליטים לישראל תביא לחיסולה כמדינה יהודית ותגרור מלחמת אזרחים) והן מסיבות מוסריות (ישראל טוענת שמדינות ערב והפלסטינים עצמם הם האחראיים לבעיית הפליטים). כיום, רוב הקהילה הבינלאומית מסכימה כי שיבת הפליטים לישראל איננה פתרון מציאותי. בשנת 2004 הכירה ארצות הברית רשמית בעמדת ישראל שבמסגרת הסדר הקבע לא יחזרו פליטים פלסטינים לישראל.
[עריכה] ארצות מגוריהם של הפליטים
[עריכה] הפליטים בירדן
מספר הפלסטינים בירדן נע בין שני מיליון לשניים וחצי מיליון לפי הערכות שונות. מספר זה מהווה כמעט 50% מאוכלוסית ירדן, וכשני שליש מתוכם נחשבים לפליטים. רוב האוכלוסייה הפלסטינית בירדן, כולל הפליטים אשר הגיעו משומרון ומיהודה אשר היו תחת שלטון ירדני לפני מלחמת ששת הימים, נהנית מזכויות אזרחיות וחופש עיסוק אך יחסה של המדינה אליהם הינו מורכב. כיוון שמרבית הפליטים נחשבים לאזרחים, המלך מעוניין בנאמנותם ומנסה לתמוך בהם, אך חשוב לו שלא לאבד את הזכות לסיוע הכלכלי אשר ניתן למען הפליטים מטעם האו"ם. הפליטים עצמם חושדים בכל תוכניות לשיפוץ או מעבר ממחנות הפליטים כתהליך אשר בסופו ויתור על התביעה לזכות השיבה. ירדן מצהירה בעקביות נאמנות לתביעה הערבית לזכות השיבה ולפיצויים לפליטים.
ירדן הייתה למדינה היחידה (למעט ישראל) אשר העניקה אזרחות לפליטים הפלסטיניים. זאת, כחלק משאיפתו של המלך עבדאללה הראשון, ואחריו המלך חוסין, לגרום לכך שהגדה המערבית, על תושביה, יהפכו לחלק אינטגרלי מהממלכה ההאשמית של ירדן.
[עריכה] הפליטים בלבנון
על פי נתוני האו"ם, בלבנון כ-350,000 פלסטינים. כרבע מהפליטים קיבלו אזרחות לבנונית באמצעות נישואים ולחצים של עדות שונות בלבנון. בלבנון קיימת התנגדות רבה להימצאות הפליטים בשטחה, בשל החשש מערעור שיווי המשקל העדין בין העדות השונות. רוב הפליטים בשטח לבנון יושבים במחנות, ללא זכויות אזרחיות, ללא שירותי בריאות וחינוך ממשלתיים, מוטלות עליהן הגבלות רבות בנושאים כגון חופש התנועה ונאסרת עליהם העבודה במקצועות רבים. הגבלות רבות נוספות מוטלות על שיפוצים ובנייה במחנות הפליטים.
בשנת 1993, לאחר הסכמי אוסלו, הודיעה ממשלת לבנון כי אין בכוונתה להרשות לפליטים להישאר בתחומה עוד זמן רב. תוכניות רבות הועלו במהלך השנים לגבי פינוי הפלסטינים מלבנון לארצות אחרות תוך מתן סיוע כספי למדינות אלו.
[עריכה] הפלסטינים בסוריה
בסוריה כ-300,000 פליטים. רובם הגדול נהנים מזכויות תעסוקה וחינוך ומצבם דומה למצב יתר האוכלוסייה, אך הם נעדרים אזרחות וזכויות פוליטיות. סוריה מצהירה כי היא תומכת בתביעה הערבית לזכות השיבה.
[עריכה] הפליטים בערב הסעודית
כ-500,000 פליטים גרים בערב הסעודית. אין להם אזרחות סעודית ואף אסור להם לבקש אזרחות זו.
