תוכנית מרקורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חללית מרקורי
חללית מרקורי
תיאור
מטרות התוכנית:	טיסות תת מסלוליות וטיסות מסלוליות
צוות:	אדם אחד, טייס
ממדי החללית
גובה:	11.5 רגל	3.51 מטר
קוטר:	6.2 רגל	1.89 מטר
נפח:	60 רגל³	1.7 מטר³
משקל (MA-6)
בעת ההמראה:	4,265 ליברות	1,935 ק"ג
במסלול:	2,986 ליברות	1,354 ק"ג
Post Retro:	2,815 ליברות	1,277 ק"ג
בעת הכניסה לאטמוספירה:	2,698 ליברות	1,224 ק"ג
בעת הנחיתה:	2,421 ליברות	1,098 ק"ג
טילי הנעה
Retros (דלק מוצק) x 3:	1,000 lbf ea	4.5 kN
Posigrade (דלק מוצק) x 3:	400 lbf ea	1.8 kN
RCS high (H₂O₂) x 6:	25 lbf ea	108 N
RCS low (H₂O₂) x 6:	12 lbf ea	49 N
נתונים
ביצועים:	34 שעות	22 מסלולים
אפילהון:	175 מיילים	282 ק"מ
פריהליון:	100 מיילים	160 ק"מ
מהירות:	300 מייל לשעה	483 קמ"ש
תרשים חללית מרקורי
תרשים פנימי של קפסולת מרקורי (נאס"א)

תוכנית מרקורי היא תוכנית החלל המאויישת הראשונה של נאס"א (ארצות הברית). התוכנית החלה בשנת 1959 והסתיימה ב-1963. מטרתה הייתה לשגר אדם למסלול סביב כדור הארץ. התכנון הראשוני ב-1959 ורוב המחקרי הקדם לתוכנית התבצעו על ידי NACA (שמה הקודם של נאס"א), ואילו נאס"א הוציאה לפועל את התוכנית. שם התוכנית הוא על שם האל מרקורי במיתולוגיה הרומית, שליח האלים, המזוהה עם המהירות. מרקורי (כוכב חמה) הוא גם השם לכוכב הלכת הפנימי ביותר במערכת השמש המקיף את השמש במהירות הגדולה ביותר מבין כל כוכבי הלכת. לתוכנית אין שום קשר לכוכב חמה, כלומר מטרתה הייתה שונה ולא להגיע אליו.

עלות הפרויקט כולו היה 1.5 מיליארד דולר.

[עריכה] החללית

בגלל נפחה הקטן של החללית (1.7 מטר קוב), נאמר על החללית כי היא "נלבשה" על הטייס. הקפסולה הייתה גדולה דיה כדי להכיל בתוכה אדם אחד. בתוכה היו 120 מכשירי בקרה, 55 מתגי חשמל, 30 נתיכים ו-35 ידיות מכניות. החללית תוכננה ועוצבה על ידי מקסים פגט וצוות משימות החלל של נאס"א.

בזמן שלב ההמראה של המשימה, חללית מרקורי והאסטרונאוט היו מוגנים מפני כישלון שעלול לקרות בטיל השיגור, על ידי מערכת המילוט. מערכת זו כללה רקטת מילוט המונעת בדלק מוצק. במקרה חירום, המערכת תוכננה לקבל הצתה למשך שנייה אחת ובכך להרחיק את החללית, ובה האסטרונאוט, מטיל השיגור. החללית תוכננה לפתוח מצנחים ולהחזיר את האסטרונאוט לפני האדמה בשלום. אף מקרה חירום שכזה לא קרה בתוכנית כולה. השלב השני של ההמראה כלל היפרדות מטילי ההנעה ובנוסף ממערכת המילוט (לאחר היפרדות מהטילים לא היה צורך במערכת המילוט).

כדי להפריד את החללית משאר הטיל הופעלו שלושה מנועי רקטות דלק מוצק למשך שנייה אחת. הם נקראו רקטות Posigrade.

החללית צויידה רק בבקרי שליטה במסלול - אחרי כניסה למסלול וקצת לפני ההצתה מחדש, לשם האטה במהירות וכניסה מחדש לאטמוספירה, לא הייתה אפשרות לשנות מסלול. לאחר מכן התרחשה ההיפרדות הסילונים הידניים ובשלב לאחר מכן היפרדות משני מיכלי דלק, היפרדות אחת אוטומטית והשנייה באופן ידני. בשלב זה הטייס שבתוך החללית יכל להשתמש הכול אחד משלושת מערכות הדחף של החללית ולמלא אותם בדלק לשם השליטה במסלול החללית.

