חיל האוויר האמריקני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||||||||||||
חיל האוויר האמריקני (United States Air Force - USAF) - הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החיל הוקם בשנת 1917 (בעקבות כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה), והפך לזרוע נפרדת ב-18 בספטמבר 1947. החיל מפעיל יותר מ-7,500 כלי טיס. בחיל משרתים נכון לשנת 2006 650,000 חיילים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקמת החיל
שלוש שנים אחרי טיסתם הראשונה של האחים רייט, בדצמבר 1906, הצבא האמריקני פירסם דרישה למטוס צבאי. ב-10 בפברואר 1908 נחתם חוזה עם האחים רייט, והם החלו לייצר מטוסים עבור הצבא. בשנת 1912 הוקמה מחלקה אווירית בחיל הקשר של הצבא, ובשנת 1917, בעקבות כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, הוקם "שירות האוויר" של הצבא. שירות האוויר סיפק הגנה וסיוע לכוחות הקרקע, וזכה להצלחה רבה גם בקרבות אוויר.
בשנת 1926, שירות האוויר אורגן מחדש כחיל של צבא היבשה, והפך לחיל האוויר. מספר המטוסים של החיל גדל בצורה משמעותית, נערכו ניסויים בתדלוק אווירי, ופותחו מטוסים מתקדמים. בשנת 1937 הוצג המפציץ הכבד B-17 ("מבצר מעופף"), שהפך בהמשך למפציץ הבולט ביותר במלחמת העולם השנייה. בשנת 1941 החיל הפך לזרוע האווירית של צבא היבשה. משנת 1942, חיל האוויר נחשב לזרוע השווה בחשיבותה לזרוע היבשה ולזרוע הים.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השניה פרצה בספטמבר 1939, אך ארצות הברית נכנסה למלחמה רק אחרי תקיפת היפנים בפרל הרבור (מפקדת הצי של האוקיינוס השקט בהוואיי), ב-7 בדצמבר 1941. ארצות הברית הצטרפה לבריטניה ולמדינות נוספות ("בעלות הברית") במלחמה נגד "מדינות הציר" - גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית והאימפריה היפנית.
- בזירת יבשת אירופה - חיל האוויר השתתף בהפצצות יום, על ידי מבנים גדולים וצמודים של מפציצים. החיל ספג אבידות רבות, בעיקר מעל רומניה (תקיפת בתי זיקוק לנפט) ומעל גרמניה (תקיפת מפעלים לייצור חלקים למנועים). בעקבות כניסתו לשירות של מטוס הקרב החדש P-51 מוסטנג אבידות החיל פחתו, ומטוסים רבים של חיל האוויר הגרמני(הלופטוואפה) הופלו.
- בזירת האוקיינוס השקט - החיל הפעיל מפציצים מדגם B-29, שהמריאו מסין להפצצות על יפן. בתחילת המערכה נערכו הפצצות מדוייקות, אך משנת 1944 החלו הפצצות רחבות שיצרו דליקות, במטרה להשמיד את המפעלים היפניים. ערים רבות נפגעו, ובמהלך ההפצצות הכבדות על טוקיו נהרגו יותר ממאה אלף בני אדם.
מפציץ מדגם B-29 שימש להטלת פצצות האטום על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945 - הפצצות שהביאו לכניעתה של יפן, ולסיומה של המלחמה.
[עריכה] שנים מאוחרות
בשנת 1947 הוקם משרד חיל האוויר, כחלק ממשרד ההגנה. ב-18 בספטמבר מונה מזכיר חיל האוויר הראשון, סטוארט סימינגטון (לימים סנאטור דמוקרטי מטעם מדינת מיזורי, ומועמד לנשיאות ארצות הברית).
בשנת 1948, השלטון הקומוניסטי בגרמניה המזרחית מנע תחבורה מכל סוג אל מערב ברלין, במה שנודע כ"הסגר על ברלין". חיל האוויר הפעיל רכבת אווירית של ציוד ומזון אל העיר הנצורה, בשיתוף חיל האוויר הבריטי. מטוסי התובלה העיקריים שלקחו חלק במבצע היו C-121 ,C-54 ו-DC-3 דקוטה.
במהלך מלחמת קוריאה (יוני 1950 - יולי 1953) נכבש בסיס החיל העיקרי בקימפו שבדרום קוריאה. לכן, בתחילת המלחמה, נאלץ החיל לפעול מבסיסים ביפן. חיל האוויר סיפק סיוע לכוחות הקרקע, והפציץ מטרות בקוריאה הצפונית במפציצי B-29. מטוסי הקרב מדגם F-86 ("סייבר") זכו להצלחה בקרבות אוויר מול מטוסי המיג-15 הרוסיים של קוריאה הצפונית.
בשנת 1954 נוסדה האקדמיה של חיל האוויר בקולורדו. נשים התקבלו לאקדמיה משנת 1976. משנות החמישים, המפציץ הכבד הבולט ביותר של החיל הוא ה-B-52. משנות השבעים, מטוסי הקרב העיקריים של החיל הם מטוסי F-15 ו-F-16 מתקדמים.
