אור כשדים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אור כשדים הייתה עיר מדינה עתיקה בדרום מסופוטמיה, שהייתה ממוקמת ליד שפכי הנהרות הפרת והחידקל למפרץ הפרסי, וליד ארידו. בשל נסיגת הים, שרידי העיר עכשיו נמצאים רחוק מהים, בעיראק, דרומית לחידקל, על גדתו הימנית, ונקראת תל אל-מוקיאר 1, ליד העיר נסארייה מדרום לבגדאד.
קל לזהות את האתר על ידי השרידים של הזיקורת, שעדיין עומד ברובו, ועל ידי התל. הזיקורת הוא מקדש לננה, ומורכב משני שלבים הבנויים מלבנים: בשלב התחתון הלבנים מחוברות יחד בביטומן, ובשלב העליון במורטר. יש המזהים את הזיקורת עם מגדל בבל המקראי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
אור הייתה מאוכלסת בתחילת ההתיישבות בדרום מסופוטמיה, בתקופת האובייד. אולם נראה כי לאחר מכן היא ננטשה לזמן מה. החוקרים מאמינים כי כאשר האקלים השתנה מלחות יחסית לבצורת בתחילת האלף השלישי לפני הספירה, הכפרים החקלאיים הקטנים לתרבות האובייד התמזגו לישובים גדולים יותר בשל הצורך במערכות השקיה גדולות ומסועפות בכדי להתמודד עם הבצורת. אור נעשתה למרכז כזה, ובערך ב2600 לפנה"ס, בתקופה השושלות השומרית המוקדמת 3, העיר פרחה שוב. אור בזמן זה נחשבה כקדושה לננה, אל הירח במיתולוגיה השומרית.
המיקום של אור היה מוצלח מבחינת מסחר ימי וגם מבחינת הנתיבים היבשתיים לחצי האי ערב. קברות מפוארים רבים, כולל אלה של המלכה פואבי 2 נבנו. לאחר זמן, מלכי אור נעשו למלכים למעשה של שומר, בשושלת הראשונה של אור, שיוסדה על ידי המלך מס-אני-פדה.
השושלת הראשונה הושמדה בהתקפה של סרגון מאכד בערך ב2340 לפנה"ס. לא הרבה ידוע על השושלת השנייה שבאה לאחר מכן, כאשר העיר הייתה בשפל. השושלת השלישית של אור יוסדה כאשר המלך אור-נמו עלה לשלטון, כשהוא שולט בין 2112 לפנה"ס ל2094 לפנה"ס. בתקופת מלכותו, מקדשים, כולל הזיגורט, נבנו, והחקלאות שופרה על ידי מפעלי מים. החוקים שלו (שריד מהם זוהה באיסטנבול ב1952) הם מהעתיקים ביותר הידועים בעולם, וקודמים לאלו של חמורבי. לאחר מותו הוא נעשה לדמות גיבור: אחד מהחיבורים השומריים ששרדו מתארים את מותו של אור-נאמו ואת מסעו בעולם השאול.
השושלת השלישית נפלה בימיו של המלך החמישי לשושלת השלישית של אור, איבי-סין,בשנת 2004 לעילמים; ה"קינה על אור" מתעדת את הארוע. מאוחר יותר, בבל כבשה את העיר. ננה הייתה ידועה לבבלים כ"סין". העיר הבבלית חרן גם היא הייתה קדושה לאל "סין".
במאה השישית לפנה"ס, הייתה בנייה חדשה באור, תחת שלטונו של נבוכדנצר השני, מלך בבל. המלך הבבלי האחרון, נבונידוס, שיפר את הזיגורט. אך העיר החלה לרדת מ550 לפנה"ס וכבר לא הייתה מיושבת לאחר 500 לפנה"ס, אולי בשל בצורת שנוצרה בגלל שינוי בתוואי הנהרות או/ו התמלאות השפך של הנהרות למפרץ הפרסי בסחף.
[עריכה] אור המקראית
אור מוזכרת ארבע פעמים בתנ"ך, עם ההוספה "כשדים", שבדרך כלל מבינים כי היא מתייחסת לכלדיים, שהתיישבו שם בערך ב900 לפנה"ס. המילה "כשדים" יכולה להתייחס גם לקסיטים, שהיו בעיר בערך בזמן יציאת מצרים. בספר בראשית י"א, 28 ו31, וט"ו, 7, אור מוזכרת כמקום לידתו של אברהם, בעיר הגדולה בשנער והמרכז המסחרי של האזור כמו גם המרכז הפוליטי. אור מוזכרת בנחמיה ט, 7, בציטוט מספר בראשית.
[עריכה] ארכיאולוגיה
באמצע המאה ה17, האתר נפקד על ידי פייטרו דלה ולה, שתיעד את המצאותם של לבנים עתיקות המוטבעות בסמלים מוזרים, מחוברים יחד בביטומן, וכן חתיכות חרוטות של שיש שחור שנראו כחותמות.
החפירה הראשונה במקום נעשתה על ידי הקונסול ג' א' טיילור, שגילה חלקית את הזיגורט. על גלילי חמר שנתגלו בארבע פינות השלב העליון בזיגורט הייתה כתובת של נבודינוס, המלך האחרון של בבל (639 לפנה"ס), המסתיימת בתפילה לשלום בנו בל-סרה-אוצור, הוא בלשצאר של ספר דניאל. נמצאו עדויות לשיקומו של הזיגורט על ידי אישמה-דגן מאיסין וגימיל-סין מאור, ושל קורי-גלזו, מלך קסיטי של בבל, מהמאה ה14 לפנה"ס. נבוכדנצר השני גם הוא טען כי בנה מחדש את המקדש. טיילור עוד גילה מבנה בבלי מעניין, לא רחוק מהזיגורט, וחלקים מבית הקברות הבבלי העתיק. בכל העיר הוא מצא שרידים של קבורה מתקופות מאוחרות יותר. כנראה שבתקופות מאוחרות יותר, בשל קדושתה, אור נעשתה למקום מובחר לקבורה, ולפיכך גם לאחר שהפסיקו לחיות בה, המשיכו להשתמש בה בעיר קבורה.
לאחר זמנו של טיילור מבקרים רבים הגיעו לאתר, וכמעט כולם מצאו במקום שרידים בבליים עתיקים, כתובות וכדומה, הנחים על גבי השטח. האתר נחשב כעשיר במציאות, ויחסית פשוט לחקירה. חפירות מ1922 ועד 1934 מומנו על ידי המוזיאון הבריטי ואוניברסיטת פנסילבניה, והוביל אותם הארכיאולוג סר צ'ארלס ליאונרד וולסי. סך של כ1850 קברים אותרו, כולל 16 שתוארו כ"קברים מלכותיים" שהיו בהם פריטים רבים בעלי ערך. רוב הקברים המלכותיים תוארכו ל2600 לפנה"ס בערך. המציאות כללו את הקבר של המלכה פואבי 2, שלא נבזז; שמה ידוע מהחותם שנמצא על קברה. אנשים רבים אחרים נקברו יחד עימה, בסוג של קרבן אדם. ליד הזיקורת נתגלו המקדש א-נון-מה והמבנים א-דו-לאל-מה (נבנה למלך), א-גי-פר (מגוריהם של הכוהנות הגדולות) וא-הור-סאג (מבנה מקדש). מחוץ לאזור המקדש בתים רגילים רבים נמצאו. חפירות נעשו גם מתחת לשכבת הקברים המלכותיים: שכבה של חמר שנסחף, בעובי של 3.5 מטר, כיסתה את שרידיה של התיישבות מוקדמת, הכוללת קרמיקה מתקופת האובייד, תקופת ההתיישבות הראשונה בדרום מסופוטמיה. וולי כתב לאחר החפירות ספרים ומאמרים רבים על גילוייו.
רוב האוצרות שנחפרו באור נמצאים היום במוזיאון הבריטי, ובמוזיאון לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה.
[עריכה] האתר כיום
(התיאור להלן נכון לינואר 2004)
האתר כיום במצב מצוין. חלק מהאזורים שפונו בחפירות קודמות (ניתן לראות אותם בצילומים ישנים) עכשיו מכוסים חלקית או לגמרי על ידי חול. לא ידוע האם הדבר נעשה בכוונה או על ידי כוחות הטבע.
באופן מפתיע במקצת, האתר מוכן לתיירים, אמנם לא ברמה של האתרים במצרים. יש חשמל באתר, ויש גם עמודים שהוקמו במקום לשם תאורה, אף שכרגע אין תאורה במקום. יש גם שילוט לתיירים במקום, אך הוא כולו בערבית, וזו כנראה עדות לכך שתיירים מערביים רבים לא היו במוקם בשנים האחרונות.
מאז מלחמת עיראק בשנת 2003, תיירים מערביים שוב מגיעים לאתר, בדמות כוחות הקואליציה. ה"תיירים" מגיעים באופן ספונטני. ניתן לבקר בכל האתר ובכל קבר.
הזיקורת הגדול חשוף לגמרי ועומד כמבנה השמור היטב היחיד באתר. ניתן ללכת סביבו, ורואים מעט מאוד הרס. רק חלקו העליון של הזיקורת מכוסה בעיי-חרבות, ויש שם ערבוב מבלבל של אבנים, קרמיקה שבירה ושחזור חלקי. איש אינו יודע כיצד חלק זה אמור להראות, כך שהדבר אינו מפתיע; אך בסה"כ המצב נראה טוב.
בסיס ענק של חיל האוויר של הקואליציה, "טליל", נמצא קרוב מאוד לאתר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- וולי והמבול
- אוצרות מהקברים המלכותיים באור
- האנציקלופדיה היהודית:אור
- ההיסטוריה של המזרח הקרוב העתיק
- אור כשדים, באנציקלופדיה של מקראגשר
