הר חרמון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר החרמון (ערבית: جبل الشيخ, גָ'בְּל אַ-שֵּיח) הוא הפסגה הגבוהה ביותר בישראל. שטחו של החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר בגובהו 2,814 מטרים מעל פני הים נמצאת על הגבול בין סוריה ולבנון. כ- 14 ק"מ מצפון מזרח למוצבי ההר הישראלים. גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים, וזוהי הכיפה שממערב למצפה שלגים (שגובהו 2,224 מטרים מעל פני הים).
הר החרמון הוא רכס צר וארוך, שכיוונו מדרום מערב לצפון מזרח. אורכו כ- 60 ק"מ. ישראל מחזיקה רק כ־70 קמ"ר מהחרמון, שהם 7% מהשטח הכולל של ההר (כ־1,000 קמ"ר שרובם, כאמור, בשטחי סוריה ולבנון). רוב שיטחו של ההר בישראל הוא שמורת טבע. ארבעה יישובים שוכנים על הר החרמון בחלקו הישראלי: שני יישובים יהודיים - נווה אטיב ונמרוד, ושניים דרוזים - מג'דל שמס ועין קיניה.
מאזור מוצבי החרמון יורדות שלוש שלוחות לכיוון עמק החולה:
- כתף שיאון (הר דב) - ובו לפי אחת מהמסורות היה המקום בו נערכה ברית בין הבתרים. לפי אחת מהמסורות היהודיות ולפי המסורת המוסלמית כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר בחרמון ושם נאמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת (ספר בראשית). מאז שנות ה- 70 של המאה ה- 20, כאשר ארגוני המחבלים תפסו את ההר והקימו שם את הפתחלנד ועד היום, האזור רגיש מאוד מבחינה בטחונית ובמשך רוב התקופה היו בו תקריות גבול רבות.
- כתף שִׂריון - במרכז.
- כתף חרמון - מדרום מזרח.
נחל שיאון מפריד בין כתף שיאון לכתף שיריון. נחל גובתה מפריד בין כתף שיריון לכתף חרמון.
פסגת החרמון צופה לדמשק, במשך חלקים ניכרים מהשנה היא עוטה שלג ונראית למרחק רב.
החרמון והגולן הם אזורים גאוגרפים שונים לחלוטין. בעוד הגולן הוא מישור בזלת עליו מפוזרים הרי געש - החרמון הוא קימוט חריף של סלעי גיר. קו הגבול בניהם הוא נחל סער.
במספר תחומים שונה אזור החרמון ומיוחד מאזורי ההר האחרים של ישראל:
- מסלע - החרמון כולו הוא סלעי גיר קדומים מתקופת היורה. סלעים ששכיחותם נמוכה ביותר בשאר אזורי ההר. בדרך כלל הם גם יהיו מתחת לשכבות אחרות.
- אקלים - רוב המשקעים היורדים על ההר הם שלגים. על ההר מנשבות רוחות חזקות מאוד במשך כל השנה. הטמפרטורה על ההר נמוכה ביותר ובמשך רוב החורף היא סביב נקודת הקיפאון.
- עיצוב הנוף - ברוב אזורי הארץ עיצוב הנוף נעשה בעיקר על ידי סחיפה. אך בגלל שבחרמון המשקעים יורדים מוצקים - אין סחיפה. הגורם המעצב את הנוף הוא ההמסה. מי המסת השלגים מחלחלים לתוך ההר וממסים את הסלע בפעולה הידועה בשם קרסט. מי ההפשרה יוצאים במעיינות גדולים למרגלות החרמון, על ההר עצמו אין מקורות מים.
- צומח - צמחיית ההר מתאימה להרים גבוהים. ידועה תופעת החיגור לפי גובה. בכל גובה גדלים צמחים שמתאימים לתנאי האקלים באותו הגובה. כך שבחלק הגבוה (מעל 1,800 מטר) כבר אין כלל עצים אלא רק עשבוניים ושיחים נמוכים. צומח זה נקרא צומח כרקוצי או בלועזית צומח טרגקנטי.
תוכן עניינים |
[עריכה] החרמון במלחמות ישראל
החרמון נכבש מסוריה על ידי כוח של צה"ל שהונחת ממסוקים בתום מלחמת ששת הימים. במקום הוקם מוצב מבוצר - מוצב החרמון, שנועד לתת התראה ומידע לחיל האוויר, ולאגף המודיעין.
- ערך מורחב – הקרב על החרמון (1973)
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים כבשו הסורים את המוצב, ושבו חלק ניכר מהחיילים ששהו בו. חלק אחר של החיילים הצליחו לברוח בחסות החשכה. נסיון ראשון לכבוש חזרה את מוצב החרמון נעשה ב 8 באוקטובר על ידי כוח של חטיבת גולני. הנסיון נכשל בעיקר בגלל מחסור בלוחמים וקיבל הוראה לסגת. לקראת סוף המלחמה נעשה מבצע משולב לכיבוש החרמון על־ידי חטיבת גולני שטפסה במעלה ההר לכיבוש המוצב הישראלי וכוח משולב של חטיבת הצנחנים וחיל ההנדסה אשר כבש מאחור את ה"חרמון הסורי". לכוח של גולני היו אבידות כבדות, וביקורת רבה הוטחה בצה"ל על הדרך שבה חטיבת גולני נלחמה בחרמון. בעקבות קרב זה קיבל החרמון את הכינוי "העיניים של המדינה".
לאחר המלחמה, הועבר "החרמון הסורי" לשליטת האו"ם.
באופן כללי, הגבול של החרמון עם סוריה הוא מאוד שקט, אף יותר מהגבול, היחסית שקט, של רמת הגולן. עם זאת, היה מקרה אחד של חדירת אזרח סורי דרך החרמון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול. עורך ספי בן יוסף, 2001. ההוצאה לאור של משרד הבטחון והוצאת כתר.
- אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת עם עובד 1986.
- תאור ארץ ישראל מאת ויקטור גרן במקור בפאריס 1868, תרגם מצרפתית חיים בן עמרם, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ז.
- כל מקום ואתר התשל"ח, משרד הבטחון ההוצאה לאור וכרטא.
