פוסט-פורדיזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: יתכנו אי דיוקים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
המונח פוסט-פורדיזם משמש לתאר את הכלכלה בעידן שלאחר הייצור ההמוני שאפיין את המאה העשרים, והגיעה לשיאה בשנות השישים. מתייחסים לכלכלה שאחרי שנות השבעים כאל כלכלה פוסט-פורדיסטית.
בעוד שפורדיזם מתאפיין בצבירה אינטנסיבית וייצור המוני בסגנון אמריקאי, הרי הגדרה של פוסט-פורדיזם נותרה חמקנית. כלכלה פוסט-פורדיסטית מתאפיינת על ידי גמישות אדירה של משאבים, ייצור וצריכה.
פוסט-פורדיזם הוא מעיקרו פוסט-תעשייתי, כפי שטוענים לאש ואורי (Lash and Urry). פוסט-פורדיזם משנה את דפוסי הייצור, על ידי כך שהוא מעודד גמישות ויכולת שינוי מהירה בעסקים. במקביל משתנים גם דפוסי הצריכה - במקביל לצריכה של מוצרי ייצור המוני אנו מפתחים רצון לצרוך מוצרי נישה. על מנת להבדיל עצמנו מהאחר יש צורך בהון תרבותי מפותח יותר. למשל, אנחנו קונים מכנסיים המיוצרים בייצור המוני וזהה לכל העולם, אבל משלימים אותם עם חולצה שרכשנו אצל מעצבת מקומית.
ההון בכלכלה הפוסט-פורדיסטית פרוש על פני פרויקטים ולא מוגבל למדינת לאום מסוימת. דבר זה, בנוסף למאפיינים נוספים של הפוסט-מודרניזם, מחליש את חשיבותה של מדינת הלאום בכלכלה העולמית. קיים קשר הדוק בין גלובליזציה לכלכלה פוסט-פורדיסטית: השתיים ניזונות זו מזו.
הכלכלה הפוסט-פורדיסטית שמה דגש רב על אסתטיקה ומיתוג. זוהי אסתטיקה פוסט-מודרנית, המשטיחה את מה שנחשב "גבוה" ו"נמוך". אנחנו יכולים לקנות חולצת כותנה פשוטה בשלוש מאות דולר, למשל. המרחק מצטמצם גם בין מה שנחשב ל"אמנות" ומה שנחשב ל"מוצר". הישראלית אווה אילוז היא אחת החוקרות החשובות בתחום.
ההשטחה מחלחלת גם אל ההיררכיה היצרנית: נוצר קיטוב הולך ומתעצם בין ה"פועלים", למשל - העובדים בסניף של מקדונלד'ס, ובין ה"מנהלים", קבוצה מצומצמת ששולטת בחברה ממרחק. אפשרויות הקידום שאפיינו את המפעל של פורד נעלמות בההיררכיה החדשה. במקומן נוצרות מקג'ובס, עבודות שאינן דורשות הכשרה מיוחדת, ואותן יכול לבצע כל אדם.
יצירת המשרות נמוכות ההכנסה ונטולות אפשריות הקידום מובילה גם להתפוררות של העיר כפי שהצטיירה במאה העשרים. בעיר נותרים לגור העשירים ביותר, והעניים נדחקים אל הפרברים ואל שיכוני הדיור העירוניים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אורי רם, "הגלובליזציה של ישראל", 2005
- אווה אילוז, "תרבות הקפיטליזם", 2002.
- אווה אילוז, "האוטופיה הרומנטית".
- Ash, Amin. 1994. "Post-Fordism: A reader"
- Harvey, David. 1989. "The Condition of Postmodernity"
- Lash, Scott and Urry, John. 1994. "Economies of Signs and Space"
