מדינות ההסכמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדינות ההסכמה זהו כינוי לצד המנצח במלחמת העולם הראשונה, שכלל ברית של 24 מדינות ובראשן בריטניה, צרפת, הקיסרות הרוסית (שפרשה מהברית במהלך המלחמה) ובהמשך גם ארצות הברית, איטליה והאימפריה היפנית.
השם "מדינות ההסכמה" בא בעקבות ההסכמה המשולשת - הסכם שכלל את בריטניה, צרפת ורוסיה, שבאה לאחר ההסכמה הלבבית בין צרפת לבריטניה.

כנגד מדינות ההסכמה נלחמו מעצמות המרכז, שכללו תחילה את האימפריה האוסטרו-הונגרית וגרמניה, שכרתו ברית ביניהן עוד ב-7 באוקטובר 1879. האימפריה העות'מאנית הצטרפה למעצמות המרכז באוקטובר-נובמבר 1914. בולגריה הצטרפה למעצמות המרכז באוקטובר 1915.

איטליה הייתה מאז 1882 בעלת ברית לאימפריה הגרמנית והאוסטרו-הונגרית, אך היו לה תוכניות משלה כנגד שטחים אוסטרים בדרום טירול, איסטריה ודלמטיה, והבנה סודית עם צרפת שאיינה למעשה את התחייבויותיה לבעלות בריתה, הצטרפה למדינות ההסכמה ב-23 במאי 1915, והכריזה מלחמה כנגד גרמניה 15 חודשים לאחר מכן.

לאחר מהפכת 1917 החליט השלטון הקומוניסטי ברוסיה נאלצה לפרוש מהמלחמה, וחתמה על הסכם שלום נפרד עם גרמניה.

במקומה נכנסת באותה שנה למלחמה ארצות הברית. הסיבות להצטרפות ארצות הברית למלחמה:

• פרסום מברק צימרמן, שר החוץ של גרמניה שהציע למקסיקו לתקוף את ארצות הברית בתמורה להשבת שטחים שנלקחו ממנה על ידי האמריקנים במאה ה-19.
• מלחמת הצוללות הבלתי מוגבלת פגעה בין היתר באוניית נוסעים אזרחית, הלוזיטניה. פגיעה באזרחים חפים מפשע אלו התפרסמה מייד בעיתונות האמריקנית ושילהבו את הרצון להתערב במלחמה.
• רצון אידאולוגי אמיתי של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, לעזור למדינות הדמוקרטיות (צרפת ובריטניה) במלחמתן כנגד גרמניה ואוסטרו הונגריה הדיקטטוריות.
• לחץ תעשיינים וחברות אמריקניות שהמלחמה הטוטאלית באירופה הסבה נזקים עצומים לעסקיהם.
• קשר רגשי שעדיין קיים בין האמריקנים לבין תושבי היבשת הישנה ורצון לשים קץ למלחמה הנוראית הזאת.