מילטון פרידמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילטון פרידמן (31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), יהודי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכלכלה ואחד הכלכלנים החשובים ביותר במאה ה-20.
נולד בארצות הברית למשפחה יהודית פשוטה של מהגרים ממזרח אירופה. אמו היתה מוכרת במכולת, ואביו התפרנס בעסקות תיווך. בגיל 16 התקבל ללימודים אקדמיים. בשנת 1932 קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ראטגרס (Rutgers). אהבתו הראשונה של פרידמן הייתה המתמטיקה וחלומו היה לעשות בה שימוש כמומחה לביטוח ולאקטואריה. חוסר הצלחה בלימודים הוביל אותו לבסוף ללימודי הכלכלה.
בשנים 1941 - 1943 היה דובר משרד האוצר האמריקאי, בשנת 1946 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה ובאותה שנה החל ללמד באוניברסיטת שיקגו. שם החל להתבלט כהוגה דעות כלכלי יוצא דופן ואמיץ. בשלהי שנות החמישים כבר עמד בראש המחלקה והוביל קו שצידד בשוק החופשי, בניגוד לרוב עמיתיו שהעלו על נס כלכלה שבה הממשלה מתערבת, על פי שיטתו של קיינס.
היוקרה שלה זוכה כיום רעיון השוק החופשי מקורה במידה רבה בעבודתם של מילטון פרידמן ושל עמיתיו באוניברסיטת שיקגו. לפי פרידמן, השוק פועל בצורה האופטימלית כאשר אין הממשלה מנסה להסדיר אותו.
גישתו של פרידמן ספגה ביקורת רבה, ומתנגדיה טענו שהיא דוגמטית, לא גמישה וחד משמעית מדי. בשנת 1976 זכה מילטון פרידמן בפרס נובל לכלכלה. זכייה זו הפכה אותו לאחד הכלכלנים המפורסמים בעולם וסמלה גם את ירידת קרנה של הכלכלה הקיינסיאנית (הדוגלת בהתערבות בכלכלה) ועלייתה של הגישה הדוגלת בשוק חופשי.
בשנת 1977 הגיע לביקור בישראל. נפגש עם שר האוצר שמחה ארליך ועם עוד בכירים במשק הישראלי. ביקורו עורר גל של מחאות, אצל חוגי השמאל, בשל חששם מהשפעתו על מעצבי המדיניות הכלכלית בממשלה.
[עריכה] כתבים נודעים
- קפיטליזם וחירות - מאת מילטון פרידמן, (תרגום: מזל כהן, הוצאת שלם, 2003). היה לאחד הספרים המשפיעים ביותר שנכתבו בנושאי כלכלה. בספר מציג פרידמן בבהירות ובקיצור את אמונותיו הכלכליות, ששורשיהן בגישה ליברלית ובתמיכה בחירויות הפרט.
פרידמן גורס בספר כי ישנן 14 פעילויות שמהאחריות עליהן צריכה הממשלה למשוך את ידה, ביניהן סבסוד לחקלאות, פיקוח על שכר הדירה, שכר מינימום, רגולציה בענפים שונים, חובת ביטוח סוציאלי, גיוס חובה והדואר. - שותף בכתיבת הספר "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית".
- החופש לבחור - עיקרי הכלכלה החופשית, הוצאת דביר, תשמ"ח 1988. בספר זה, אותו חיבר עם אשתו, מציין פרידמן את החינוך כתחום חשוב אשר ביחס אליו הגיע למסקנה כי מוטב לממשלה למשוך את ידה מהעיסוק בו, לטובת מעבר לשימוש בשיטה לפיה יקבלו ההורים קופונים מאוצר המדינה, ובאמצעותם יוכלו "לקנות" חינוך בבית ספר שיבחרו לפי שיקול דעתם. התחרות בין בתי הספר על ה"לקוחות", אליבא דפרידמן, תביא לשיפור רמתם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
1969: פריש, טינברגן 70: סמואלסון 71: קוזנץ 72: היקס, ארו 73: לאונטיף 74: מירדל, האייק 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס 76: פרידמן 77: אולין, מיד 78: סיימון 79: שולץ, לואיס 80: קליין 81: טובין 82: שטיגלר 83: דברה 84: סטון 85: מודיליאני 86: ביוקנן 87: סולו 88: אלה 89: הבלמו 90: מרקוביץ', מילר, שארפ 91: קואז 92: בקר 93: פוגל, נורת' 94: הרסני, נאש, סלטן 95: לוקאס 96: מירליס, ויקרי 97: מרטון, שולס 98: סן 99: מנדל 2000: הקמן, מקפאדן 01: אקרלוף, ספנס, שטיגליץ 02: כהנמן, סמית 03: אנגל, גריינג'ר 04: קידלנד, פרסקוט 05: אומן, שלינג 06: פלפס |
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
