Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
טירה (מבצר) - ויקיפדיה

טירה (מבצר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טירה בגרמניה
הגדל
טירה בגרמניה

טירה היא מבנה מגורים גדול ומבוצר. במקרים רבים אפשר לתארה פשוט כארמון מבוצר.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

ההבדל העיקרי בין טירה למבצר הוא הייעוד: הטירה נועדה בעיקר למגורים ואילו המבצר נועד בעיקר למטרות צבאיות. למרות זאת, יש מבנים מבוצרים רבים שמשמשים בו-זמנית בשני התפקידים ואפשר לקרוא להם הן טירות והן מבצרים.

הטירות היו נפוצות בייחוד בתקופה הפאודלית באירופה וביפן. אחרי מסע הצלב הראשון החלו לצוץ באירופה טירות אבן כפטריות אחרי הגשם. בטירה חי האציל המקומי וממנה הוא אוכף את שלטונו על הכפרים הסמוכים. הטירות המבוצרות, והמחסור בצבאות מאורגנים שיכולים לחדור את הביצורים, גרם לחולשה יחסית של המלוכה כנגד האצילים, והכריח את המלכים לבנות את צבאם באמצעות חלוקת אדמות לאצילים תמורת שבועת אמונים. רק עם המצאת התותח ואבק השריפה חלה ירידה במעמדן של הטירות.

[עריכה] מבנה הטירה

טירת בודיאם מתנשאת מעל חפיר מלא מים. בתמונה ניתן לראות את חומותיה, מגדליה (הצריחים) ואת החפיר הגדול.
הגדל
טירת בודיאם מתנשאת מעל חפיר מלא מים. בתמונה ניתן לראות את חומותיה, מגדליה (הצריחים) ואת החפיר הגדול.
מערך הביצורים המרשים (צריחים, חומה, חפיר) של טירת המלך רנה בטרסקון.
הגדל
מערך הביצורים המרשים (צריחים, חומה, חפיר) של טירת המלך רנה בטרסקון.
טירה על ההר. ניתן לראות את מגדל המצודה מתנשא מעל שאר חלקי הטירה.
הגדל
טירה על ההר. ניתן לראות את מגדל המצודה מתנשא מעל שאר חלקי הטירה.

[עריכה] אמצעי ההגנה

הטירה הייתה מוקמת בדרך כלל על הר גבוה, כדי שהגישה אליה תהיה קשה לאויב. אך יש מקרים שהטירה ממוקמת בהצטלבות דרכי מסחר או ליד גשרים לצורך גביית מיסים מעוברי אורח.

מסביב לטירה הייתה חומה חיצונית רחבה להגנה על בתי המשרתים. על החומה עצמה היה מקום להצבת זקיפים וקשתים, הבליטות המרובעות לאורך החומה מטרתן לאפשר לקשתים הגנה בזמן שהם טוענים את נשקם. מעל פני החומה בולטים צריחים ומגדלים ובהם חרכי ירי לקשתים. מחסום נוסף מפני חדירת אויב הוא גשר נייד מטלטל. מסביב לחומות הפנימיות הייתה בדרך כלל תעלת מגן (חפיר) ומחסומי הגנה. לאורך החומה ניצבו זקיפים המשקיפים על השטח. היו טירות שכללו שני מעגלים של חומות, כאשר החומה הפנימית הייתה גבוהה יותר מן החיצונית.

סביב השער בחומה הוקמה מערכת ביצורים מתוגברת. מערכת זו כללה את מגדל השער, שמכיל את השער עצמו, מגדלים הצופים על השער, מערכת שערים כפולים, סבכת סורגי מתכת שאפשר להרימה ולהורידה אנכית, חרכי ירי השולטים על השער וסביבתו ולעיתים אף גשר מתרומם שניתן להרימו במקרי חירום.

[עריכה] המצודה

המצודה (נקראת גם: שמורה, Keep) היא המבנה הפנימי בטירה, הכולל מספר צריחים וקירות עבים במיוחד. המצודה היוותה את החלק החשוב ביותר בטירה הפיאודלית. אם פרץ האויב את כל אמצעי ההגנה של הטירה, המתגוררים בטירה,יכלו להתבצר במצודה, שאליה היה קשה מאוד לפרוץ וממנה יכלו האנשים להימלט בעזרת דרך סתרים. בתוך המצודה היו חדרי המגורים של אדון הטירה ובני משפחתו.

[עריכה] החצר

בחצר היו מבנים שונים כגון: מאפייה, בית מטבחיים, לולי עופות, אורוות, רפתות, מחסני כלים, בית מלאכה להתקנת כלים, אסמי תבואה, מטבח ונפחייה. למבנים אלו היו באים כל אנשי הכפר לצורכיהם השונים. גם בעת מלחמה היו באים האנשים להתבצר בטירה. בחצר הייתה אספקה שהספיקה לזמן רב במקרה של מצור.

[עריכה] הצינוק

בחלק מהטירות היה מגדל או מרתף שבו כולאים את האויבים וגם את הצמיתים, שלא שילמו בזמן את המיסים לאדוניהם. תאי הכלא היו צרים וחשוכים ונכלאים בהם גם עוברי אורח שניסו להשתמט ממס המעבר. ליד הצינוק נמצאים חדרי העינויים שבהם מענים את השבויים כדי לסחוט ידיעות על האויב.

[עריכה] כנסיית הטירה

מאחר שרוב הטירות היו נוצריות ונבנו בימי הביניים, בשיא כוחה של הכנסייה הקתולית, בכל טירה נבנתה כנסייה פרטית, או קפלה, עבור משפחת האדון.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טירות
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com