ויקיפדיה:מתן שם לערך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| תוכן וסגנון כתיבה |
דף זה מכיל קווים מנחים ליצירת שמות ערכים בויקיפדיה.
הדף כתוב במתכונת מדריך, שמטרתו לתת מענה לכל אלה המעוניינים לכתוב ערך חדש או ליצור לקשר לערך קיים (שהרי לא תגיעו לערך העוסק בארצות הברית אם תקשרו לערך שכותרתו 'ארה"ב'). מדריך זה אמור לעזור לתורמים לויקיפדיה לתת שם נכון ומדויק לערך שאותו הם כותבים, כמו גם לעזור לקוראים למצוא את הערך שאותו הם מחפשים.
חשוב לזכור שכל הנקודות המועלות כאן הן מוסכמות ולא חוקים שאין לעבור עליהם. במקרים מסויימים ויוצאי דופן (בהתאם לשיקול הכותב) אפשר לחרוג מהן. אם אחת הנקודות המועלות בערך זה אינה לטעמך, או שיש לך רעיון טוב יותר, הכנס לערך הספציפי על אותה נקודה (קישורים לערכים האלה יש בערך זה), והוסף את דעתך באמצעות דף השיחה של דף זה.
כללי
העדף שמות עצם ביחיד ולא ברבים
יש לתת שם לערך בצורת יחיד ולא בצורת רבים. לדוגמה: אריה ולא 'אריות'. חרוג מכלל זה כאשר שם הערך נאמר תמיד ברבים בעברית (לדוגמה משקפיים). בתחום הביולוגיה, כאשר שמה של סידרה הוא ברבים, למשל פרעושים, שם הערך יהיה ברבים (כך נוהגת גם האנציקלופדיה העברית).
השימוש ברבים ייעשה כאשר מדובר ברשימה. דוגמה: שפת תכנות מגדיר מושג זה, ושפות תכנות הוא רשימה של שפות תכנות. דיון נוסף ברשימות ראו בעקרונות מיוחדים לשפה העברית.
השתמש בכתיב מלא (ולא בכתיב חסר)
ראה פירוט בעקרונות מיוחדים לשפה העברית
השתמש במילים עבריות
העדף תמיד מילים עבריות על פני מילים לועזיות, אלא אם המילה הלועזית היא השלטת בפי דוברי עברית; למשל: 'בלשנות', ולא 'פילולוגיה'. אין לאנוס שימוש בביטויים עבריים לא נפוצים, לכן כתוב 'אינטרנט' ולא 'מרשתת'. אם לא קיימת בעברית מקבילה מדוייקת למילה לועזית, אפשר כמובן להשתמש באחרונה (למשל, 'אופטימיזציה').
- ערך מורחב – ויקיפדיה:איך לתת שם לערך (מילים עבריות)
השתמש בשמות נפוצים של אנשים ודברים אחרים
השתמש בשם הנפוץ ביותר בפי דוברי העברית של אדם או חפץ. למשל, אל תקרא לשר (זמרת) 'סרקיזיאן, שרלין'.
- ערך מורחב – ויקיפדיה:איך לתת שם לערך (שמות נפוצים)
שמות ערכים באנגלית
ערכים שמקור שם תוכנם באנגלית, כדוגמת להקות (Velvet Underground), דיסקים (A Saucerful of Secrets), חברות (IBM), או אישים (Bill Clinton), קיימות לעיתים שלוש אפשרויות במתן שם לערך - לפי סדר העדיפויות הבא:
- שם שהוא תרגום עברי של השם הלועזי (מחתרת הקטיפה) - אם קיים שם כזה, עדיפות תמיד לשם העברי.
- שם שהוא תיעתוק השם הלועזי לאותיות עברית (ולווט אנדרגראונד) - אם לא קיים שם מקובל בעברית, עדיפות תמיד לאותיות עבריות ותעתוק לעברית.
- שם לועזי (Velvet Underground)- רק במקרה בו התעתוק בלתי אפשרי בשל אורך השם או מסובכות התעתוק יש להשאיר את השם באנגלית.
יש להשתמש בשיקול דעת. הקווים המנחים הכלליים הם:
- יש לבחור בשם המוכר יותר לדוברי העברית.
- אם ניתן לערך שם שאינו הלועזי, יש ליצור אליו הפניה מהשם הלועזי.
שני ערכים עם אותו שם: היה מדויק כשצריך
אל תתן לערך שם שיכול היה לשמש כשם גם לערך אחר. למשל, הבדל/י בין צדק (כוכב לכת) לצדק (משפט).
