כלב נגד טנקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלב נגד טנקים הוא כלב הרתום לחומרי נפץ ואומן לרוץ תחת טנקי אויב. כאשר הכלב הגיע למקומו, חומרי הנפץ התפוצצו.

כלבים מסוג זה הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה לשימוש כנגד טנקים גרמניים. הסובייטים אימנו את הכלבים באמצעות הנחת מזון תחת הטנקים, אך מאחר שבמהלך האימונים נעשה שימוש בטנקים סובייטים הכלבים נטו לרוץ יותר תחת טנקים ידידותיים מאשר לרוץ תחת טנקי אויב. כמו כן, הכלבים לא גילו התלהבות לרוץ לכיוון טנקים פעילים וכך הפכו למסוכנים לכל בשדה הקרב. ב-1942, לאחר שכלבים אילצו דיוויזית טנקים סובייטית לסגת, הופסק השימוש בכלבים נגד טנקים.

הצבא הגרמני למד את השימוש בכלבים נגד טנקים (Hundeminen) כאמצעי נשק נגד טנקים, ובחזית המזרחית כלבים נורו מיד, בטענה שהם כנראה נגועים בכלבת. כתוצאה מכך התמעטו הכלבים ונמצאו בצמצום, דבר שהפך את השימוש בכלבים כנשק הפתעה אף לפחות סביר. בקרב החיילים הגרמנים ששירתו בחזית המזרחית נפוצה הבדיחה הבאה: "אל תירו בכלבים כשאתם חוזרים לחופשה הביתה".

[עריכה] ראו גם

• בעלי חיים בשירות כוחות הביטחון