חללית מרקורי תוכננה לשליטה מהקרקע, במקרה של בעיות במערכות החללית ואי יכולת התפקוד של הטייס הנמצא בתוכה.

לחללית היו שלושה מיכלי דלק מוצק, כל אחד מהם הוצת למשך 10 שניות. מיכל דלק אחד מספיק לחזרה לכדור הארץ במקרה שהשניים האחרים לא פועלים. החזרה לכדור הארץ נעשתה על ידי כך שאחד המיכלים מוצת ומאט את החללית למהירות שתוכל לחדור דרך האטמוספירה, והמיכל השני מופעל 5 שניות לאחר שהופעל הראשון (ועדיין ממשיך לפעול). 5 שניות לאחר ששני מיכלי הדלק מופעלים מתחיל לפעול השלישי (ברגע זה רק המיכל השני מופעל ולראשון נגמר הדלק לכן אינו פועל).

בחרטום החללית היה חלק הנקרא "ספוילר". ה"ספוילר" נועד למקרה שבו החללית חודרת לאטמוספירה עם החרטום (הכיוון השגוי), ה"ספוילר" מעיף עצמו לאחורי החללית וכך מתקבלת חדירה בצורה נכונה, שבה מגן החום, בחלק הרחב של החללית, מופנה כלפי האטמוספירה. בזמן החדירה האסטרונאוט בתוך החללית חווה כוח השווה לפי 4 מכוח המשיכה של כדור הארץ (4 g-forces).

נאס"א הורתה ל"מקדונל איירקראפט קומפני" (McDonnell Aircraft Company) בסנט לואיס, מיזורי, לייצר עבורה 20 חלליות ולמספר אותם בהתאם. (מספרי החלליות מ-1 עד 20). חמש מתוך 20 החלליות לא המריאו מעולם. מספרן של חלליות אלו הם: חלליות מספר 10, 12, 15, 17 ו-19. שתי חלליות לא מאויישות נהרסו בזמן הטיסה: חלליות מספר 3 ו-4. חללית מספר 11 שקעה באוקיינוס האטלנטי ונמצאה לאחר 38 שנים. מספר חלליות עברו שינויים פנימיים ועל כן שונו שמותיהן ומספר חלליות עברו פעמיים שינויים פנימיים ולכן שונו שמותיהן פעמיים. לדוגמה: חללית מספר 15 הפכה להיות 15A ולאחר השינוי השני נקראה 15B.

נאסא יצרה מספר חלליות מפגמים בשלד או בחומרה פגומה שהותקנה בחלליות אחרות, ואז הועברו במספר ניסויים כולל המראות ושיגורים.

[עריכה] טילי שיגור

בתוכנית מרקורי השתמשה נאס"א בשלושה טילי שיגור:

Little Joe - שמונה טיסות רובוטיות תת מסלוליות, 2 טיסות המריאו כשעליהן יונקים (לא בני אדם).
רדסטון - ארבעה טיסות רובוטיות תת מסלוליות, טיסה אחת המריאה עם יונק ו-2 טיסות מאויישות תת מסלוליות.
אטלס - ארבעה טיסות רובוטיות תת מסלוליות, שתי משימות רובוטיות מסלוליות, טיסה אחת המריאה עם יונק ו-4 טיסות מאויישות מסלוליות.

תחילה נאס"א השתמשה בטיל ה-Little Joe לניסוי המראה מכן השיגור. עם טיל הרדסטון ביצעה טיסות תת מסלוליות וטיל האטלס לטיסות מסלוליות סביב כדור הארץ. באוקטובר 1958 חשבו מהנדסי נאס"א לנסות את טיל יופיטר, שהיה כבר ברשותם, לטיסות תת מסלוליות וניסויים אחרים, אך לאחר טיסה אחת הוחלט שהטיל לא ישמש לשיגורי קפסולת מרקורי עקב בעיות תקציביות להתאים אותו לשיגורים. טילי אטלס נדרשו לחוזק הנעה גדול יותר עקב הטענת משקל קפסולת מרקורי עליהם. טילי Little Joe בעלי כוח הנעה מוצק, תוכננו במיוחד עבור תוכנית מרקורי. מהנדסי נאס"א חשבו לצרף את טיל הטיטן למשימות המאוחרות יותר (משימות מאויישות מסלוליות) בתוכנית, אולם התוכנית הסתיימה לפני סיום בניית הטיל. מאוחר יותר הטיל היה היחיד שהשתמשו בו בתוכנית ג'מיני.

