בריכת רם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכת רם (נהגה כ-בירכת רם, שמה הרשמי- בריכת רם) בריכת מים טבעית גדולה בצפון-מזרח רמת הגולן, ליד הישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל יוסף בן מתיתיהו היא מכונה "הפיילה" (הקערה). צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הבריכה היא שמורת טבע ומימיה נעשה שימוש להשקיה של גידולים באזור. בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית ונוס מברכת רם נחשב לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכיאולוגי.
[עריכה] גיאולוגיה
ברכת רם נמצאת בתוך בקעה המזכירה בצורתה מכתש. אורכה של הבריכה מגיע עד לכ-850 מטרים, רוחבה עד לכ-600 מטרים. המדרונות היורדים אליה הם בזלתיים ועל אדמת הטוף גדלה צמחיה הנדרשת למים. הדעות חלוקות באשר לדרך בה נוצרה הבריכה- יש הרואים בה לוע של הר געש שהתמלא במים ויש הרואים בה סוג של דולינה, חלל שנוצר כתוצאה מהמסה קארסטית של סלעי גיר. כיום רווחת יותר התאוריה הרואה בבריכה לוע של הר געש.
גובה המים בבריכה פחות או יותר קבוע לאורך כל חודשי השנה ועומד על כ-10 מטרים בנקודה העמוקה ביותר. המים מגיעים ממספר מעיינות כמו גם ממי נגר עילי של הפשרת שלגים היורדים מהחרמון וממי גשמים.
[עריכה] אגדות שנקשרו בבריכה
במהלך ההיסטוריה נקשרו בבריכה מיתוסים ואגדות רבות. המיתוס המפורסם ביותר גורס כי הבריכה קשורה בקשר תת-קרקעי עם נחל חרמון (הבניאס). על אף שהתאוריה נגזרת מבסיס הגיוני- האזור הוא קארסטי ותהליכי קארסט יכולים ליצור מנהרות תת קרקעיות ארוכות למדי, היא מאוד הרחיקה לכת והיא מופרכת באופן חד משמעי. האזכור הראשון לקשר בין הבריכה לבניאס מופיע במיתולוגיה היוונית שמספרת על האל פאן שאיבד את חלילו בבריכה ומצא אותו מאוחר יותר צף במימי הבניאס.
גם יוסף בן מתתיהו מתאר אתה המיתוס והוא אף מציג ראיות לכאורה לקיומו- "...ואישד לא ידע לפנים, כי מן הברכה הזאת יוצא הירדן, עד אשר בא פיליפוס [...] הוא זרה מוץ על פני ברכת הקערה [ברכת רם], ואחר כך מצא כי נסחף המוץ אל פמיאס [העיר הצמודה לבניאס]" (מלחמת היהודים ברומאים, ג, י).
גם במדרש היהודי לא נפקד מקומה של הבריכה. ברכת רם, חמי גדר וחמי טבריה הם על פי המדרש שלושה מקורות מים שנותרו לאחר המבול המתואר בפרשת נח. עוד מסופר במכילתא לפרשת בשלח על משה רבנו, שנאסרה עליו הכניסה לארץ וחציית הירדן, שמבקש להיכנס לארץ ישראל ב"מחילה של קיסריון" שמזוהה כמחילה שהאמינו שחיברה את ברכת רם (שבעבר הירדן המזרחי) לבניאס (שבעבר הירדן המערבי).
