ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן וסגנון כתיבה

מדריכי מדיניות היו נועזים בעריכת ערכים מה ויקיפדיה איננה נקודת מבט נייטרלית עקרונות וקווים מנחים עקרונות חופש הביטוי זכויות יוצרים רשיונות מדיניות הפרטיות בעלות על ערכים

סגנון מדריך לנקודת מבט ניטרלית מתן שם לערך עקרונות מיוחדים לשפה העברית כתיבת מונחון מדריך לעיצוב דפים

לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, בהם יש להתחשב, בנוסף לעקרונות ולקווים המנחים הכלליים של ויקיפדיה.

תוכן עניינים 1 סגנון 1.1 לשון 1.2 תוארו של אדם 2 פיסוק 3 שמות מאמרים (ערכים) 4 כתיב מלא/חסר 5 תרגום מלעז 6 מספרים 7 תאריכים 8 רשימות 9 ניקוד 9.1 ניקוד וקישורים בויקיפדיה 9.2 שימוש בניקוד Windows 9.3 סרגל ניקוד ב-Word 10 כתב נטוי והדגשות 11 "הארץ" במובן "ישראל" 12 כימיה 13 איך לכתוב עברית בוויקיפדיה האנגלית 14 ראו גם 15 קישורים חיצוניים

[עריכה] סגנון

[עריכה] לשון

על ענייני לשון ראו ויקיפדיה:לשון.

[עריכה] תוארו של אדם

במהלך חייו אדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות:

• אין לתאר את צחי הנגבי: "נולד בשנת 1957 בעיר ירושלים, כבנה של ח"כ גאולה כהן מהתחייה", משום שבעת לידתו לא היתה אמו חברת כנסת (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בירושלים, כבנה של גאולה כהן (לימים ח"כ מהתחייה)".
• בעת ציטוט פסק דין של מאיר שמגר יש לתארו במילים "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון", ואין זה נכון לכתוב "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר", משום שבעת מתן פסק הדין מאיר שמגר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר".
• תיאורה של ועדת אגרנט ממחיש היטב כלל זה: "בראש הוועדה ישב שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון, ולצדו ישבו השופט משה לנדוי, מבקר המדינה יצחק נבנצאל, והרמטכ"לים לשעבר יגאל ידין וחיים לסקוב". רק לרמטכ"לים מוצמד התואר "לשעבר", משום שבעת שמונו לחברים בוועדת אגרנט כבר לא היו רמטכ"לים.

בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה.

במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון דאז".

[עריכה] פיסוק

ראו פיסוק.

[עריכה] שמות מאמרים (ערכים)

ראו: ויקיפדיה:איך לתת שם למאמר.

[עריכה] כתיב מלא/חסר

כתיב חסר הוא אנכרוניסטי. כבר עשרות שנים שהכתיב המלא שולט בשפה העברית בטקסט שאינו מנוקד. כל העיתונים והספרים נכתבים בכתיב מלא - זו הנורמה. באנציקלופדיה העברית מאויתים המושגים בכתיב חסר, מפני שהם מנוקדים ומפני שזו אנציקלופדיה שנולדה לפני יותר מחמישים שנה, לפני שנקבע הכתיב המלא כנורמה. כללי הכתיב המלא מופיעים באתר האקדמיה ללשון העברית (ונקראים "כללי הכתיב חסר הניקוד"), וכדאי שניצמד אליהם.

[עריכה] תרגום מלעז

ראו דיון מפורט בויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית.

[עריכה] מספרים

• תחומי מספרים יכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל ‏‏40 - ‏‏60 ק"ג" ולא "משקל ‏60‏ - ‏‏40 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמלה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית (הצורה הרשומה כאן מוצגת תקינה באינטרנט אקספלורר, אך יש דפדפנים שמציגים אותה הפוכה).

תחום של אחוזים יכתב בצורה ‏‏20% - ‏‏‏‏30%, ולא "‏30 - ‏‏20 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;-;3;0;% כדי שיוצג בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).)

• כאשר המספר גדול מ-999 יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך יכתב ללא פסיק, למשל 2003.

[עריכה] תאריכים

בויקיפדיה יש מבנה קבוע לצורת כתיבתם של תאריכים. ראו פירוט בויקיפדיה:תאריכים.

