יו-יו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו-יו הוא צעצוע הבנוי משתי דיסקיות שוות בגודלן, העשויות מפלסטיק, עץ או מתכת, ומחוברות זו לזו בציר, שסביבו מלופף חוט.
כדי לשחק ביו-יו יש לתפוס את החוט בקצהו החופשי ולהטיל את היו-יו הרחק מהגוף בתנועה חלקה. הסיבוב שבציר גורם לתופעה גירוסקופית שמאפשרת למטיל היו-יו להחזירו לכף ידו על ידי מספר משיכות מגוונות. היו-יו משמש לבילוי, ונכנס ויצא מהאופנה במשך אלפי שנים. למרות שלרוב מקשרים את המשחק לילדים קטנים, יש מבוגרים רבים המשחקים בו.
היו-יו, בניגוד למיתוס הפופולרי, לא התפתח ככלי נשק. אין להכחיש את יכולתו של היו-יו לגרום נזק רציני עם מספר קצוות חדים, אך לכשירצה מטיל היו-יו להחזיר אליו את כלי הנשק ידקור את עצמו. האסוציאציה של המשחק לכלי נשק בא מהפיליפינים שבהם ישנו תיעוד של ציידים בני המאה ה-16 הצדים בשימוש אבנים הקשורות לחוטים. התפתחות היו-יו המודרני מקורה באזור ולכן נוצר קשר שגוי זה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של היו-יו
היו-יו הוא צורה עתיקת יומין של שעשוע, הוא נפוץ באין ספור תרבויות והוא הצעצוע השני בעתיקותו בעולם (לאחר בובות). למרות שמקורותיו בסין, ההוכחה ההיסטורית הברורה העתיקה ביותר היא מיוון של 500 לפנה"ס.
הצעצוע כנראה נהפך לפופולרי בכל רחבי העולם העתיק דרך מסחר, וכיום אנו יודעים שבין העמים הרבים שהשתמשו בו היו הסקוטים, האנגלים, ההודים ואפילו המצרים.
המכשיר התקבל בברכה בעולם המערבי בזמן המהפכה הצרפתית, כאמצעי להרגעת הנפש והוצאת מתחים. תפוצתו המסיבית והשתלטות המכשיר על שוק הצעצועים התרחשה דווקא בעולם החדש.
[עריכה] היו-יו המודרני
היו-יו המודרני, כמוזכר לעיל, החל את דרכו בפיליפינים, בשפת בני המקום המשמעות המילולית של יו-יו היא : "בוא-בוא". ההבדל היחיד בין היו-יו הפיליפיני למקבילו הפרימיטיבי הוא אורך החוט שהתלפף סביב עצמו כדי ליצור לולאה שהותאמה סביב לציר.
אומנם יכול הדבר להראות כפרט שולי אך למעשה סיפק השינוי לשחקני היו-יו את היכולת להשתמש במגוון של וריאציות ותנועות.
הפטנט האמריקאי הראשון על הצעצוע שייך לג'יימס ל. הייבן וצ'ארלס הטריך משנת 1866 תחת השם 'וירליגיג', אך סיפור ההצלחה של היו-יו החל ב-1928 כשאמריקאי ממוצא פיליפיני בשם פדרו פלורס פתח מפעל ליצור יו-יוים בסנטה ברברה, קליפורניה.
[עריכה] תחרויות יו-יו
יש תחרויות יו-יו עולמיות וארציות.
במצב פתוח המטרה היא להרשים את השופטים כמה שיותר. ניתן לעשות זאת בכמה צורות:
- השחקן משתמש בחוט כדי לסובב יו-יו אחד ואפילו שניים בצורות מיוחדות. הדבר דורש לרוב את פיתול או אחיזת החוט
- השחקן משתמש בשני צעצועי יו-יו בו זמנית ומפגין אקרובטיקה
- השחקן משחרר יו-יו לאויר ומנסה לתפוס בחוט
- השחקן מנסה לשלוט בשני צעצועי יו-יו שמחוברים אחד לשני (על אותו חוט)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יו-יו |
- ארץ הצבר שירו של עוזי חיטמן, המונה את היו-יו בין משחקי ילדותו:
