אנריקו פרמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנריקו פרמי (29 בספטמבר 1901 – 28 בנובמבר 1954) (Enrico Fermi) פיזיקאי איטלקי-אמריקאי, ידוע בשל עבודתו בנושא התפרקות בטא, פיתוח הכור הגרעיני הראשון ופיתוח תורת הקוונטים. פרמי זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1938.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] השנים הראשונות
אנריקו פרמי נולד ב-29 בספטמבר 1901 ברומא, לאביו אלברטו פרמי, מבקר ראשי במשרד התעבורה ולאמו אידה דה גטיס. פרמי החל להתעמק בלימודי הפיזיקה בנעוריו, בניסיון להתגבר על הכאב שחש עקב טרגדיה משפחתית: אחיו ג'וליו שהיה גדול ממנו בשנה ושאליו היה קשור עמוקות, מת כתוצאה מניתוח פשוט בגרון בשנת 1915.
חבר של המשפחה, אדולפו אמידי, סייע בלימודיו של פרמי בתחומי האלגברה הטריגונומטריה, הנדסה אנליטית ומכניקה. אמידי היה זה שייעץ לפרמי לא לנסות להתקבל לאוניברסיטת רומא אלא לפנות ל-"Scuola Normale Superior” המוסד האוניברסיטאי היוקרתי עבור תלמידים מחוננים שבעיר פיזה . הבוחן של Scuola Normale Superior שקרא את מאמר הכניסה שהכין פרמי העריך שהיא באיכות של עבודת דוקטורט, ולכן זימן את פרמי וחזה כי יהיה מדען גדול.
[עריכה] שנות הבגרות
פרמי למד ב-Scuola Normale Superior בין השנים 1918-1922 וסיים את לימודיו בתואר דוקטור. בשנת 1923 ניצל פרמי מלגה שקיבל מממשלת איטליה בכדי ללמוד באוניברסיטת גטינגן (שהייתה המוסד המוביל בתחום תורת הקוונטים באותה תקופה) אצל פרופסור מקס בורן. הוא לא היה שבע רצון משיטת הלימוד הפורמלית מדי במקום ועזב כעבור ששה חודשים. בשנת 1924 הוא עבר לליידן שבהולנד כדי לעבוד עם פאול אהרנפסט ופגש שם את אלברט איינשטיין. בהמשך אותה שנה עבר לפירנצה ולימד שנתיים פיזיקה מתמטית ומכניקה באוניברסיטת פירנצה.
בשנת 1926 גילה פרמי את חוקי הסטטיסטיקה הידועים כיום כ"סטטיסטיקת פרמי". חוקים אלה מתארים את התנהגות משפחת החלקיקים שכלל האיסור של וולפגנג פאולי חל עליהם, חלקיקים הידועים כיום כפרמיונים.
פרמי עבר לאוניברסיטת רומא בשנת 1927 ושם לימד כפרופסור בקורס הראשון לפיזיקה תאורטית, קורס שנוצר עבורו על ידי הדיקן של המכון לפיזיקה פרופסור אורסו מריה קורבינו. קורבינו עזר לפרמי לבחור את צוות המדריכים והעוזרים שכלל בין השאר את אדוארדו אמלדי, ברונו פונטקורבו, פרנקו רסטי ואמיליו סגרה. הצוות קיבל את הכינוי "הבחורים מויה פניספרנה" (על שם הרחוב שבו היה ממוקם המכון). בקבוצה זו כונה פרמי "האפיפיור" בשל העובדה שמעולם לא טעה.
בשנת 1928 נישא פרמי ללאורה קפון שהייתה ממוצא יהודי. לזוג נולדו שני ילדים, ג'וליו ונלה.
בשנת 1933 פיתח פרמי את התאוריה להסבר התפרקות בטא. הוא הניח שהנייטרון שנתגלה שנה לפני כן מתפרק לפרוטון תוך כדי פליטת אלקטרון וחלקיק שטרם התגלה ושלו הוא קרא נייטרינו. התאוריה פותחה על מנת להסביר את הפעילות שאחר כך הוכרה ככוח הגרעיני החלש.
הקבוצה שסביב פרמי חקרה בפרוטרוט את נושא הנייטרונים, הם הפציצו בעזרת נייטרונים את מרבית היסודות שבטבלה המחזורית. הם האטו נייטרונים באמצעות מעבר בפרפין וגילו שבכך הנייטרונים היו אפקטיביים יותר לתהליכי הפגזת היסודות. בין השאר ייצרו מוצר מוזר חדש כשהפציצו אורניום בנייטרונים, שאחר כך הוכר כביקוע אטומי האורניום. בשנת 1933 החלה הקבוצה להתפרק. רסטי עזב לקנדה, פונטקורבו לצרפת וסגרה העדיף ללמד בפלרמו.
[עריכה] סוף שנות ה-30
פרמי נשאר ברומא עד 1938. בשנת 1938 זכה בפרס נובל לפיזיקה עבור "הוכחות לקיומם של יסודות רדיואקטיביים חדשים באמצעות הקרנה על ידי נייטרונים, ועבור התגלית הקשורה לכך של תגובות גרעיניות עקב נייטרונים איטיים". פרמי ומשפחתו נסעו לשבדיה לטקס קבלת הפרס, ואז ניצלו את ההזדמנות לעזוב את איטליה לצמיתות משום חששם מהמשטר הפשיסטי (כאמור אשתו של פרמי, לאורה קפון, הייתה יהודיה). הם היגרו לארצות הברית ושם פרמי קיבל משרה כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.
