חידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה.

חידונאים (יוצרי חידות) מפורסמים הם סם לויד האמריקאי והנרי ארנסט דודיני הבריטי, שפרסמו חידות (מתמטיות, לוגיות ואחרות) בכתבי עת ובספרים.

תוכן עניינים

1 מאפייני החידות
2 סוגי חידות
3 היסטוריה של החידות
4 חידות בישראל
5 ספרי חידות
6 אתרי חידות

[עריכה] מאפייני החידות

לעתים החידה היא בתבנית קבועה (תשבץ, למשל), אך פעמים רבות החידה היא בלתי שגרתית, וזה ייחודה ההופך אותה מבעיה לחידה. לחידה בלתי שגרתית נדרש פתרון בלתי שגרתי, אם כי לא תמיד הגבול בין חידה לבעיה חד וברור. חידה נראית לעתים בלתי שגרתית רק עקב ניסוחה המיוחד או משום שהיא מתבססת על ידע שחסר לנשאל. החידה "בקבוק בלי פקק עולה 20 אגורות יותר מהפקק, ושניהם יחד (הבקבוק והפקק) עולים 21 אגורות - מה מחיר הבקבוק?", היא בפירוש חידה כאשר היא מוצגת לילד, אך מי שלמד אלגברה יזהה בה מיד בעיה פשוטה בנעלם אחד או בשני נעלמים.

לעתים מתאפיינת החידה בפתרון שמנוגד לאינטואיציה של הפותר. דוגמה לכך היא החידה הבאה:

לפתרון בעיית הילודה בסין, תוך התחשבות ברצונן של המשפחות בבן זכר, הוטלה ההגבלה הבאה: כל אישה רשאית ללדת עד שיוולד לה בן זכר, ולאחר מכן אסור לה ללדת. בהנחה שהסיכוי ללדת בן שווה לסיכוי ללדת בת, כיצד ישפיע כלל זה על האיזון הדמוגרפי בסין?

פתרון: מניסוח החידה נוצר הרושם הראשוני כאילו מספר הבנות יהיה עצום ורב לעומת מספר הבנים, שהרי יהיו, למשל, משפחות שבהן חמש בנות ובן אחד. זהו רושם מוטעה, וההגבלה לא תשנה את היחס בין האוכלוסיות. קל מאוד להראות זאת: בלידה הראשונה שלהן, מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר. הנשים שילדו בן לא ילדו יותר, אך הנשים שילדו בת ילדו שוב, ובלידתן השנייה מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר. כך גם בכל הלידות הבאות: מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר.

[עריכה] סוגי חידות

החידות הן מסוגים רבים ומגוונים, הנה אחדים מהם:

מבוך: חידה שבה יש תרשים מסובך למדי שיש למצוא בו את הנתיב מנקודה אחת לנקודה אחרת.
חידות דעת (טריוויה): חידות המעמידה במבחן את אוצר ידיעותיו של הנשאל. חידות מסוג זה זכו לפופולריות בשנים האחרונות במסגרת שעשועוני טלוויזיה כדוגמת "מי רוצה להיות מיליונר?"
חידות מתמטיות: חידות שפתרונן מצריך יכולת מתמטית ושימוש בכלים מתמטיים. דוגמה: אבא של יוסי מבוגר ממנו ב-21 שנים. בעוד 6 שנים הוא יהיה מבוגר ממנו פי 5. איפה אמא של יוסי?
חידות לוגיות: חידות המאתגרות את כושר החשיבה ואת זריזות החשיבה של הפותר.דוגמה: בתחרות ריצה אתה חולף על-פני הרץ שבמקום השני, לאיזה מקום הגעת? פתרון: אם ענית "המקום הראשון", החידה הצליחה להטעות אותך, מפני שלאחר שחלפת על-פני הרץ שבמקום השני, אתה נמצא במקום השני.
חידות לשוניות: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר. דוגמה (מספרו של עדו זינגר, "הפוך על הפוך"): למשפט "נתנו תואר לאברהם, מהר בא לראותו נתן" אין הרבה טעם, אבל יש לו תכונה מאוד מיוחדת. מהי? פתרון: המשפט הוא פלינדרום, כלומר - ניתן לקריאה בה במידה מימין לשמאל ומשמאל לימין.
סיפור חידה: חידות שמאחוריהן מסתתר סיפור-חידה, שעל הפותר לפענחו לפי הפרטים הרבים הנתונים בו.
בעיות שחמט: החידה מציגה מצב מסוים בסיומו של משחק שחמט, ויש למצוא כיצד אחד הצדדים כופה מט במספר מהלכים נתון.
חידות שחמט: חידות המתבססות כל לוח השחמט וכליו, אך אינן עוסקות במצבי משחק סטנדרטיים.
חידות מכניות: חידה שבה יש לפתור בעיה מכנית, כגון פירוק של חפץ מסוים או סידורו באופן מיוחד. החידה המפורסמת ביותר מסוג זה היא "הקוביה ההונגרית".
תצרף: סוג מיוחד של חידה מכנית, שבה יש להרכיב חפץ שלם (דו-ממדי או תלת-ממדי) מחלקיו.
תשבץ: סוג חידה פופולרי במיוחד, שבו יש לשבץ מילים בתוך תבנית בהתאם להגדרותיהן.
כתב סתרים: חידה שבה מוצג טקסט מוצפן, אותו יש לפענח ולגלות את הכתוב.
חידת כפלשון: חידה שפתרונה הוא מילה או מספר מילים, והגדרתה היא משפט (לרוב סתום), שמרמז על הפתרון בדרך של משחק מילים כלשהו. דוגמה קלה מאוד היא: "שני שוורים מעופפים" התשובה היא פרפר. שור = פר, שני שוורים = פר+פר, מעופפים מרמז על פרפר.
רבוס: חידה בה צריך לגלות מילה, או ביטוי המורכב ממספר מילים שמתוארים בציורים ובאותיות בודדות.