במלחמת המפרץ (1991) חיל האוויר ניהל הפצצות מדוייקות, וסייע לכיבושה המהיר של עיראק. הנשק הבולט ביותר שהופעל במלחמה היה טיל השיוט טומהוק, ששוגר גם ממטוסים. חיל האוויר המשיך לפקח על שמי עיראק, עד לפלישה האמריקנית בשנת 2003.
החיל השתתף בפעולות ברית נאט"ו בבוסניה (1996) ובקוסובו (1999).
חיל האוויר נוטל חלק משמעותי בלחימה שמתנהלת באפגניסטן ובעיראק, במסגרת "המלחמה בטרור" שהוכרזה בעקבות קריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001. במסגרת הלחימה, החיל מפעיל כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים) חמושים בטילים מונחים.
[עריכה] מבנה החיל
המפקד העליון של החיל הוא מזכיר חיל האוויר (SECAF). משרד המזכיר כפוף למשרד ההגנה. במטה החיל חברים ראש המטה, חמישה סגנים לראש המטה, הנגד הראשי (הנגד הוותיק ביותר), קצין הרפואה הראשי, הפרקליט הראשי, מפקד כוחות המילואים, וקצינים ואזרחים נוספים.
[עריכה] מפקדות ראשיות
- מפקדת המבצעים - בוירג'יניה.
- מפקדת האימונים - בטקסס.
- מפקדת הציוד - באוהיו.
- מפקדת המילואים - בג'ורג'יה.
- מפקדת החלל - בקולורדו.
- מפקדה למבצעים מיוחדים - בפלורידה.
- מפקדת התובלה - באילינוי.
- מפקדת אירופה - בגרמניה.
- מפקדת האוקיינוס השקט - בהוואיי.
תשע המפקדות הראשיות (MAJCOM) מפעילות 22 יחידות משנה גדולות (NAF).
יחידות המשנה מפעילות יחידות מבצעיות, לרבות טייסות אוויר.
[עריכה] דרגות הקצונה בחיל
- Second Lieutenant סקונד-לוטננט (סג"מ)
- First Lieutenant פירסט-לוטננט (סגן)
- Captain קפטן (סרן)
- Major מייג'ור (רב-סרן)
- Lieutenant Colonel לוטננט-קולונל (סגן-אלוף)
- Colonel קולונל (אלוף-משנה)
- Brigadier General בריגדיר-ג'נרל (כוכב אחד) (תת-אלוף)
- Major General מייג'ור-ג'נרל (שני כוכבים) (אלוף)
- Lieutenant General לוטננט-ג'נרל (שלושה כוכבים) (רב-אלוף)
- General ג'נרל (ארבעה כוכבים)
- General of the Air Force ג'נרל של חיל האוויר (חמישה כוכבים) - דרגה שהוענקה עד היום לאדם אחד בלבד - הנרי ארנולד, שהיה מפקד החיל במלחמת העולם השנייה.
[עריכה] כלי טיס עיקריים
נכון ל-2004, מפעיל חיל האוויר האמריקני יותר מ-7,500 כלי טיס. עד 1962, היו לחיל האוויר ולצבא שיטת מתן שמות אחידה לכלי הטיס שלהם, בעוד לצי הייתה שיטה אחרת. ב-1962, אוחדו כולן לשיטה אחת הדומה יותר לגישת הצבא וחיל האוויר.
אלו הם כלי הטיס העיקריים אותם מפעיל כיום חיל האוויר האמריקני:
מפציצים:
- B-2 ספיריט ("הכנף המעופפת"), מפציץ חמקן לתקיפת מטרות איכות
- B-1B לאנסר
- B-52 סטרטופורטרס, המפציץ הגדול בעולם
- F-15A/B/C/D איגל ו-F-15E סטרייק איגל
- F-16 פייטינג פלקון
- F-22 ראפטור, מטוס חמקן לעליונות אווירית.
- F-35 לייטנינג II, מטוס חמקן (נמצא בפיתוח).
מטוסי תדלוק:
- KC-10 אקסטנדר
- KC-135 סטרטוטנקר
- KC-130 (גרסת תדלוק של מטוס התובלה C-130)
מטוסי תקיפה:
- A-10 ת'אנדרבולט
- F-117 נייטהוק, מטוס תקיפה חמקן
מטוסי תובלה:
- C-5 גלקסי, מטוס התובלה האמריקאי הגדול ביותר
- C-130 הרקולס, בגרסאות רבות, כולל גרסות תקיפה ומודיעין
- C-17 גלובמאסטר III
מטוסי מודיעין ובקרה:
- E-3 סנטרי (איווקס)
- U-2
- E-8C ג'וינט סטארס
- UH-60 בלק הוק בגרסאות רבות, כולל גרסות התקפה
- MH-53J/M פייב לו, גרסה לכוחות מיוחדים של מסוק ה-CH-53 סי סטאליון
- UH-1N יואי, גרסה מיוחדת חדישה של הבל 212
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טייסות חיל האוויר האמריקני, בוויקיפדיה האנגלית