[עריכה] רשימות

יש להבדיל בין הערך העוסק במושג מסוים, לבין רשימת מופעים ספציפיים של מושג זה. ערך העוסק במושג יופיע כמקובל בוויקיפדיה בלשון יחיד, למשל שפת תכנות, וערך המכיל רשימת מופעים של מושג זה יופיע בלשון רבים, למשל שפות תכנות. דוגמאות נוספות לזוג כזה הם הערכים מערכת הפעלה ומערכות הפעלה, והערכים פוביה ופוביות. גם בוויקיפדיה האנגלית קיימת הבחנה כזו, למשל בין הערך en:Programming language, שעוסק במושג, לבין הערך en:List of programming languages, שמציג רשימת מופעים של מושג זה. באנגלית, כפי שאתם רואים, לא הסתפקו במעבר מיחיד לרבים, אלא גם הוסיפו את המלה List. בעברית הסתפקנו בהבחנה בין יחיד לרבים.

כדי לתת לגולש תמונה שלמה, יש לקשר בין שני הערכים. קישור כזה מופיע בכל אחת מהדוגמאות שנמנו לעיל.

בשם הרשימה יש להשתמש בשם המופשט המינימלי המתאר את חברי הרשימה, אין להשתמש בשמות תואר נלווים. דוגמה: 'אישים' ולא 'אישים ידועים', 'מלחינים' ולא 'מלחינים מפורסמים', 'סופרים' ולא 'סופרים נודעים'.

רצוי לתת בכל רשימה תיאור קצר, באורך מילים ספורות, של כל מושג ברשימה, כדי לתת את כל התורה על רגל אחת, לגולש הנחפז. ראו דוגמה בערך פוביות. כמו כן כדאי לעצב את הרשימה בצורת טבלה ולכלול בה תוכן נוסף ולא סתם רשימה שמית כי הדבר מהווה כפילות עם הקטגוריה. הרשימות שכוללות רק רשימה שמית מומרות לקטגוריות.

[עריכה] ניקוד

כדאי ורצוי לנקד מילים שבהיעדר ניקוד יש להן יותר ממשמעות אחת.

לבירור אופן ניקודה של מילה מסוימת ניתן להיעזר במילון מורפיקס. יש לכתוב את המילה וללחוץ על תרגום. בתגובה תתקבל צורת היחיד של המילה, מנוקדת. אפשר גם להשתמש במנוע הניקוד החופשי הזה, המבוסס על מסד נתונים גדול בשפה העברית (הכולל בין היתר את כל מילות התנ"ך, שירי רחל, שירי ביאליק, לקסיקונים ומשוררים אחרים).

ישנן מספר אפשרויות שימוש בניקוד:

1. הוספה על-ידי התמיכה של ויקיפדיה עצמה, נעשית בעזרת התיבה "תווים מיוחדים" שנמצאת בתחתית כל דף שעורכים אותו (האות ב איננה רלוונטית והיא משמשת רק להדגמה).
2. בעזרת התמיכה של מערכת ההפעלה. לחלק ממערכות ההפעלה יש תמיכה מובנית בניקוד, להוראות לגבי מערכת ההפעלה חלונות ראו בהמשך.
3. שימוש במקלדת וירטואלית של זולו או של יובל רבינוביץ' - ראו בקישורים
4. אפשר לערוך את הטקסט בעורך תומך יוניקוד, שמאפשר ניקוד, כגון: vim או emacs.
5. באמצעות סרגל ניקוד, להסבר על סרגלים ל-Word ראו בהמשך.

[עריכה] ניקוד וקישורים בויקיפדיה

לתשומת לבכם, כאשר קישור בין דפים בוויקיפדיה מכיל ניקוד הוא אינו פועל כראוי. לכן אין לתת למאמר שם המכיל ניקוד או ליצור קישור המכיל ניקוד.
אם ישנה חשיבות לכך שהמילה המקושרת תהיה מנוקדת, ניתן ליצור קישור שחלקו הנראה מנוקד כך:
[[שם המאמר|המִילה הנראית מנוּקדת]]

אף שישנה בוויקיפדיה אפשרות ליצור שם משתמש מנוקד, רצוי מאוד לא לעשות כן. פונקציות הקשורות לחשבון המשתמש לא יפעלו טוב במקרה זה. לדוגמא שיחת משתמש:אֲמִתַּי.

[עריכה] שימוש בניקוד Windows

הוספת ניקוד למילים בוויקיפדיה זהה לדרך הוספת הניקוד במעבד התמלילים Word (למעשה, הניקוד מטופל על-ידי מערכת ההפעלה Windows, ולכן שיטה זו פועלת בכל תוכנית שמסתמכת על Windows בעניין זה).