[עריכה] היסטוריה של החידות

העיסוק בחידות החל לפני אלפי שנים. דוגמה אחת לחידה עתיקת יומין שזוכה לפופולריות עד ימינו אלה היא הטנגרם. חידות מופיעות גם במיתוסים עתיקים. אחת המפורסמות שבהן היא החידה שהציג הספינקס לאדיפוס: "מי הולך בבוקר על ארבע רגליים, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" פתרונו של אדיפוס: האדם, שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא אונו הולך על שתיים, ובערוב ימיו נעזר במקל הליכה. במקורותינו מופיעה מלכת שבא, שבאה לנסות את שלמה המלך בחידות. התנ"ך אינו מספר לנו את חידותיה, אך המדרשים משלימים את החסר. ידועה לכול החידה שחד שמשון הגיבור לבחורים המרעים "מהאוכל יצא מאכל, ומעז יצא מתוק" (ספר שופטים, י"ד, י"ד). התשובה לחידה היא האריה אותו המית שמשון ואחר רדה מגוויתו דבש לאחר שעדת דבורים הקימה בה את כוורתה.

[עריכה] חידות בישראל

כל העיתונים היומיים בישראל מפרסמים חידות במוספי סוף השבוע שלהם. ראוי לציון מיוחד מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" על התמדתם של משתתפיו, המפרסמים את חידותיהם שם במשך עשרות שנים:

תשבץ, שאותו חיבר הלל הרשושנים, ולאחר פטירתו ממשיך בכך בנו שילה הרשושנים.
חידת "אותיות ומספרים" של יוסי הרשושנים.
חידת "הציור השבועי לילד", של ג'קי.
תשבץ תרתי משמע של נדיב אבידן.

בשנות השישים והשבעים היה פופולרי בישראל החידון, שהוא מופע בפני קהל או תוכנית רדיו, שבו מוצגות חידות לשומעים, הנדרשים להפגין את שנינותם וזריזות מחשבתם. שדרן הרדיו שמוליק רוזן הוביל תחום זה, ותקופה מסוימת פעל בתחום זה במקביל שבח וייס, מי שלימים הפך להיות יושב ראש הכנסת. גם דן חמיצר התפרסם בחידות המורכבות שלו ששודרו בתוכנית הכל דיבורים עם רזי ברקאי. ישנן גם תוכניות טלוויזיה העוסקות בחידונים. בזמנה הייתה פופולרית התוכנית "אלגרו" שהייתה חידון מוזיקלי, שהנחה אותה יצחק שמעוני, שגם הנחה מאוחר יותר את חידון הידע מקבילית המוחות. בשנים האחרונות זכה ז'אנר החידונים בטלוויזיה בישראל לפופולריות עם תוכניות כמו מלך הטריוויה, מי רוצה להיות מיליונר, הכספת והחוליה החלשה.