- ערך מורחב – ויקיפדיה:פירושונים
העדף מילים מלאות ולא ראשי תיבות או קיצורים
המנע משימוש בקיצורים ובראשי תיבות. אל תקרא לערך שלך 'כדה"א' אלא כדור הארץ. במקרים שבו הקיצור מקובל כמלה עצמאית, כגון "צה"ל", צור הפנייה מהקיצור אל הערך בשמו המלא.
- ערך מורחב – ויקיפדיה:איך לתת שם לערך (קיצורים)
אל תשתמש בשם ערך המכריח היררכיה של ערכים
תחבורה ציבורית בישראל היה יכול להיות תת-ערך של ישראל כמו גם של תחבורה ציבורית. אל תשתמש בשמות כמו ישראל-תחבורה ציבורית, או תחבורה ציבורית\ישראל. בנוסף על כך לשמות המכילים / יש משמעות מיוחדת בוויקיפדיה ואין להשתמש בהם.
- ערך מורחב – ויקיפדיה:איך לתת שם לערך (היררכיה של ערכים)
היה זהיר בתווים מיוחדים
ישנם תווים שלא יכולים לשמש כחלק משם של ערך, או שיכולים אבל יוצרים בעיות במערכת ובהבנה של אנשים. אי אפשר להשתמש בקו אנכי (|), בכוכבית (*), בסימן (&), בסוגריים מסולסלים ({ ו-}), בסוגריים מרובעים ([ ו-]) ובניקוד עברי (ְֱֲֳִֵֶֹּ).
- ערך מורחב – ויקיפדיה:איך לתת שם לערך (מגבלות טכניות)
סימני פיסוק
השתמש נכון בסימני פיסוק, ורק כאשר זה הכרחי בכותרות. אל תרבה להשתמש בפסיקים, סימני קריאה, מרכאות, מקפים וכד' בשם הערך כשזה לא הכרחי. לדוגמה: 'ארץ ישראל' ולא 'ארץ-ישראל'.
ראו הרחבה בסעיף סימני פיסוק בשם הערך בהמשך דף זה.
תרגום מלעז: ס' או ז'? ט' או ת'? עם א' או בלעדיה?
- ערך מורחב – ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית
ה' הידיעה - יש לאיית מושגים ללא ה' הידיעה, במידת האפשר
לדוגמה: 'היסטוריה של ארצות הברית' ולא 'ההיסטוריה של ארצות הברית' . כמובן שבמקרים שבהם המושג ידוע ומוכר עם ה' הידיעה כחלק ממנו, יש לשמר זאת. לדוגמה: 'כדור הארץ' ולא 'כדור ארץ', המהפכה הצרפתית ולא 'מהפכה צרפתית'. את שמותיהם של חבלי ארץ ישראל נכתוב עם ה"א הידיעה בראשם, כלומר הערבה ולא ערבה, למשל. במקרה של "ערבה" הנימוק ברור: ערבה הוא מושג גאוגרפי כללי, וזו שבארץ ישראל היא בעברית "הערבה". גם גליל הוא מושג גאוגרפי כללי, ואילו הגליל הוא אזור בצפון ישראל. שומרון היא עיר עתיקה, שנמצאת באזור הקרוי השומרון. באופן דומה נכתוב השפלה, השרון והגולן.
שמות כפולים
כאשר יש ערך עם השם המבוקש יש לפעול לפי האמור בויקיפדיה:פירושונים.
הימנעו ממתן שמות ארוכים ומורכבים לערכים
שם צריך להיות קצר, פשוט. שם ארוך עלול לגרום לכפילויות, משום שיש בו פוטנציאל להרבה ערכים דומים מבלי שהכותב יהיה מודע לקיומו של ערך חופף. חריגה מכלל זה נוצרת כשבאים לפרק ערך ארוך מאוד לתת-ערכים המרכיבים אותו. היסטוריה של היהדות, למשל, יהיה ערך באורך הגלות (תרתי משמע), אם הוא אמור להוות סקירה מלאה של ההסטוריה היהודית מאז אברהם אבינו ועד ימינו. נראה הגיוני לחלק את זה לפרקים ספציפיים לפי תקופות כמו יהדות בתקופת המקרא, יהדות בתקופת בית שני, יהדות בתקופת התלמוד, או לפי מקומות כשזה מתאים יותר: יהדות בבל, יהדות ספרד, יהדות אשכנז.
נקודות ספציפיות
השתמש במספרים לבדם רק לציון שנים
אל תקרא לערך מעבד המחשב של אינטל רק 486 אלא מעבד 486. הערך המדבר על כביש 6, ייקרא כביש 6 ולא רק 6. לציון שנים, כמו 1999 יש להשתמש במספרים ללא תוספת.
