כורדיסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כורדיסטן הוא חבל ארץ שעליו שואפים הכורדים להקים מדינה. חבל ארץ זה משתרע בצפון-מערב איראן, צפון עיראק, דרום-מזרח תורכיה והפינה הצפון מזרחית של סוריה. אזור זה עשיר בנפט והוא הררי ברובו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הובטח לכורדים שיוכלו להקים מדינה עצמאית על חורבות האימפריה העותמנית אולם ההבטחה הופרה על ידי המעצמות. מאז מנהלים הכורדים מערכה להשגת עצמאות.
כיום הכורדים שנמצאים בעיראק זוכים לאוטונומיה רחבה ביותר, ואילו שאר הכורדים באיראן ובתורכיה נמצאים תחת משטר צבאי למעשה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בטרם מלחמת העולם הראשונה רוב הכורדים חיו בתחומי האימפריה העותמנית. לאחר קריסתה של האימפריה העותמנית, יצרו מדינות ההסכמה מספר מדינות בתחומיה לשעבר של האימפריה, ובמקור לפי הסכם סוור כורדיסטן יחד עם ארמניה תוכננה להיות אחת מהן. ההשתלטות מחדש על אזורים שונים על ידי מוסטפה כמאל אתא תורכ ונושאים דוחקים אחרים גרמו למדינות ההסכמה לקבל את הסכם לוזאן שבו ניתן האזור לתורכיה והותיר את הכורדים ללא שלטון עצמאי. אזורים כורדיים אחרים הוקצו למדינות החדשות כמו עיראק וסוריה, תחת שני ההסכמים. גבולות אלו שורטטו עם יותר התייחסות לחלוקת משאבי הנפט, השפעה שבין הכוחות הקולוניאליים ולכדאיות מנהיגים ערביים תומכי בעלות הברית מאשר לתפוצה אתנית. תורכיה דרשה את צפון עיראק אך בעלות הברית היו יותר מודאגות בענייני נפט מאשר בענייני יציבות (אחת הסיבות העיקריות לעימותים באפריקה ובמזרח התיכון).
מאז הכורדים מחולקים בין מספר מדינות שונות שבכל אחת מהן הם מיעוט. כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, לעתים קרובות בכוח הזרוע. אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים. במערב אירופה קיימת גולה גדולה למדי של כורדים שמשתתפת בחרדה לנושאים הכורדים, אולם רוב הממשלות במזרח התיכון אסרו על פעילות כורדית גלויה.
בתורכיה, איראן וסוריה ישנן קבוצות גרילה כורדיות, שידועות בתרבות הכורדית כ"פשמארגה", לחמו למען מדינה כורדית עצמאית. בצפון עיראק, פשמארגה לחמו נגד הממשלה העיראקית לפני ובמהלך מלחמת עיראק וכעת מפקחים על האזור הכורדי האוטונומי שם. ארגון גרילה נוסף, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK), נלחם בכוח בתורכיה, עיראק, סוריה ואיראן.
[עריכה] גאוגרפיה
[עריכה] צפון כורדיסטן
צפון כורדיסטן הוא אזור גאו-תרבותי הממוקם בתורכיה. לאחר הסכם סוור (במהלכו חולקה האימפריה העותומנית) לא הייתה חזקה על המדינה הכורדית העצמאית והיא נשארה תחת שליטה תורכית. הנשיא הראשון של הרפובליקה התורכית, מוסטפה כמאל אתא תורכ, דיבר לעתים על "השיתוף פעולה הטורקו-כורדי" במהלך שנות העימות הלאומי כאשר הממשלה באנקרה שלחה צוותים של מדריכים שאימנו מורדים כורדים, כדי שאלה ילחמו מאוחר יותר בחיילים בריטים תחת הסיסמה "ממלכת כורדיסטן". אולם לאחר שני עשורים, המיליטנטים הכורדים כמו ה-PKK המשיכו לדרוש עצמאות בדרכים אלימות והדרישה לעצמאות מתורכיה המודרנית הביא למותם של למעלה מ-30 אלף איש.
[עריכה] אקלים
בכורדיסטאן נהרות רבים זורמים בהרים אשר תורמים לאדמה פורייה, מים שופעים, טבע ציורי. הטבע ההררי בכורדיסטאן, ההבדל בין הטמפרטורות בחלקים השונים, והעושר במים, הופכים את כורדיסטאן לארץ של חקלאות ותיירות. בהרי כורדיסטאן ירידות שלגים מרובות. המשקעים נעים בין 200 ל-400 מילימטרים בשנה במישור, ובין 700 ל-3,000 מיליטרים לשנה במישורים הגבוהים שבין ההרים.
[עריכה] אזורים כורדים אחרים
- כורדיסטן האיראנית - בשנת 1946 הישות הכורדית הסובייטית בתוך איראן שלא האריכה ימים, לאחר שנמחצה על ידי השלטונות באיראן וכאשר הכוחות הסובייטים גורשו ממנה. לפי חוקת הרפובליקה האיסלאמית של איראן, כל המיעוטים רשאים לדבר בשפה שלהם וללמד את שפתם בבתי הספר. באיראן קיים מגוון ספרים בשפה הכורדית ומספר עיתונים כורדים, כמו כן ישנו מחוז שלם בשם "כורדיסטן".
[עריכה] יהדות כורדיסטן
- ערך מורחב – יהדות כורדיסטן
הקהילה הוקמה ככל הנראה בימי גלות בבל ובימי עזרא. רוב הקהילה היהודית בכורדיסטן ישבה באזור עיראק ואיראן של היום ופחות באזור תורכיה וארמניה.
הקהילה עלתה ברובה לישראל, וחלקה היגר למדינות אחרות.
[עריכה] ראו גם
- חיזבאללה (תורכיה)
- פק"ק
- מלחמת עיראק
- יהדות כורדיסטן
- כורדיסטאן התורכית
- כורדיסטאן העיראקית
- כורדיסטאן האיראנית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ויקיפדיה כורדית
- "הכורדים בונים את הזהות של עצמם".
- הכורדים מציעים להקים רצועה טורקמנית אוטונומית-עצמאית, אשר תחצוץ בין כורדיסטן ושאר חלקיה של עיראק
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
