סיגריד אונדסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סיגריד אונדסט

סיגריד אונדסט Sigrid Undset, (נולדה ב-20 במאי 1882 בקאלונדבורג Kalundborg שבדנמרק ונפטרה ב-10 ביוני 1949 בלילהאמר שבנורבגיה), סופרת נורבגית זוכת פרס נובל לספרות.

אביה של סיגריד היה ארכאולוג נודע בשם אינגוואלד מרטין אונדסט ואימה הייתה בתו של ראש העיר קאלונדבורג. בשנת 1886, בהיותה בגיל 4 המשפחה עברה לאוסלו.

סיגריד קיבלה חינוך תרבותי מעולה ובהיותה בת 14 הייתה מסוגלת לקרוא משוררים איטלקים במקור. היא הצטיינה בטוב ליבה ובהיותה ילדה נהגה לאסוף שלשולים שעלו על פני הקרקע אחרי הגשם, כדי שלא ידרסו על ידי העוברים ושבים. היא התיתמה בגיל מוקדם והמשפחה חשה את טעם העוני. בתקופה הזאת התחשל אופיה. בגיל 16 היא כבר הייתה תחת השפעת הספרות האנגלית של ימי הביניים ושל ספרות תקופת התחייה.

לאחר שסיימה את בית הספר הריאלי חיפשה סיגריד עבודה בתחום הציור, היות והיה לה ניסיון בהכנת תפאורות לתיאטרוני בובות, אך היא לא הצליחה למצוא עבודה בתחום לכן נאלצה לצאת לעבודה כפקידה ועסקה בכך במשך עשר שנים.

סיגריד אונסט פרסמה מספר סיפורים ובשנת 1907 ראו אור שני רומנים שלה ולאחריהם קיבלה מלגה קטנה מעירית אוסלו. בגיל 28 עזבה את עבודתה ועברה לגור ברומא. בשנת 1912 יצא לאור הרומן ג'יני שזכה להצלחה ותורגם לאנגלית ולגרמנית. באותה שנה היא גם מתחתנת עם הצייר הנורבגי סווארסטאד. סיגריד מפרסמת עוד כמה רומנים וקובץ מסות על בעיות הנשים ואז עובר עליה משנת 1919 משבר דתי שאורך מספר שנים ונגמר בכך שהיא עובר לכנסייה הקתולית. בעקבות המשבר הדתי היא גם מתגרשת מבעלה ומקדישה את כל משאבי רוחה לחיבור רומן היסטורי רחב יריעה בשם כריסטיאן בת לאוראנס. מכאן היא ממשיכה ברומנים היסטוריים על תקופת ימי הביניים.

בשנת 1928 הוענק לה פרס נובל לספרות "בעיקר על תאוריה המזהירים על חיי סקנדינביה בימי הביניים".

[עריכה] סיגריד אונדסט ויחסה ליהודים

לסיגריד אונדסט היה יחס חם ליהודים ולציונות. היא גם הצטיינה ביכולת לחזות תופעות פסיכולוגיות בעמים והדברים באים לידי ביטוי במכתב שכתבה לפרופסור קלוזנר ומאמר שפרסמה בחודש אוגוסט 1944.

המכתב לפרופסור קלוזנר (שנת 1943):

אדוני הפרופסור,

הנני מנצלת הזדמנות הניתנת לי, כדי למסור לך ולשאר חברי הסופרים, המשוררים והאמנים בארץ ישראל את ברכתי האישית וכן את ברכותיהם של כל הסופרים והאמנים שהשתתפו יחד איתי בועידה לשעת חירום להצלת יהדות אירפה.

הדבר החשוב ביותר כיום הוא הצלת שארית הפליטה של עם ישראל באירופה, עד כמה שאפשר עדיין להציל. ה"ועד לשעת חירום" מקדיש את מיטב מאמציו לתפקיד אדיר זה.