ערכים על מספרים הם מהצורה 42 (מספר) ואילו שנים מלפני הספירה מופיעות כ-586 לפנה"ס.
- ערך מורחב – ויקיפדיה: איך לתת שם לערך (מספרים)
כותרות ספרים, סרטים ואישים
בכדי לא ליצור כפל ערכים או שני ערכים המבקשים את אותו שם, ערך על הסרט יקרא על פי הפורמט שם הסרט (סרט). במידה ויצאו מספר סרטים ייקרא כל ערך לפי שם הסרט (סרט, שנת הוצאתו). כיוצא בזה, ערך על הסרט טיטניק יקרא טיטניק (סרט), אך אם ישנם ערכים על סרטים נוספים באותו שם יועבר ערך זה לטיטניק (סרט, 1997). בדומה, ערך על הספר (להבדיל מהסרט) שר הטבעות יקרא שר הטבעות (ספר), ערך על הזמר אקסל רוז יקרא אקסל רוז, אך אם יהיה ערך על אקסל רוז נוסף, הוא יועבר לאקסל רוז (זמר).
- ערך מורחב – ויקיפדיה: איך לתת שם לערך (כותרות פרטיות)
ערכים על שפות
ערכים על שפות דיבור או תכנות יקראו C (שפת תכנות) במקרה של שפת תכנות ועברית במקרה של שפת דיבור. אם שם השפה הוא יחודי, אין צורך לציין בסוגריים את העובדה שזוהי שפת תכנות. לדוגמא, ג'אווה.
- ערך מורחב – ויקיפדיה:איך לתת שם לערך (שפות)
שמות אישים
יש להימנע מיצירת ערך לפי שם המשפחה בלבד
בשם הערך אין להסתפק בשם המשפחה בלבד, ולו רק משום שפעמים רבות שם המשפחה אינו ייחודי. יש לתת את השם המלא של האישיות, בצורת שם פרטי שם משפחה, למשל 'עמנואל קאנט', ולא ליצור ערך 'קאנט'. התייחסות לשם של אדם בגוף הערך יכולה להיות לפי שם משפחה בלבד, וטכניקת הקישור של ויקיפדיה ערוכה לכך: הקישור [[עמנואל קאנט|קאנט]] יוצג כקאנט, אך יוביל לערך הנכון.
הפניה משם המשפחה לשם המלא יש לעשות רק במקרים יוצאי דופן, של אדם המופיע בערכים רבים מאוד, כגון סטלין, וזאת כדי להקל על הכותבים והקוראים. יש לשקול האם ליצור הפניה או דף פירושונים, בהתאם לפופולריות של השמות השונים.
סדר כתיבת השמות
כדאי לשים לב ליתרונותיה של ויקיפדיה על-פני אנציקלופדית נייר ולנצל אותם. באנציקלופדית נייר "עמנואל קאנט" חייב להופיע באות ק, בצורה הלא טבעית "קאנט, עמנואל", כי אין לה מנוע חיפוש, אבל לויקי יש, ולכן ניתן לתת את הערך בצורתו הטבעית "עמנואל קאנט".
אדם עם שני שמות פרטיים (או יותר)
כאשר לאדם יש שני שמות פרטיים (או יותר), אך הוא ידוע בציבור רק באחד משמותיו הפרטיים, יהיה שם הערך כידוע בציבור. דוגמה: הערך "ריצ'רד ניקסון" ולא "ריצ'רד מילהאוז ניקסון". בתחילת הערך יופיע שמו המלא של האדם. כאשר אדם ידוע בשני שמותיו הפרטיים (או יותר), יופיעו כל שמותיו בשם הערך, למשל פרנקלין דלאנו רוזוולט ואפילו קארל פיליפ עמנואל באך.
שמות חיבה של אישים
שמות חיבה של אישים יוצרים בעיה קשה: "ביל קלינטון" או "ויליאם ג'פרסון קלינטון"? אפי איתם, או אפרים איתם? או שאולי בכלל "אפרים (אפי) איתם (פיין)"? ואם כבר אפי, אז למה לא ביבי? או טומי? או אריק?
בדרך כלל יש להעדיף את השם הרשמי, אך יש להתחשב במצבים שבהם נעשה שימוש כמעט בלעדי בשם החיבה, והשם הרשמי נזנח כמעט כליל. היישום עשוי להשתנות בין מצב בו הערך הוא עם השם המלא, והפניה מהכינוי המוכר ומצב בו הכינוי הוא שם הערך, כמו במקרה ביל גייטס, ושמו המלא מאוזכר רק בגוף הערך.
במקרה של נבחרי ציבור בישראל ניתן לבדוק את המצב באמצעות אתר הכנסת. יש מהם כאלה שהפכו את שם החיבה שלהם לחלק משמם הרשמי, למשל יוסף (טומי) לפיד, יש ששמם מכיל רק מה שנראה בעינינו כשם חיבה, למשל אפי איתם, ויש שיודעים להבדיל בין שם חיבה לשם רשמי, למשל בנימין נתניהו. בכל מקרה רצונו של אדם כבודו, ויש לתת בוויקיפדיה את השם המקובל עליו, ולכן: טומי ואפי - כן, ביבי ואריק - לא.
שמות שיש להם מספר צורות כתיבה
בעיה נוספת מתעוררת עם שמות בעלי צורות כתיבה אחדות. לדוגמה, צורת שמם העברית של הפילוסופים אפלטון ואריסטו מבוססת על השפה הערבית, אך בשפת המקור שמם פלטון ואריסטוטלס ובשפות כמו אנגלית הם מכונים Plato ו-Aristotle. מקרה אחר הוא של הפילוסוף זנון, שמי שפגש בשמו לראשונה מכיר אותו כ-Zeno ואילו קוראי הגרמנית מכירים אותו כ-Zenon. העברית הלכה כאן, כבמקרים רבים אחרים של שמות, בעקבות הגרמנית, והנוסח המקובל בעברית הוא זנון.
בעיה שונה נוצרת כאשר השם העברי עובר שינויים לאורך זמן. שמו של קיקרו עבר תהפוכות רבות ושונות בעברית, כשבדרך חווה הקורא העברי ציצרו, קיקרון, וציצרון. מקרה דומה חל עם דאגלס אדאמס, שהוצאת "כתר" שהוציאה לאור את ספריו בעברית גרסה תחילה "דוגלס אדאמס", אחר כך עברה ל"דאגלס אדמס" וסיימה עם הכתיב המקובל היום "דאגלס אדאמס".
כלל אצבע טוב במקרים בהם יש התלבטות היא להשתמש בתעתיק הגרמני בכל מה שנוגע לדמויות היסטוריות בעולם העתיק ובימי הביניים.
שמות הכוללים תואר
אישים רבים נושאים תארים כמו "הרב", "רבי", "פרופ" וכדומה. אין לשלב את התואר כחלק משם הערך. במקרים שבהם האדם ידוע בעיקר בשם הכולל את תוארו, כגון הרב קוק, ניתן לפתוח ערך מתאים, עם הפניה ממנו אל הערך העיקרי.
שמות רבנים
שמות רבנים יוצרים סיבוך נוסף: רבים מהם מוכרים בכינוי, כגון "החזון איש", ושמם הרשמי כמעט ואינו ידוע. בכל זאת יקרא הערך בשם הרשמי של הרב, והפניה תאפשר להגיע אליו גם דרך כינויו.
שמות מלכים
דוגמאות לשמות מלכים:
- הנרי השני מלך אנגליה
- חוסיין מלך ירדן
- פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- בולסלאב השלישי עקום הפה
ראו דיון בדף השיחה של דף זה.
שמות חברות
לחברות עסקיות יש פעמים רבות שם פורמלי ארוך למדי, שם שבו הן פחות מוכרות בציבור. גם כאשר השם הפורמלי קצר, נלווית אליו סיומת כגון "בע"מ", Corporation וכדומה. בעת כתיבת ערך על חברה יהיה שמו שווה לשם החברה בצורתו הפשוטה והמוכרת, למשל צים, ולא "צים חברת השיט הישראלית בע"מ". במקרה שהשם הפשוט יוצר בעיה, כמו במקרה של "טבע", שבו ערך זה תפוס על-ידי משמעות אחרת, יש להשתמש בשם המלא של החברה כלומר טבע תעשיות פרמצבטיות, עם דף פירושונים מתאים. דרך נוספת, למצבים בעיתיים, היא לכתוב, למשל, "טבע (חברה)". כאשר המלה "חברה" היא חלק מהשם הפורמלי של החברה, למשל חברת רכבת ישראל, ניתן להשתמש בצורה זו לצורך הבחנה, אך רצוי שלא ליצור צורה שאינה קיימת, כגון "חברת טבע".
