אירקוטסק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירקוטסק | |||
---|---|---|---|
|
|||
מדינה | רוסיה | ||
מחוז | אירקוטסק | ||
חבל ארץ | סיביר | ||
תאריך ייסוד | המאה ה-17 | ||
אוכלוסייה - עירונית |
593,604 (נכון ל-2002) |
||
קו רוחב קו אורך |
'52°17 צפון '104°16 מזרח |
||
אזור זמן | 5+ UTC | ||
אתר אינטרנט רשמי | www.icc.ru | ||
אירקוטסק (רוסית: Иркутск) היא העיר המרכזית במחוז אירקוטסק (אירקוטסק אובלאסט) והיישוב המרכזי בסיביר.
אירקוטסק מהווה ריכוז אוכלוסייה גדול, מרכז תעשייתי ומסחרי, מרכז צבאי, מקום מושבם של הארכיבישופים של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית ושל מספר מלומדים ואנשי רוח.
העיר נמצאת בקו רוחב '17 52° צפון וקו אורך '16 104° מזרח, במרחק 5185 ק"מ ממוסקבה ברכבת.
העיר שוכנת על גדתו הימנית של הנהר אנגרה, יובל של היניסיי. פרבר גלסקובסק שוכן על הגדה הנגדית וביניהם מחבר גשר באורך 1900 מטר.
נהר אירקוט, על שמו קרויה העיר, נשפך אל האנגרה מול העיר בדיוק.
[עריכה] היסטוריה
אירקוטסק הוקמה במאה ה-17 כחלק מהמאמץ ליישב את מזרח סיביר ולגבות מיסים מסוחרי הפרוות הבוריאטים. התיעוד הראשון עליה כעיר מתוארך ל 1686.
הדמות הדתית החשובה בהיסטוריה של אירקוטסק היא אינוצנט הקדוש מאירקוטסק (1797-1879, נולד בשם איוואן ונמינוב) שהיה מיסיונר וערך מסעות לאיים האלאוטיים. הוא דיבר את השפות של הילידים ותרגם את כתבי הקודש הנוצריים לשפותיהם. לאחר מות אשתו הוא היה לנזיר, ולאחר מכן בישוף וארכיבישוף של אירקוטסק. לאחר מותו הוא הוכרז כקדוש.
בתחילת המאה התשע עשרה נשלחו אמנים, קצינים ואינטלקטואלים רבים לגלות בסיביר לאחר שנטלו חלק במהפכה הדקאבריסטית כנגד הצאר ניקולאי. רבים התיישבו בעיר ובסביבתה והפכו אותה למרכז תרבות ואמנות. רבים מבתיהם המפוארים, המעוטרים גילופי עץ מלאכת מחשבת עומדים עד היום ומהווים ניגוד בולט לבניינים הסוביטיים המודרניים.
ב-1879, "השנה השחורה", העיר נחרבה עד היסוד בשריפה. לקח עשור שלם לשקם אותה וצ'כוב אמר על העיר החדשה שהיא נראית טוב ממש כמו עיר אירופאית. העיר החדשה הייתה מרכז מסחרי מצליח עד שתושבי העיר התפארו שהם יכולים לרצף את כל הדרך עד מוסקבה ברובלי-כסף.
[עריכה] אוכלוסייה
- בשנת 1875 - 32,512
- בשנת 1900 - 49,106
- בשנת 1975 - 500,000
- בשנת 2002 - 593,400
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אירקוטסק |