פטרולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פֶּטרוֹלוֹגיָה (מיוונית petra - סלע, logia- תורה) הוא תחום בגאולוגיה העוסק בחקר סלעים. הפטרולוגיה חוקרת את מבנה הסלעים, הרכבם, מרקמם, תפוצתם, מיונם והתהליכים הכימיים והגאולוגים שהביאו להיווצרותם. קיימים שלושה ענפים של פטרולוגיה בהתאם לשלושת סוגי הסלעים: סלעי יסוד, סלעי משקע וסלעים מותמרים.

• פטרולוגיה של סלעי יסוד מתמקדת בדרך בה סלעים נוצרים מהתגבשות מגמה.
• פטרולוגיה של סלעי משקע מתמקדת בתהליכי הבליה ההסעה והדחיסה היוצרים סלעי משקע.
• פטרולוגיה של סלעי מותמרים מתמקדת בשינויים העוברים על סלע כתוצאה מתנאים משתנים של לחץ, חום ותהליכים כימיים.

הפטרולוגיה כוללת תחומי משנה נוספים:

• פֶּטרוֹגרַפיָה (מיוונית graphia - כתיבה) - עוסקת במיון שיטתי והגדרה מדויקת של הסלעים. השיטה הנפוצה לזיהוי הסלעים היא בדיקה של פרוסה דקה של הסלע בעובי של כ־0.03 מ"מ הקרויה שקף. השקף מתקבל מניסור הסלע ליטושו והדבקת הפרוסה על גבי זכוכית. השקף נבדק תחת מיקרוסקופ מיוחד הקרוי מיקרוסקופ פטרוגרפי שבו האור מקוטב.
• פטרולוגיה ניסויית – בניית סלעים בתנאי מעבדה לצורך אימות התנאים הפיזיים והכימיים בהם נוצרו הסלעים.

הפטרולוגיה מנצלת תחומים אחרים של הגאולוגיה, מינרלוגיה משום שרוב הסלעים בנויים ממינרלים ונוצרים בתנאים דומים, פטרוגרפיה מיקרוסקופית ובדיקה כימית לשם תיאור המרקם וההרכב כימי של הסלעים. כמו־כן יש חשיבות רבה לאיסוף ומיפוי שיטתיים של דוגמאות סלעים המספקות מידע על השינויים ההדרגתיים המתחוללים בסוגי הסלע באזור מסוים. פטרולוגיה מודרנית כוללת את עקרונות הגאוכימיה והגאופיזיקה ונעזרת במחקרים על מגמות ומחזורים גאוכימיים וניסיונות ומידע תרמודינמיים על מנת להבין טוב יותר את מקור הסלעים.