עמוס דה-שליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרופסור עמוס דה-שליט (29 בספטמבר 1926 - 2 בספטמבר 1969), היה מבכירי הפיזיקאים בישראל.

עמוס דה-שליט נולד בירושלים בשנת 1926 ולמד בגימנסיה בלפור בתל אביב. משפחתו התגוררה בבית אנגל שבשדרות רוטשילד 84. בית זה נבנה ב-1933 על פי תכנונו של האדריכל זאב רכטר. זהו הבית הראשון שנבנה על עמודים מתוך כוונה שרוחות המגיעות מהים יצננו אותו.

ב-1949 קיבל תואר מוסמך למדעים באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1951 קיבל תואר דוקטור במכון הטכנולוגי הפדראלי בשווייץ (ETH).

את שירותו הצבאי עשה בחיל המדע של צה"ל (חמ"ד) בשנים 1947-1949.

לאחר שחרורו מהצבא השתלם בשנים 1952-1954 באוניברסיטת פרינסטון, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובמכון לחקר האטום שבסקליי שבצרפת.

בשנת 1954 התמנה לראש המחלקה לפיזיקה גרעינית במכון ויצמן והיה בין מיסדיה. בתפקיד זה כיהן עשר שנים ובמקביל אליו כיהן כיועץ מדעי למשרד הביטחון. בשנים 1961-1963 שימש בתפקיד מנהל מדעי של מכון ויצמן ובשנים 1966-1968 בתפקיד המנהל הכללי של המכון.

היה מעורב בהקמת הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה, בהיותו חבר בוועדת התכנון של הכור יחד עם צבי ליפקין ופרופסור זאב (וניה) הדרי.

יוזמה משותפת לו ולוולפגנג גנתר שהחלה בפגישה ביניהם בז'נבה ב־1958 בשאיפה למסד את המגעים בין מכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית ומכון ויצמן, הביאה ב־1963 לייסוד ועדת מינרווה, שבה מיוצגים מדענים ממכון מקס פלאנק ומאוניברסיטת היידלברג ובה היה חבר בשנים 1963-1969. לאירועים אלו היה חלק בנירמול היחסים שבין ישראל לגרמניה שהחלו בצילה הנורא של השואה.

בשנת תשכ"ה (1965) זכה דה-שליט בפרס ישראל למדעים מדויקים, יחד עם עמיתו פרופסור יגאל תלמי, על עבודתם בנושא 'מודל הקליפות בפיזיקה גרעינית' ועל ספר שכתבו בנושא.

מתוך מטרה לקדם את החינוך המדעי בפרט ואת המדע בכלל, יזם עמוס דה-שליט הקמתן של מסגרות שונות ובהן 'מחנה נופש לנוער שוחר מדע', שלאחר מותו נקרא על שמו. ב־1968 הקים את המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ועמד בראשה, ובמקביל הקימה פרופסור אלכסנדרה פוליאקוב-מייבר ב־1967 את המרכז הישראלי להוראת המדעים (מל"מ) באוניברסיטה העברית בירושלים הקרוי כיום על שמו. על שמו קרויים עוד גופי מדע ומוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ.