פרת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בנהר העובר בתורכיה, סוריה ועירק. לערך העוסק בשימושים אחרים בשם זה, ראו פרת (פירושונים).
|
||||
|---|---|---|---|---|
 |
||||
| אורך | 2300 ק"מ | |||
| גובה מוצא הנהר | 4,500 מטר | |||
| ספיקה ממוצעת | 818 מטר מעוקב/שניה | |||
| שטח אגן הנהר | 765,831 קמ"ר | |||
| מוצא | מזרח תורכיה | |||
| שפך | שט אל ערב | |||
| מדינות בהן זורם הנהר | תורכיה, סוריה, עיראק | |||
פרת הוא נהר העובר בתורכיה, סוריה ועיראק ומהווה את הארוך בנהרות קדמת אסיה. הנהר הוא גבולה הדרום מזרחי של מסופוטמיה.
אורכו של נהר פרת, הוא כ-2300 ק"מ, שטח אגנו משתרע על שטח של 765,831 קמ"ר ורוב ישובי מסופוטמיה העליונה שוכנים ליד הפרת התיכון ויובליו.
מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל ערב, נשפך למפרץ הפרסי.
הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס.
[עריכה] הפרת בתנ"ך
במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול". הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת האל לאברהם (בראשית, ט"ו,י"ח) ובנאום משה (דברים, א', ז'). לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבע הנהרות שיצאו מגן עדן (בראשית ב'). הנביא ירמיהו עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת:
- בפרק נ"א מצוה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
- בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.
לפי רוב הפרשנים, הפרת שמוזכר בפרק י"ג בירמיהו הוא ואדי קלט. אולם היו מן הפרשנים שסברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת כדי לטמון אזור פישתים.