[עריכה] החיים בארצות הברית
ביקוע הגרעין התגלה בתחילת 1939 על ידי האן ושטרסמן, ופרמי ראה מיד את האפשרות לפליטה של נייטרונים משניים ולתגובת שרשרת. לאחר שאלברט איינשטיין שלח את מכתבו המפורסם לנשיא רוזוולט שבו העלה את האפשרות לייצורה של פצצת אטום, מימן חיל הים האמריקאי ניסיונות ליישום אנרגיה אטומית באוניברסיטת קולומביה. פרמי וליאו סילארד תכננו ביחד את הכור הגרעיני הראשון. פרמי שלא ידע אנגלית היטב כינה את המתקן "ערימה" (PILE).
מכיוון שמרכז החקר המדעי של פרויקט מנהטן לייצור הפצצה האטומית היה באוניברסיטת שיקאגו, עזב פרמי את אוניברסיטת קולומביה שהתמקדה בהפרדת איזוטופים ועבר לשיקאגו. שם נבנתה ה"ערימה" במגרש הסקוואש שמתחת ליציע המערבי של אצטדיון הכדורגל של אוניברסיטת שיקאגו. ב-2 בדצמבר 1942 הופעל הכור הגרעיני הראשון בהצלחה, ובוצעה תגובת השרשרת הגרעינית המבוקרת הראשונה בהיסטוריה האנושית. זה היה השלב הראשון בפיתוח הפצצה, והידיעה הועברה למרכז בוושינגטון בטלפון במשפט הצופן המפורסם "יורד הים האיטלקי הגיע לעולם החדש".
בהמשך, היה לפרמי תפקיד משמעותי בפתרון בעיות הקשורות בפיתוח פצצת האטום הראשונה. (הוא היה אחד המובילים בצוות הפיזיקאים בפרויקט מנהטן, לפתוח אנרגיה אטומית ופצצת האטום).
בשנת 1944 קיבל פרמי אזרחות אמריקנית ובסוף המלחמה (1946) נתמנה לפרופסור במכון ללימודי הגרעין שבאוניברסיטת שיקאגו (כיום המכון ע"ש פרמי), משרה שהחזיק בה עד מותו ב-1954. שם הוא הפנה את מרצו לחקירת התגובה שבין נוקליאונים לפאיונים.
בשנים האחרונות לחייו פרמי העסיק עצמו בבעיית המקור המסתורי של הקרינה הקוסמית, ופיתח תאוריה לפיה שדה מגנטי אוניברסלי הפועל כמאיץ ענקי מסביר את האנרגיות העצומות הגלומות בחלקיקי הקרינה הקוסמית. פרמי היה בין היוזמים להקמת המאיץ סינכרוטרון שהוקם באוניברסיטת שיקאגו.
[עריכה] הסוף
אנריקו פרמי מת בשיקאגו ממחלת סרטן הקיבה ב-29 בנובמבר 1954, כנראה כתוצאה מהקרינה הרדיואקטיבית לה נחשף במהלך ניסיונותיו, ונקבר בבית הקברות "אוק וודס" שבעיר. הוא היה אז בן 53. כפי שכתב אחר כך חברו ושותפו בפרויקט מנהטן יוג'ין ויגנר: "עשרה ימים לפני שנפטר אמר לי פרמי 'אני מקווה שזה לא ייקח זמן רב'. הוא השלים לחלוטין עם גורלו".
[עריכה] הערכה
פרמי היה אדם מבריק, בעל יכולת שכלית מופלאה והגיון בריא. הוא היה תאורטיקן מוכשר וכפי שהתאוריה שלו על התפרקות בטא הוכיחה, הוא היה מוכשר גם לעבודה במעבדה. פרמי ייחס תמיד את זכייתו בפרס נובל לזריזותו במעבדה, באומרו שגם אחרים היו מגיעים לתגליותיו, הוא פשוט היה זריז יותר.
כשהוא הציע את עבודתו המפורסמת על התפרקות בטא לביטאון היוקרתי "Nature" העורך סרב לקבלו משום ש"המאמר מכיל ספקולציות שאין קשר בינן למציאות". לכן פרמי חזה בהדפסת המאמר באיטלקית ובגרמנית לפני שהודפס באנגלית. הוא מעולם לא שכח את החוויה של להיות מוקדם לזמנו, ונהג לומר לבני חסותו "אף פעם אל תהיו ראשונים, נסו להיות שניים".
[עריכה] כיבודים והנצחות
אנריקו פרמי זכה לשלל כיבודים והנצחות:
- פרמיון - משפחת החלקיקים המצייתים לעקרון האיסור של פאולי.
- פרמיום - יסוד כימי מספר 100.
- פרדוקס פרמי - כשנשאל בנוגע לאפשרות של חיים תבוניים אחרים ביקום (ראה פרויקט SETI ) שאל "אם כן, היכן הם?"
- על שמו נקראת מעבדת המאיץ הלאומית הידועה כ"Fermilab" ומכון פרמי באוניברסיטת שיקאגו.
- פרס אנריקו פרמי לפיזיקה (הוא היה ראשון מקבליו).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנריקו פרמי |
