סביבון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סביבון הוא צעצוע מסתובב, שבקרב היהודים משמש בעיקר כמשחק מסורתי לחג החנוכה.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיזיקה
הסביבון מקבל תנע זוויתי התחלתי באמצעות סיבוב התחלתי, וממשיך להסתובב ("לרקד") הודות לחוק שימור התנע הזוויתי והודות למידת החיכוך הקטנה שיש לסביבון עם המשטח עליו הוא מסתובב, מכיוון שהוא רוקד על חוד דק. משך סיבובו של הסביבון תלוי במספר גורמים:
- המהירות הזוויתית הראשונית הניתנת לו.
- מידת החיכוך שלו עם המשטח עליו הוא מסתובב.
- מומנט ההתמד שלו באופן יחסי למסתו - ככל שמומנט ההתמד שלו גדול יותר, כך תישמר מהירותו לאורך זמן רב יותר. סביבון גבוה יחסית יוכל להתמיד בסיבובו פחות מאשר סביבון שטוח יותר בו רוב המסה מפוזרת רחוק יחסית מציר הסיבוב.
[עריכה] היסטוריה
מוצאו של הסביבון ככל הנראה בהודו העתיקה. הסביבון מהווה פיתוח של משחק המזל בסוואסטיקה (צורה המוכרת כיום בשימושה על ידי הנאצים כצלב קרס), המסמלת את גלגל החמה. לסביבון ארבע דפנות, שעל כל אחת מהן מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אות. האותיות מייצגות גורלות העולים במהלך המשחק. ביידיש, האותיות הן:
- נ' = נִיכּטס = שום דבר (לא זכייה ולא הפסד)
- ג' = גוּט = טוב (זכייה)
- ה' = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
- ש' = שְלעכט = רע (הפסד)
המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה (ונקרא בגרמנית "דרעידל"), אומץ שם על ידי היהודים שכרכו אותו עם מסורת חג החנוכה וניסיו. הם נתנו לאותיות את ראשי התיבות העבריות המוכרים: נס גדול היה שם. בארץ החליפו את ה-ש' באות פ', המייצגת את המילה "פה". במשך הזמן התפתח המנהג של מתן דמי חנוכה לילדים. מעות אלו שימשו להימורים במשחק הסביבון, בדומה למשחקי הימורים באגוזים של פסח.
[עריכה] סביבון חנוכה
לסביבון המסורתי יש צורה של קוביה עם חוד מצד אחד, ובצד השני יש מקל קצר. על ארבע הפאות הנותרות של הקוביה, שנמצאות בין המקל לחוד רשומות האותיות נ-ג-ה-פ כל אות בצד אחד, כשהן ראשי תיבות של "נס גדול היה פה" והן מסמלות את הנסים של חנוכה. על סביבונים בחו"ל מופיעות האותיות נ-ג-ה-ש, שפירושן "נס גדול היה שם" (שם - בארץ ישראל).
נהוג לשחק בסביבון בחג החנוכה מזה דורות, ובין השאר משתמשים בזה כקובית-חנוכה להימורים על מטבעות שוקולד (ואולי גם כסף אמיתי).
סביבונים מודרניים העשויים פלסטיק או קרטון עשויים גם בצורת דיסקה עגולה ובה קבוע ציר, אשר בולט מעט בצידו התחתון של הסביבון. סביבונים אלה יציבים יותר מן הסביבונים הקלאסיים, אך אינם מתאימים להימורים משום שלא ברור על איזה דופן נחו בתום הסיבוב.
על פי המסורת, המשחק בסביבון הונהג בקרב ילדי קהילות ישראל, כדי שלא יסיחו תינוקות דעתם מן הנס, אף בשעת משחקם.
קיימים גם סביבונים חלולים אשר ייעודם להיות ממולאים בממתקים, המהווים "דמי חנוכה".
[עריכה] אטימולוגיה
מקור השם סביבון לא הוברר עד תומו. במקומות אחדים מובא המקור מפי איתמר בן אבי, שטען כי הוא זוכר שהגה את המילה כבר בהיותו ילד בן 5. אלא שהפרסום הראשון של המילה בכתובים, מופיע בעיתון הצפירה, מיום 27 בדצמבר 1897 במאמר של הווינאי דוד פדרבוש המתפעם בעצמו מהחידוש הלשונאי שהמציא וכותב:
| יש קונה עולמו במילה אחת או בהברה אחת ואפילו באות אחת שנזרקה לו מפי תומו...הנה מתנה טובה שיש לי בבית גנזי...סביבון שמה. הוא השם שאני קורא בעברית במשקל שפיפון לכלי צעצועים של הילדים בחנוכה שקורין 'דראדיל' בלע"ז. | ||
שמות אחרים שניתנו למשחק: ביאליק קרא לו "כרכר", ומנדלי מוכר ספרים - "חזרזר", ונמצא גם הכינוי "מגדל עוז" שמקורו אינו ידוע.
[עריכה] סביבוני משחק
לסביבוני משחק שלא נועדו דווקא לחנוכה הצורה היא לרוב דיסקה בעלת סימטריה גלילית, על מנת שהסביבון יסתובב טוב יותר ולזמן רב יותר. באמצעות מקל מסובבים את הסביבון על החוד והוא "מרקד" על המשטח סביב עצמו.
ישנם גם סביבונים המכונים "פורפרה" בעגת ילדי ישראל, והם מסובבים על ידי כריכת חוט מסביבם ומשיכתו במהירות. לשם כך חרוט תבריג על חלקו התחתון של הסביבון.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סביבון |
