מוצב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוצב הוא מערך מוגן המורכב ממספר עמדות המשמשות ברובן לתצפית ולחימה (בדרך כלל הגנתית). עמדות המוצב סמוכות זו לזו כדי שיהיה קשר עין וקול ביניהן, וזאת על מנת להקשות ניסיון חדירה למוצב. את המוצב מאיישים כוחות לחימה בסדר גודל של כיתה עד פלוגה.
למרות שהמוצב משמש גם כמחנה של הצבא (כלומר החיילים ישנים, אוכלים וגרים בו) הרי הוא איננו נחשב ככזה. מוצב איננו מתפקד (אלא במקרים חריגים ביותר) בתור מפקדה של הכוחות, אלא בתור מקום הצבתם של הכוחות הלוחמים עצמם. לעתים משתמשים במונח מוצב במשמעות מושאלת גם לפיקוד הגבוה, למשל "מוצב הפיקוד העליון" של צה"ל.
ישנם מספר סוגים של מוצבים:מוצב היקפי, מוצב קווי ומוצב היקפי קווי המשלב את שתי השיטות במוצב אחד. בתורת ההגנה והביצורים המוצב נחשב כתא היסוד של מערך ההגנה הקבועה, ומספר מוצבים בעלי סמיכות ביניהם מהווים "מתחם מוגן".
לרוב מסודרים כל המוצבים בקו גבול מסוים במה שנקרא "קו מוצבים קדמי" וכל השטח שביניהם לבין הגבול משמש כשטח אש פוטנציאלי לבלימת האויב. מכיוון שזה לרוב המצב בשני צדי הגבול הרי נוצר שטח שאין עוברים בו (no man's land) בין שני קווי המוצבים. "קו בר-לב" היה קו מוצבים שבנתה ישראל לאורך תעלת סואץ החל מסוף שנת 1968, לשם הגנה על חיילי צה"ל המאבטחים את הגבול שבין ישראל למצרים לאורך התעלה.
מוצבים מוקמים במיקומים אסטרגיים - בנקודות גבוהות שקל יחסית להגן עליהן ושאחיזה בהן משמעותה שליטה בשטח גדול יותר. בדרך כלל, חשוב לתוקף לכבוש מוצב בה במידה שחשוב למגן להחזיק בו. פינוי מוצב או אובדנו, כפי שקרה לצה"ל במלחמת יום הכיפורים, מהווים נזק משמעותי בעת קרב. יוצאי דופן הם מקרים בהם המוצב שולט על שטח של האויב, אך נשלט על ידי נקודות בשטח של המגן. במקרה זה, מעבר המוצב לידי התוקף אינו מעניק לתוקף שליטה על המגן, אלא רק מונע את שליטת המגן על התוקף באמצעות המוצב.
[עריכה] מוצבים מפורסמים
- גבעת התחמושת - מוצב גדול של הצבא הירדני.
- מוצב החרמון - למעשה לא היה מוצב אלא עמדת תצפית גדולה כאשר נכבש במלחמת יום הכיפורים.
- מוצב המזח - בקו בר-לב ליד תעלת סואץ.
- מוצב טרמית - בציר פילדלפי ברצועת עזה.