[עריכה] טיסות לא מאויישות

חדר השליטה בתוכנית מרקורי - קייפ קנוורל, פלורידה (נאס"א)

טיל אטלס

תוכנית מרקורי כללה 20 טיסות רובוטיות. לא כולן יועדו להגיע לחלל ולא כולן הצליחו במשימתן ובמטרותיהן. ארבע מהטיסות הללו נשאו איתן יונקים שאינם בני אדם (הכוונה לקופים או שימנזים).

ב-4 בדצמבר 1959 המריאה הטיסה החמישית בתוכנית עם קוף מסוג רזוס מקק העונה לשם סם. הטיסה שוגרה על גבי טיל Little Joe שהביא את הקפסולה לגובה של 85 ק"מ.
הקופה, גברת סם, גם היא מסוג רזוס מקק, שוגרה ב-21 בינואר 1960 במשימת Little Joe 1B על גבי טיל Little Joe שהביא אותה לגובה של 15 ק"מ.
ב-31 בינואר 1961 המריא השימפנזה, הם, על גבי טיל רדסטון לטיסה תת מסלולית.
ב-29 בנובמבר 1961 שוגר אנוס השימפנזה על גבי טיל אטלס לתי הקפות מסלוליות בחלל.

משימה	טיל שיגור	שם מקצועי	תאריך שיגור	שעת השיגור	משך	הערות
מרקורי-יופיטר	יופיטר	N/A	N/A	N/A	N/A	בוטלה ביולי1959 - הייתה אמורה להיות משימה תת מסלולית של קפסולת מרקורי.
Little Joe 1	Little Joe	LJ-1	21 באוגוסט, 1959	N/A	20 שניות	בחינה של מערכת המילוט בזמן שיגור
Big Joe 1	אטלס	Big Joe 1	9 בספטמבר, 1959	N/A	13 דקות	בחינה של מגן החום וטיל אטלס, ממשק החללית
Little Joe 6	Little Joe	LJ-6	4 באוקטובר, 1959	N/A	5 דקות ו-10 שניות	בחינת האווירודינמיות ותקינות הקפסולה
Little Joe 1A	Little Joe	LJ-1A	4 בנובמבר, 1959	N/A	8 דקות ו-11 שניות	בחינה של מערכת המילוט בזמן הטיסה
Little Joe 2	Little Joe	LJ-2	4 בדצמבר, 1959	N/A	11 דקות ו-6 שניות	נשאה את הקוף, סם, למסלול בגובה 85 ק"מ
Little Joe 1B	Little Joe	LJ-1B	21 בינואר, 1960	N/A	8 דקות ו-35 שניות	נשאה את הקופה, גברת סם, למסלול בגובה 15 ק"מ
Beach Abort	Launch escape system	Beach Abort	9 במאי, 1960	N/A	דקה ו-31 שניות	בחינה של מערכת הנטישה
מרקורי-אטלס 1	אטלס	MA-1	29 ביולי, 1960	13:13 UTC	3 דקות ו-18 שניות	טיסה ראשונה של קפסולת מרקורי על גבי טיל אטלס
Little Joe 5	Little Joe	LJ-5	8 בנובמבר, 1960	N/A	2 דקות ו-22 שניות	טיסה ראשונה של קפסולת מרקורי שיוצרה
מרקורי-רדסטון 1	רדסטון	MR-1	21 בנובמבר, 1960	N/A	2 שניות	התרוממה 100 מ"מ מכן השיגור וחזרה אליו עקב בעיה במערכת חשמלית בקפסולה
מרקורי-רדסטון 1A	רדסטון	MR-1A	19 בדצמבר, 1960	N/A	15 דקות ו-45 שניות	טיסה ראשונה של קפסולת מרקורי על גבי הרדסטון
מרקורי-רדסטון 2	רדסטון	MR-2	31 בינואר, 1961	16:55 UTC	16 דקות ו-39 שניות	נשאה את השימפנזה, הם, לטיסה תת מסלולית
מרקורי-אטלס 2	אטלס	MA-2	21 בפברואר, 1961	14:10 UTC	17 דקות ו-56 שניות	ניסוי של חללית מרקורי וטיל אטלס
Little Joe 5A	Little Joe	LJ-5A	18 במרץ, 1961	N/A	23 דקות ו-48 שניות	בחינה של מערכת המילוט בזמן ההמראה במספר מצבי שיגור
מרקורי-רדסטון BD	רדסטון	MR-BD	24 במרץ, 1961	17:30 UTC	8 דקות ו-23 שניות	טיסת ניסוי של טיל רדסטון שעבר פיתוח
מרקורי-אטלס 3	אטלס	MA-3	25 באפריל, 1961	16:15 UTC	7 דקות ו-19 שניות	ניסוי של חללית מרקורי וטיל אטלס
Little Joe 5B	Little Joe	AB-1	28 באפריל, 1961	N/A	5 דקות ו-25 שניות	בחינה של מערכת המילוט בזמן ההמראה במספר מצבי שיגור
מרקורי-אטלס 4	אטלס	MA-4	13 בספטמבר, 1961	14:09 UTC	שעה 49 דקות ו-20 שניות	ניסוי חללית מרקורי וטיל אטלס. השלמת הקפה אחת
Mercury-Scout 1	Scout	MS-1	1 בנובמבר, 1961	15:32 UTC	44 שניות	ניסוי ברשת המעקב אחר החללית
מרקורי-אטלס 5	אטלס	MA-5	29 בנובמבר, 1961	15:08 UTC	3 שעות 20 דקות ו-59 שניות	נשאה את השימפנזה, אנוס, לשתי הקפות

