פייר סימון לפלס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרקיז פייר סימון לפלס (23 במרץ 1749 - 5 במרץ 1827), אסטרונום ומתמטיקאי צרפתי. ידוע בעיקר בזכות יישום תורתו של ניוטון בחישוב תנועת גרמי השמיים במערכת השמש.
לפלס נולד בנורמנדי והתחנך באקדמיה צבאית בבימונט. ב-1767 נהיה פרופסור לאסטרונומיה באקדמיה הצבאית בפריז וב-1785 נבחר לאקדמיה למדעים.
עבודת חייו של לפלס הייתה פיתוח אנליזות מתמטיות לתורת הכבידה של ניוטון. הוא הוכיח שתנועתם של כוכבי הלכת יציבה והשפעת שביטים ואסטרואידים היא זניחה או זמנית. לפלס ניסה להסביר את התפתחות היקום באמצעות תאוריות שונות. כמתמטיקאי, לפלס זכור בעיקר בזכות התמרת לפלס ופיתוח מושג הלפלסיאן.
כמו כן לפלס נקשר לתחומי פילוסופיה וניסה להסביר את מושג הדטרמיניזם בכך שאם היה בנמצא מחשב סופר על שהיה לו את כל המידע הדרוש, היה ניתן לחשב כל דבר שקורה בעולם באופן מדוייק לחלוטין. למשל אם אדם זורק כדור ויהיה לנו מידע מדוייק על חוזק הזריקה, מהירות הרוח, שיפוע הרצפה וכו', אזי נוכל לחשב במדוייק היכן הכדור ייעצר.
לפלס פרסם ספרים רבים ובהם:
- הסברים על מכניקה שמיימית שפורסם ב1824 (5 כרכים), שבו ריכז לפלס את כל עבודתו בכבידה,
- הסברים על שיטת העולם (1796) שבו ריכז לפלס את היסטורית האסטרונומיה.
תחום נוסף בו פרסם לפלס ספרים הוא תורת ההסתברות עליה כתב שני ספרים:
- התאוריה האנליטית של ההסתברות (1812)
- מסה על ההסתברות (1814).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של פייר סימון לפלס באתר MacTutor