[עריכה] הפליטים בשטחי הרשות הפלסטינית
מבחינת הרשות הפלסטינית מעמדם של הפליטים הפלסטינים, כלומר הפלסטינים אשר גרו בשטחי 48 ובחלק משטחי 67 שלא הועברו לשליטת הרשות, ארעי בדיוק כמו מעמדם בשאר המדינות. מעמדם של הללו כ"פליטים" נשמר בקפדנות על ידי הרשות בעזרת הפליטים עצמם ובתמיכתם, כדי לאשש את התביעה לזכות השיבה. אף כי הרשות מנסה לשפר את מצב הפליטים, היא עושה זו בהסתייגות רבה, ועל כן השיפורים עצמם נעשים בצורה ארעית במכוון.
רצועת עזה נמצאת במוקד בעיית הפליטים. נכון לשנת 2000, גרים ברצועה כ-1.1 מיליון איש מתוכה 700,000 מוגדרים כפליטים, ומתוכם 400,000 יושבים במחנות הפליטים. ברצועה גרים חמישית מאוכלוסית הפליטים הפלסטינים והם מהווים את מרבית האוכלוסייה בחבל כולו.
אזור הרצועה הוא אזור עני, מיושב בצפיפות אשר כלכלתו הולכת וקורסת, הן בשל הריבוי הטבעי הגבוה ומיעוט העבודה והן בשל אינתיפדת אל-אקצה. אחוזי האבטלה והמצוקה הכלכלית גבוהים יותר בקרב הפליטים מאשר בקרב שאר התושבים.
באזור יהודה ושומרון גרים כ-2,000,000 פלסטינים, מהם מוגדרים 400,000 כפליטים וכ-100,000 מתוכם מתגוררים במחנות הפליטים. מרבית הפלסטינים אינם עובדים במחנות עצמם אלא בעבודות שונות בישראל.
[עריכה] האם זו בעיה מלאכותית?
יש הטוענים כי בעיית הפליטים הפלסטינים היא בעיה שנפתרה, והצגתה כבעיה פתוחה נובעת אך ורק ממניעים פוליטיים. גישה זו, שכמובן אינה חפה בעצמה ממניעים פוליטיים, גורסת כי כיוון שהפליטים הפלסטינים גרים כיום בבתי קבע, יהיה זה לא מדוייק ולא נכון לכנותם בכינוי פליטים וכן להתייחס לתנאי חייהם של כתנאי חיים של פליטים. המצדדים בגישה זו מצביעים על כך שהגדרת 'פליטים' בכל מקום אחר היא האנשים עצמם שאיבדו את ביתם, ולא בניהם ובני בניהם. כן נטען שהגדרת האו"ם את המונח 'פליט' נתפרה לצרכים הפוליטיים של המדינות הערביות, שעשו בפליטים הפלסטינים שימוש ציני ולא עשו כל מאמץ לשקמם, כדי להשאיר אותם כקלף פוליטי.
כמו כן קיימת הטענה כי הריבוי הטבעי הגבוה והתביעה לזכות השיבה הם ניסיון להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית ובהמשך להפכה למדינה פלסטינית. הפליטים הפלסטינים הם הפליטים היחידים מהשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה שלמרות עשרות השנים שחלפו מאז 1948 (ואפילו מאז 1967 חלפו קרוב לארבעים שנה) לא שוקמו עדיין.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947, הוצאת עם עובד.
- יואב גלבר, קוממיות ונכבה, הוצאת דביר, 2004.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מסמך על הפעולות של ישראל בנושא באתר המחלקה לשיחות השלום של אש"ף
- Palestine Remembered, al-Nakba 1948
- זוכרות את הנכבה בעברית
- שריאל בירנבוים, הפליטים הפלסטינים ממלחמת השחרור, באתר מרכז המידע של תנועת "מולדת"
- שריאל בירנבוים, הקמת מדינת ישראל - שני טרנספרים, באתר מרכז המידע של תנועת "מולדת"
