תקופת מלחמת המדינות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקופת מלחמת המדינות (בסינית: 戰國時代) היא תקופה בהיסטוריה של סין, שהחלה במאה החמישית לפנה"ס והסתיימה בשנת 221 לפנה"ס באיחודה של סין על ידי שושלת צ'ין. רשמית, בתקופת מלחמת המדינות, כמו גם בתקופה שקדמה לה, תקופת האביב והסתיו, הייתה סין תחת שלטונה של שושלת ג'וֹאוּ המזרחית, אך שליטה זו הייתה רק להלכה, ולשושלת לא הייתה השפעה ממשית, ולמעשה חדלה להתקיים 35 שנה לפני סיומה הרשנמי של התקופה. את שמה קיבלה התקופה מ"רשומות מלחמת המדינות", תיעוד היסטורי של התקופה, שנכתב בתקופת שושלת האן.
תקופת מלחמת המדינות, שלא כמו תקופת האביב והסתיו, הייתה תקופה בה שרי צבא ואריסטוקרטים מקומיים סיפחו לאחוזותיהם כפרים, ערים ומדינות זעירות סמוכות והשליטו עליהם את שלטונם. במאה השלישית לפנה"ס הביא מצב זה ליצירת שבע מדינות עיקריות בסין: מדינות צִ'י (齊), צ'וּ (楚), יֵן (燕), הַאן (韓), גָ'או (趙), ווֶי (魏) וצִ'ין (秦). סימן נוסף לשינוי במעמדם של הגנרלים היה שינוי תארם הרשמי מגונג (公 - המקבילה הסינית לדוכס), הכפופים כביכול למלך של ג'או, לוואנג (王) - מלכים, השווים במעמדם למלך של ג'או.
תקופת מלחמת המדינות היא גם תחילתו של השימוש בברזל במקום ארד בסין כמתכת עיקרית בכל תחומי החיים האזרחיים והצבאיים. במהלך תקופה זו החלו להבנות החומות, שיגנו על הממלכות מפני פלישה של שבטים ברבריים מהצפון חומות, שהיוו את היסוד לחומה הסינית המאוחרת יותר. מאפיין תרבותי נוסף של התקופה היה הפיכתן של פילוסופיות שונות כגון קונפוציזם, דאואיזם, לגאליזם, ומוהיזם למעמד של דתות במדינות השונות.
בתום התקופה, לאחר שממלכת קין הצליחה להביס ולכבוש את שאר הממלכות, הפך המלך קין לקיסר הראשון של סין המאוחדת.
תוכן עניינים |
[עריכה] השינויים המדיניים בתקופת מלחמת המדינות
[עריכה] התפצלות ממלכת ג'ין
בתקופת האביב והסתיו, הייתה ממלכת ג'ין הממלכה החזקה ביותר בסין. אולם לקראת סוף התקופה, החל כוחה של משפחת ג'ין, המשפחה השלטת במדינה, להיחלש, והמדינה עברה לשליטתן של 6 משפחות גדולות. בתחילת תקופת מלחמת המדינות, לאחר מאבקים רבים בתוך המדינה, נשארו ארבע משפחות בשלטון: משפחת גְ'ה, משפחת ווֶיי, משפחת ג'או ומשפחת הָאן. כאשר החלה משפחת גְ'ה להתחזק במדינה, ניסה מנהיגה, ג'ה יאו, ליצור קואליציה עם משפחות ויי והאן להפלת משפחת ג'או. אולם משפחות וויי והאן, שהסכימו לקואליציה עם גְ'ה, קשרו נגדו קשר סודי ויחד עם ג'או שיגרו מתקפת פתע, שמחקה את משפחת גְ'ה מהמפה.
בשנת 403 לפנה"ס, התפצלו שלושת המשפחות הנותרות במדינת ג'ין, באישורו של המלך הראשי של סין - ג'או, לשלוש מדינות נפרדות: מדינת האן, מדינת ג'או ומדינת וויי, כאשר בכל מדינה עומד אחד מראשי המשפחות, שקיבל את התואר "דוכס" (גונג). מדינת ג'ין המקורית המשיכה להתקיים על טריטוריה זעירה עד לשנת 376 לפנה"ס עם חלוקתה הסופית בין שלוש המדינות החדשות.
[עריכה] שינויי שלטון בממלכת קי
ב-389 לפנה"ס, השתלטה משפחת טיאן על ממלכת צִ'י וקיבלה את תואר הדוכסות. השליטים המקוריים של ממלכת צ'י, משפחת ג'יאנג, המשיכו לקיים שלטון במדינה זעירה בשם המקורי "צ'י" עד ל-379 לפנה"ס - השנה בה היא נכבשה סופית על ידי ממלכת צ'י של משפחת טיאן.
