מתן וילנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מתן וילנאי

תאריך לידה	20 במאי 1944
ממשלות	28, 29, 30
כנסות	15, 16, 17
סיעות	ישראל אחת, עבודה-מימד, העבודה-מימד-עם אחד
תפקידים בולטים	שר המדע, התרבות והספורט שר המדע והטכנולוגיה שר במשרד ראש הממשלה אלוף פיקוד הדרום

מתן וילנאי (נולד ב-20 במאי 1944 ) איש צבא ופוליטיקאי ישראלי.

מתן וילנאי נולד בירושלים בשנת 1944, בן לחוקר ארץ ישראל פרופ' זאב וילנאי. בילדותו, התלווה לא פעם אל אביו בסיוריו המקיפים ברחבי הארץ, וכך התוודע אל הארץ, צעד בשביליה ונקשר לנופיה.

את ילדותו עשה בירושלים ולמד בגימנסיה רחביה. בכיתה י"א הצטרף אל הפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

בשנת 1965 התגייס לצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים. שרת כמפקד כיתה בגדוד 890 ומשם יצא לבית הספר לקצינים אותו סיים בהצטיינות. שרת כמפקד מחלקה בצנחנים ולאחר מכן פיקד על פלוגת צנחנים במהלך הפעולות הראשונות מול ה"פת"ח" שהחל אז בבצוע פעולות חבלה במדינת ישראל. במסגרת זו נפצע קשה כאשר נטל חלק בפעולת התגמול בסמוע – בדרום הר חברון - בנובמבר 1966. לאחר התאוששות מהפציעה קיבל את הפיקוד על סיירת צנחנים, איתה עשה את מלחמת ששת הימים. באוקטובר 1969 פיקד, במסגרת מלחמת ההתשה, על המבצע העמוק ביותר בשטח האויב עד לאותה עת - פיצוץ תחנת טרנספורמטורים במצרים עילית בנג' חמדי. עם סיום תפקידו בסיירת שירת כסמג"ד בגדוד צנחנים ומשם הועבר לחטיבת הבקעה בתפקיד ק. אגם חטיבתי, על מנת להחליף חבר שנהרג, רס"ן יוסי קפלן. בחטיבת הבקעה נטל חלק בעשרות מרדפים ופעולות מיוחדות.

ב-1970 סיים בהצטיינות את בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל ומונה לסגן מפקד סיירת מטכ"ל. בסיומה של אותה שנה התמנה למג"ד 890 – הגדוד שבו החל את שרותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, ופיקד על שורה של פעולות מעבר לגבול, בתחומי לבנון. ב-1972 מונה קצין אג"ם בפיקוד המרכז, תחת פיקודו של אלוף רחבעם זאבי. בקרבות מלחמת יום הכיפורים עמד בראש כוח משימה מיוחד שפעל בחזית המצרית.

ב-1974 מונה למפקד חטיבת צנחנים מילואים ולאחר זמן קצר למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. השתתף במבצע אנטבה כסגן מפקד המבצע וכמפקד כוח הצנחנים. ב-1978 סיים את לימודיו במכללה לביטחון לאומי וקיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים של צה"ל. במהלך תפקידו זה, הקים וילנאי חטיבת נ"ט חדשה יבילת אוויר, וזאת כחלק מבניית תפיסה רחבה של הפעלת כוחות מוטסים בעומק שטח האויב.

בשנת 1978, בגיל 34, מונה לתפקיד קצין צנחנים וחי"ר ראשי (קצח"ר) והועלה לדרגת תת אלוף. לאחר שלוש שנים שבהן עסק בעיקר בהטמעת לקחי מלחמת יום הכיפורים במערך החי"ר והצנחנים, מונה לתפקיד מפקד אוגדה משוריינת בצפון, בדרגת תת אלוף. בסיום הקרבות בביירות, במלחמת שלום הגליל, פיקד על מבצע פינוי כוחות צה"ל מביירות.

ב-1984 יצא לחופשת לימודים בארצות הברית ושימש עמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד.

ב-1985 קיבל דרגת אלוף ושירת כראש אגף כוח אדם במטכ"ל ומ- 1989 כאלוף פיקוד הדרום. בתפקיד זה שירת למעלה מחמש שנים בתקופת האינתיפאדה הראשונה. בתקופה זו פיקד על אזור הדרום ורצועת עזה והתמודד עם פעולות טרור קשות עד לחתימה על הסכמי אוסלו. כאלוף פיקוד הדום היה וילנאי אחראי על ביצוע הפריסה מחדש ברצועת עזה, על פי הסכמי אוסלו, ועל בניית גדר המערכת סביב רצועת עזה.

ב- 1994 מונה לתפקיד ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, כסגנו של אמנון ליפקין שחק.

ב- 1998 יצא לחופשת לימודים בארצות הברית והיה עמית מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת ג'ון הופקינס בוושינגטון. וילנאי התמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000" - ובארגון וניהול ארגונים גדולים.

היה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל, אך בעת ששהה בחו"ל, העניק שר הביטחון דאז יצחק מרדכי את התפקיד לשאול מופז, לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לווילנאי. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 33 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית.

עם שחרורו הוזמן וילנאי על ידי יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, להצטרף לליכוד שהציע לו את תפקיד שר הביטחון בממשלה שיקים הליכוד לאחר בחירות של שנת 1999. וילנאי דחה את ההזמנה ובחר להצטרף למפלגת העבודה.

למרות שהוגשו בפניו הצעות לשריון מקום במפלגה - בחר וילנאי להתמודד בבחירות המקדימות בעבודה. בתום קמפיין של שלושה שבועות בלבד, נבחר וילנאי למקום השלישי ברשימת מועמדי המפלגה לכנסת.

את תפקידו האזרחי הראשון, עוד לפני הצטרפותו לפוליטיקה, הציע לו שר החינוך בממשלת הליכוד, הרב יצחק לוי, ומינה אותו לעמוד בראש הוועדה הציבורית למניעת אלימות בבתי הספר. בנוסף, עוד בטרם נכנס לפוליטיקה, היה וילנאי שותף בהקמתו של בית ספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה.

עם הקמתה של ממשלת ברק, בשנת 1999, מונה וילנאי לשר המדע, התרבות והספורט (המת"ס). בממשלה זו כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני האזרחים הערביים, ועיצב תוכנית כוללת לטיפול בבעיות המגזר הערבי - "תוכנית 4 מיליארד השקל" והיה חבר בקבינט המדיני בטחוני. בתפקידו כשר הביא בין השאר לחקיקתו של חוק הקולנוע והקמת מועצה לאומית לתרבות, לחקיקת חוק הספורט המוטורי וחוק למניעת אלימות בספורט בדגש על מגרשי הכדורגל. עם הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית, בראשות אריאל שרון, ב-2001 המשיך וילנאי לכהן בתפקיד שר המדע התרבות והספורט וכחבר בקבינט המדיני בטחוני.

בשנת 2005 התמודד על ראשות מפלגת העבודה, אך כשבוע לפני הבחירות ויתר על התמודדותו ותמך במועמדותו של שמעון פרס מול עמיר פרץ. בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לכנסת ה-17 נבחר וילנאי במקום ה-7. בכנסת ה-17 מכהן וילנאי כחבר בועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת משנה לנושאי כוח אדם וחבר בועדת החוקה.

מתן וילנאי מתגורר במבשרת ציון, נשוי לענת, ואב לשלושה בנים.