אוליבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אוליבין

תכונות המינרל
הרכב כימי	Fe,Mg)₂SiO₄)
מערך קריסטלוגרפי	אורתורומבי, נזוסיליקט
צורת הגביש	גרגרי. לעיתים מסיבי. נדיר למצוא גבישים תאומים
צבע	ירוק עד ירוק צהבהב חיוור
ברק	זגוגי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	גרועה בשני כיוונים הניצבים ב90°.
שבירה	דמוית קונכייה, מינרל פריך
קשיות	7-6.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.27-3.37 (בממוצע 3.32)
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	ספינל, הורנבלנדה, קוורץ, פלגיוקלז, סרפנטין
סוגים
פורסטריט פייליט	אוליבין עשיר במגנזיום שהרכבו Mg₂SiO₄ ונפוץ כאבן החן פרידוט. אוליבין עשיר בברזל שהרכבו Fe₂SiO₄

אוליבין- שם של קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), שנוסחתה הכללית Fe,Mg)₂SiO₄). קבוצה זו מכילה שורת מינרלים איזומורפיים (כלומר שורה של תרכובות דומות בהרכבן) שבה כמויות משתנות של מגנזיום וברזל שנעות בין שני הקצוות: מגנזיום בלבד - המינרל פורסטריט (forsterite Mg₂SiO₄), וברזל בלבד - המינרל פייליט (Fe₂SiO₄ fayalite).

[עריכה] תפוצה

האוליבין הוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר. בשל נקודת ההתכה הגבוהה של האוליבינים הם הראשונים בשורת בואן להתגבש מתוך מגמה מאפית (mafic קיצור של שמות היסודות מגנזיום וברזל בהתאמה) עשירה במגנזיום וענייה בסיליקה. מבין האוליבינים, מתגבש הפורסטריט ראשון והפייליט מתגבש אחרון ורק אחריו מתחילים להיווצר מינרלים אחרים כדוגמת פירוקסן. ההתגבשות המוקדמת של האוליבין היא הסיבה שניתן למצוא גרגרים של גבישי אוליבין בתוך לבה מותכת. האוליבין מצוי בסלעי יסוד מאפיים (mafic) עד אולטרה־מאפיים כדוגמת גברו, ובזלת. סלעים אולטרה־מאפיים מסוימים בנויים מאוליבין בלבד והם קרויים דוניט (dunite) או פרידוטיט (peridotite). לפרידוטיט יש הרכב כימי זהה להרכב של המגמה הנוזלית במעטפת כדור הארץ, ולכן הפרידוטיט הוא הסלע הנפוץ ביותר בכדור הארץ מבחינה כמותית, אף שעל פני השטח ובקרום כדור הארץ אינו כה נפוץ.

האוליבין הוא המינרל העיקרי בסלעים מותמרים מסוימים, למשל באבן שיש שנוצרה מהתמרה של אבן גיר או סלעי משקע אחרים כדוגמת הדולומיט שלא היו טהורים. סלעי משקע שהכילו ריכוז גבוה יחסית של מגנזיום ותכולת סיליקה נמוכה נוטים ליצור אוליבין עשיר במגנזיום כלומר פורסטריט. אוליבין או מינרלים דומים שנוצרו בלחץ רב מהווים 50% מהקרום ומהמעטפת העליונה של כדור הארץ, לכן זהו אחד מינרלים הנפוצים ביותר בכדור הארץ מבחינת כמות.

ניתן למצוא אוליבין בסלעי הבזלת של צפון ארץ ישראל.

אוליבין נתגלה במטאוריטים שהרכבם ברזל־ניקל כגבישים גדולים שלעיתים היוו 50% מנפח המטאוריט. פרוסות דקות שנחתכו מהמטאוריטים ועברו ליטוש דומות ביופיין לויטראז' בשל האפקט של פלדה מלוטשת משובצת בגרגרים של אבני חן ירוקות של האוליבין. אוליבין נתגלה גם על הירח ועל מאדים.

מבנה אטומי של אוליבין: חמצן בצבע אדום, צורן בצבע ורוד וברזל/מגנזיום בצבע כחול. המלבן המסומן הוא היטל של תא היסוד

[עריכה] תכונות

צבע: צבעו האופייני ירוק־זית ומכאן מקור שמו (Olive בלועזית), אם כי לפעמים הוא מקבל גוון אדמדם בשל התחמצנות הברזל שבו. האוליבין שייך לקבוצת המינרלים המֶלנוֹקרטיים (בעלי צבע כהה).

מבנה: קבוצת המינרלים האוליבינים מאופיינת במבנה אטומי ארוז בצפיפות שבה הטטרהדרונים של הסיליקה (SiO₄) נפרדים זה מזה וקשורים באמצעות יונים של ברזל או מגנזיום, מבנה המשייך את האוליבינים לקבוצת הנזוסיליקטים (מבנה בצורת איים). כל טטרהדרון של סיליקה מוקף בארבעה אטומי ברזל (או מגנזיום) ומצד שני כל אטום של ברזל(או מגנזיום) משותף לשני טטרהדרונים של סיליקה.
יציבות: האוליבין הוא מינרל בלתי יציב. ככל שנקודת ההתגבשות של מינרל גבוהה יותר כך הוא יציב פחות והאוליבין הוא המינרל הראשון להתגבש ב"שורת בואן". האוליבין מתפרק בתהליכי בלייה, בעיקר בלייה כימית, למינרל חרסית. אוליבין יכול להשתנות למינרל סרפנטין ומינרל זה מצוי בסלעים מסוג קימברליט, אופיוליט וגברו שהרכבם המקורי הכיל כמויות גדולות של אוליבין. במקרים מסוימים הסרפנטין מחליף את האוליבין בצורה של פסאודומורפיזם, כלומר הגבישים של הסרפנטין משמרים את מבנה הגביש של האוליבין.

[עריכה] שימושים

אבני חן:
- פרידוט (Peridot - השם בצרפתית לאוליבין) היא סוג של פורסטריט (אוליבין עשיר במגנזיום) בעל צבע ירוק־צהוב שנוהגים להשוותו לצבע הירוק של האזמרגד. הצבע נגרם עקב נוכחות של יוני ברזל במינרל. הפרידוט בעל הצבע הנאה ביותר מכיל פחות מ-15% ברזל וכולל יסודות קורט של ניקל וכרום. לעומת הפורסטריט, לא נוהגים להשתמש בפייליט כאבן חן בשל צבעו הכהה עקב תכולת הברזל הגבוהה שבו. מחירו של הפרידוט נמוך יחסית ומקובל לתת אותו במתנה לילידי אוגוסט.
- קריסוליט (chrysolite) שם שמקורו ביוונית (צרוף של זהב ואבן) והיה מקובל בגרמניה לתיאור אבן חן אוליבינית, (כיום נהוג לקרוא כך לאוליבין בגון ירוק צהבהב בלבד).
- אזמרגד של ערב (Evening emerald) שם שתכשיטנים הדביקו לפרידוט בניסיון להגדיל את ערכו.