[עריכה] המאבקים הראשונים של שלושת מדינות ג'ין, מדינת צ'י ומדינת צ'ין
בשנת 371 לפנה"ס נפטר המרקיז של מדינת וויי מבלי להגדיר יורש חוקי, מה שגרם למדינה להיסחף אל תוך מלחמת ירושה אכזרית. מדינות ג'או והאן ניצלו את שעת הכושר כדי לפלוש למדינה המפוררת. אך מעט לפני סיום הכיבוש של מדינת וויי על ידיהן, נחלקו דעותיהם של מנהיגי שתי המדינות התוקפות לגבי המשך המתקפה והן נסוגו בפתאומיות. כתוצאה מהנסיגה הצליח אחד מבניו של המרקיז של וויי להשתלט על מדינתו של אביו.
ב-354 לפנה"ס פתח מלכה של וויי במתקפה גדולה כנגד מדינת ג'או, מתקפה שבעיני ההיסטוריונים באה לנקום את המתקפה הקודמת של ג'או על וויי. שנה לאחר מכן, מדינת ג'או עמדה בפני הפסד במלחמה ועל בירתה הוטל מצור. מדינת צ'י השכנה החליטה לעזור למדינת ג'או על ידי תקיפת מדינת וויי בזמן שרוב צבאה עסוק במצור על בירתה של ג'או, ולמעשה הכריחה את צבאה של וויי להפסיק את המצור ולחוש לעזור בהגנת מדינתו. בדרכו לשדה הקרב החדש נתקל הצבא של וויי במארב מתוכנן של צ'י ונחל תבוסה קשה.
בשנת 341 לפנה"ס תקפה וויי בשנית, הפעם את מדינת האן. גם הפעם בחרה מדינת צ'י להתערב נגד מדינת וויי וגם הפעם היא הנחילה לצבאה תבוסה.
מצבה של מדינת וויי החמיר עוד יותר כאשר מדינת צ'ין ניצלה את סדרת תבוסותיה של וויי, והחלה במתקפה נגדה ב-340 לפנה"ס. וויי המובסת נאלצה לוותר על חלקים גדולים משטחה כדי לשמור על מעמד של מדינה עצמאית. לאחר היחלשותה הסופית של וויי נהיו מדינות צ'י וצ'ין למדינות החזקות בסין.
[עריכה] הרפורמות של שאנג יאנג במדינת צ'ין
בשנת 359 לפנה"ס לערך, ערך שאנג יאנג, שר בכיר במדינת צ'ין, סדרת רפורמות במדינה שהפכו אותה ממדינה שוות כוח לאחרות לאחת שמתעלה עליהן. לרפורמות אלו מיוחסת הפיכתה של מדינת צ'יןלמדינה הדומיננטית ביותר בסין.
[עריכה] ממדינות לממלכות
ב-334 לפנה"ס הסכימו השליטים של המדינות וויי וצ'י להכיר אחד בשני כמלכים, בכך מכריזים באופן רשמי על העצמאות של מדינותיהם ועל מלכי שושלת ג'או כשליטים ללא כוח. מלכיהן של וויי ומ'י הצטרפו למעשה לתואר ממלכה שכבר היה קיים בממלכת צ'וּ מאז תקופת האביב והסתיו. מרגע זה ואילך החלו שליטי המדינות בסין בזה אחר זה להכריז על עצמם כמלכים אוטונומיים, מסמנים בכך את הקץ המוחלט של שושלת ג'או:
ב-352 לפנה"ס שליט מדינת צ'ין הכריז עצמו כמלך.
ב-323 לפנה"ס שליטי המדינות האן ויֶן הכריזו על עצמם כמלכים.
ב-318 לפנה"ס שליט מדינת סונג הכריז על עצמו כמלך.
שליט ג'או היה האחרון שהכריז על מלכותו ב-299 לפנה"ס.
[עריכה] התעצמותה של צ'ין
לקראת סוף תקופת מלחמת המדינות, כבר הייתה ממלכת צ'ין הממלכה החזקה ביותר בסין, וששת הממלכות האחרות החליטו להתאגד נגדה. מנהיגי איחוד המדינות התחבטו בין שתי דרכים לטיפול בבעייתם המשותפת: דעה אחת סברה כי יש לאחד כוחות צבאיים כדי להלחם בצ'ין ולנצחו ואילו הדעה השנייה סברה כי יש לסור למרותו של צ'ין ולהפוך למדינות חסות של מדינתו. לבסוף בחרו המדינות בגישה הראשונה, בעיקר מכיוון שצ'ין רצה להביסן אחת אחת כדי לאחד את כל הממלכה תחתיו.
[עריכה] כיבושיו של צ'ין
בשנת 230 לפנה"ס כבש צ'ין את ממלכת האן.
בשנת 225 לפנה"ס כבש צ'ין את ממלכת וויי.
בשנת 223 לפנה"ס כבש צ'ין את ממלכת צ'ו.
בשנת 222 לפנה"ס כבש צ'ין את ממלכת ין ואת ממלכת ג'או.
בשנת 230 לפנה"ס כבש צ'ין את ממלכת צ'י, ובכך סיים את כיבושה של סין כולה ואיחודה תחת השושלת שהקים: שושלת צ'ין.