שמות ערים / יישובים
ראו: ויקיפדיה:מתן שם לערך/מתן שמות לישובים, אירועים ואתרים
קישורים חיצוניים
- פקינג או בייג'ינג? בומביי או מומבאי? באו"ם רוצים לשים קץ לבלבול מאת פול בראון, בגרדיאן, באתר הארץ
סימני פיסוק בשם הערך
במתן שם לערך השתמש נכון בסימני פיסוק, ורק כאשר זה הכרחי. אל תרבה להשתמש בפסיקים, סימני קריאה, מרכאות, מקפים וכד' בשם הערך כשזה לא הכרחי. לדוגמה: 'ארץ ישראל' ולא 'ארץ-ישראל'.
דוגמאות לשימושים בסימני פיסוק
- הטוב, הרע והמכוער - כאן נדרש פסיק בשם הערך העוסק בסרט שבשמו יש פסיק.
- קטגוריה:תאגידים רב-לאומיים - כאן נדרש מקף בשם הקטגוריה. אך לא ניתן לה את השם, 'קטגוריה:תאגידים רב־לאומיים'. כיוון שבשלב זה אנו לא משתמשים במקף עליון בשמות ערכים, משום שאינו במקלדת.
- צה"ל משמש כדף הפניה לצבא ההגנה לישראל ולא להפך וכן אצ"ל משמש כדף הפניה לארגון צבאי לאומי.
- Net. - הוא שם ראוי לערך העוסק בטכנולוגיה זו שבשמה יש נקודה.
- ! - יכול לשמש כדף הפניה לסימן קריאה.
- מקף יופיע במקרים הבאים:
- שמות צרפתיים שאותם נהוג לכתוב בצרפתית עם מקף. בצרפתית המקף המחבר הוא אלמנט דקדוקי לכל דבר, ואחד משימושיו הנפוצים הוא בשמות מקומות ושמות פרטיים; השמטת המקף היא שגיאת כתיב מובהקת. גם בתעתיק העברי יש ערך למקף - כך הקורא דובר העברית יידע שז'אן-פול הוא שמו הפרטי של סארטר; בכתיב ללא מקף עלולים לחשוב ששמו ז'אן ואילו שמו האמצעי פול.
- לחיבור שם משפחה כפול, למשל אסתר רזיאל-נאור.
- בשמות כדוגמת דוד בן-גוריון או ישראל בר-יהודה.
- אין להשתמש במקף בשם רק מפני שיש בו סמיכות, כלומר להעדיף בית ספר על-פני בית-ספר.
- בכל מקרה של שימוש במקף בשם הערך, יש לתת הפניה אל הערך מהצורה חסרת המקף, למשל הפניה מדוד בן גוריון לדוד בן-גוריון.
הפניות
במקרים שבהם יש שימוש בסימני פיסוק יש ליצור הפניות עם שמות בלעדיהם (למעט המקרים של שימוש בגרשיים), למשל:
- הטוב הרע והמכוער יצביע על הטוב, הרע והמכוער.
- אי שוויון קושי-שוורץ יצביע על אי-שוויון קושי-שוורץ
- לעומת זאת אין ערך אצל שמצביע על אצ"ל.
שמות ערכים על חיות מבויתות
כאשר השם הוא למעשה תואר (פרסי, בריטי, אפגני וכו') יש לכתוב המילה "חתול" (או "כלב") לפניו (בכל מקרה), למשל חתול פרסי. לעומת כאשר השם הוא שם פרטי (רוטוויילר, שנאוצר, בוקסר וכו'), תיכתב המילה "חתול" (או "כלב") בסוגריים אחריו רק במקרה של קיום ערכים דומים בעלי אותו שם (למשל בוקסר (כלב), אבל שנאוצר).
שמות ערכים על מיקרואורגניזמים
למיקרואורגניזמים, בניגוד לצמחים ובעלי חיים, כמעט אף פעם אין שם עברי או שם טריוויאלי כלשהו בשפה אחרת, אלא שם לטיני. יש להימנע מתעתיק עברי של השם הלטיני; נשתמש ב-Streptococcus ולא ב"סטרפטוקוקוס", ב-Escherichia coli ולא ב"אי קולי". מיקרואורגניזמים המוכרים בציבור בשם טריוויאלי יישארו בשם זה: שמר האפייה.
תיקון שמות שגויים
במידה ונתקלתם בערך בעל שם שגוי (עקב טעות הקלדה או טעות תרגום לדוגמה) ניתן לתקן את שם הערך ע"י לחיצה על הכפתור "העבר" בראש הדף. בדף שנפתח יש לציין את השם החדש וכמו כן מומלץ לרשום את הסיבה להעברה. הערך יועבר לדף החדש יחד עם כל היסטוריית השינויים שלו. רק ויקיפדים שנרשמו לפני ארבעה ימים לפחות יכולים להעביר ערכים.