[עריכה] טיסות מאויישות

משימה	טיל שיגור	כינוי	טייס	תאריך שיגור	שעת השיגור	משך	הערות
מרקורי-רדסטון 3	רדסטון	MR-3	אלן שפרד	5 במאי, 1961	14:34 UTC	15 דקות ו-28 שניות	אות קריאה לקפסולה, "פרידום 7". טיסה מאויישת תת מסלולית ראשונה בחלל
מרקורי-רדסטון 4	רדסטון	MR-4	וירג'יל גריסום	21 ביולי, 1961	12:20 UTC	15 דקות ו-37 שניות	אות קריאה: "Liberty Bell 7". טיסה תת מסלולית שנייה
מרקורי-אטלס 6	אטלס	MA-6	ג'ון גלן	20 בפברואר, 1962	14:47 UTC	4 שעות 55 דקות ו-23 שניות	אות קריאה: "Friendship 7". טיסה מסלולית ראשונה (3 הקפות).
מרקורי-אטלס 7	אטלס	MA-7	סקוט קרפנטר	24 במאי, 1962	12:45 UTC	4 שעות 56 דקות ו-15 שניות	אות קריאה: "Aurora 7". סקוט קרפטנר החליף את דיק סלייטון
מרקורי-אטלס 8	אטלס	MA-8	וולטר שירה	3 באוקטובר, 1962	12:15 UTC	9 שעות 13 דקות ו-11 שניות	אות קריאה: "Sigma 7". בצעה 6 הקפות
מרקורי-אטלס 9	אטלס	MA-9	גורדון קופר	15 במאי, 1963	13:04 UTC	יום 10 שעות 19 דקות ו-49 שניות	אות קריאה: "Faith 7". האמריקאי הראשון ששהה מעל יום בחלל. 22 הקפות. תקלות חשמל קשות אילצו את קופר לכוון את החללית באופן ידני לגמרי לחדירה לאטמוספרה, ובכך נפתר סופית הויכוח בשאלת חשיבות היותו של האסטרונאוט קודם כל טייס מיומן ולא "נוסע".
מרקורי-אטלס 10	אטלס	MA-10	אלן שפרד	N/A	N/A	N/A	אות קריאה: "Freedom 7-II". המשימה הייתה מיועדת להיות 3 ימים, אך בוטלה

ששת השיגורים המאויישים בתוכנית מרקורי. משמאל לימין: שני טילי רדסטון וארבעה טילי אטלס

[עריכה] סמלי טיסות בתוכנית מרקורי

סמלי הטיסות עוצבו על ידי יזם פרטי, זמן רב לאחר שהתוכנית נגמרה. סמלי הטיסות זמינות לקהל הרחב המתעניין בנושא.

[עריכה] קישורים חיצוניים

תוכנית החלל המאויישת של ארצות הברית

תוכנית מרקורי · תוכנית ג'מיני · תוכנית אפולו · סקיילאב · מעבורת החלל · תחנת החלל הבינלאומית · תוכנית קונסטליישן