אולם תפקיד לא פחות חשוב נותר לי: הצורך להקים בית לאומי ליהודים מחוסרי המולדת, ולכל היהודים שאין ביכולתם או שאין ברצונם להתבולל בין העמים. צורך זה יגדל וילך לאחר שיבוא הניצחון במלחמה זו. אני סבורה, שלאחר המלחמה הנוכחית נהיה עדים להתחדשות ניכרת של שנאת הגזע ושל תורות שטניות ומסולפות על אודות איכותם ותכונותיהם של העמים השונים, וגם על עמים נכבדים ועמים נחותי דרגה ועל אנטישמיות ארסית. אני סבורה, שתהיה זו תוצאה מתסביך האשמה שיווצר בראשיהם ובליבותיהם של בני העם הגרמני - אשמה לפשע האיום והגדול ביותר שבוצע במלחמה נגד העם היהודי.

תשביך אשמה זה לא יהיה מנת חלקם של הגרמנים בלבד, הוא יקיף גם את שאר העמים שלקחו חלק ברדיפות האכזריות ובתהליך ההשמדה נגד היהודים וגם את אלה שעמדו מן הצד בקור רוח ובאדישות לנוכח הטרגדיה האנושית של עם המוצא להורג. אני מקווה שאנו, המתעבים את האנטישמיות כתופעה בזויה, מבישה ומורעלת, נדע לשנוא אותה ביתר שאת לנוכח הפשעים האיומים שבוצעו נגד יהדות אירופה ונדע להלחם בה עד חורמה. העם העברי רשאי לקבל את הזכות להגן על עצמו בעתיד וגם ליצור עם בלתי תלוי, שברשותו ימצאו כל המוסדות הדרושים לחיים לאומיים. אז ידעו היהודים שיש באפשרותם לסמוך על תמיכתם של האנשים והנשים הישרים בכל העולם וגם על תמיכת אחיהם בין האמריקנים, הבריטים, הנורבגים, הדנים וההולנדים. אז יתיצבו היהודים בפני אויביהם בעתיד כשהם מזוינים בכוח של אומה עברית מתחדשת.

אני כותבת לאדוני את המכתב הזה מפני שיש ברצוני להבטיחו שכל קריאה לפעולה, שתיעשה על ידי אדוני, תמצא מענה בכל העולם התרבותי - אנשים ונשים חדורי רצון טוב ואומץ לב ייענו לקריאתו וישתתפו בכל מערכה של פעילות במטרה להגיע לידי כינון אומה עברית מתחדשת ומשוחררת. אני מבטיחה לו, אדוני הפופסור, שאנו לא נהסס וככל שיגלו הצעירים מארץ ישראל אומץ לב רב יותר, כך יגדל ההד בעולם התרבותי.

אני מנצלת הזדמנות זו בכדי להביע את תודתנו והערצתנו לנציגות של הארץ-ישראלים במדינה זו, אשר הניפו את דגל זכויות היהודים ברמה והעלו על הפרק את הדרישה להצלה, להתחדשות ולכבוד לאומי.

בהוקרה - סיגריד אונדסט

[עריכה] מיצירותיה

גברת מרתה אוליה (1907) (Fru Marta Oulie) רומן
ויגה ליוט וויגדיס (1909) (Fortællingen om Viga-Ljot og Vigdis) רומן
ג'יני (1912) (Jenny) רומן
כריסטיאן בת לאוראנס (1920 - 1922) (Kristin Lavransdatter) טרילוגיה היסטורית, תורגם לעברית.
הכלולות (1920) (Kransen)
בעלת הבית (1921) (Husfrue)
הצלב (1922) (Korset)
הרעיה המאמינה (1936) (Den trofaste hustru) רומן
גברת דורתאה (1939) (Madame Dorthea) רומן

[עריכה] ספריה שתורגמו לעברית

‫ ויגה-ליוט וויגדיס, סיפור אהבה ונקמה צפוני, עברית - ד. קלעי, תמוז, תל אביב, 1984.
כריסטין בת לברנס, תורגם על ידי שבתאית, שטיבל, תל אביב, 1937.