כיצד להשתמש במקשי הניקוד:

• לחץ על מקש ה-CapsLock.
• הצב את הסמן אחרי האות שעתידה להיות מנוקדת (כלומר משמאלה).
• לחץ על מקש ה-Shift + מקש הניקוד המתאים.

מקשי הניקוד: כל מקש בשורה העליונה במקלדת (שורת המספרים) משמש לצורך יצירת סימן ניקוד אחר.

;

1

2

3

4

5

6

7

8

9

0

-

=

\

בְ

בֱ

בֲ

בֳ

בִ

בֵ

בֶ

בַ

בָ

שׂ

שׁ

בֹ

בּ

בֻ

שווא

חטף סגול

חטף פתח

חטף קמץ

חיריק

צירה

סגול

פתח

קמץ

שי"ן שמאל

שי"ן ימין

חולם חסר

דגש

קובוץ

על מנת לנקד את האות ו' יש להשתמש במקשים הבאים:

-	=
וֹ	וּ
חולם מלא	שורוק

[עריכה] סרגל ניקוד ב-Word

דרך נוספת, ידידותית יותר, היא להשתמש בסרגל ניקוד למעבד התמלילים וורד. סרגל הניקוד הוא למעשה קובץ מקרו של וורד עם כפתורים. ישנם סרגלי ניקוד רבים בשוק, חלקם בתשלום וחלקם חינם. סרגל זה שבקישור הוא סרגל חינמי. לאחר התקנה קצרה, לפי ההוראות שמגיעות עם קובץ הסרגל בסיומת DOT, יותקן בוורד סרגל ניקוד כפי הנראה בתמונה. לחיצה על כפתור הניקוד תנקד את האות שלפני הסמן.

[עריכה] כתב נטוי והדגשות

כתב נטוי (italics) אינו חלק מהטיפוגרפיה העברית התקנית. לפיכך, יש להמנע מכתב נטוי, ובעת תרגום מאמרים יש להשתמש בתחליפים הולמים.

• שמות יצירות בטקסטים בעברית מוקפים במרכאות: "מלחמה ושלום" ולא מלחמה ושלום.

• הדגשה לצורך חיזוק יש לעשות בעזרת אות שמנה (bold). לעיתים קרובות עדיף ליצור את ההדגשה על-ידי טקסט חריף יותר, במקום להשתמש בהדגשה ויזואלית.

• הגדרות מופיעות לעיתים בטקסט אנגלי כשהמלה המוגדרת רשומה, בהופעתה הראשונה, בכתב נטוי. בעברית יש להחליף זאת במרכאות (כשהמוגדר הוא מלה) או בכתב מודגש (כשהמוגדר הוא מה שהמלה מייצגת). למשל:
  • "זרחן" היא מלה בת 4 אותיות.
  • זרחן הוא חומר כימי. (כך מקובל גם בפתיחת מאמרים).
  • נכנה בשם "זרחן" את החומר המתקבל. (ההתייחסות היא לשם ולא לחומר).

מקומות נוספים בהם נעשה שימוש בטקסט נטוי בויקי האנגלית:

• הפניות לפירושונים בראש ערך: כאן יש להשתמש בתבנית:פירוש נוסף לשם כך (ניתן לראות דוגמה בערך פריז).
• הפניות לערכים מורחבים מתוך ערכים כללים יותר, יש להשתמש בתבנית:הפניה לערך מורחב (ניתן לראות דוגמה בישראל#היסטוריה).

השימוש בתבניות אלו חוסך לוויקיפדים עבודה רבה של עדכון ערכים לגבי כל שינוי קטן בעיצוב.

[עריכה] "הארץ" במובן "ישראל"

הביטוי "הארץ", בעברית המדוברת בישראל, מתייחס ל"ארץ ישראל" או לפעמים "מדינת ישראל". בכתיבה בויקיפדיה, הקפידו, לפחות באזכור הראשון, לכתוב במפורש את המילה "ישראל" או "ארץ ישראל", ובהתאם לצורך ולהקשר גם הפכו אותה לקישור לישראל או לארץ ישראל.

[עריכה] כימיה

SiO₂ הוא "צורן דו חמצני" או "דו תחמוצת הצורן"? בסוף שנות השישים נעשה המעבר בכתיבה עברית של תרכובות, מהצורה "דו תחמוצת הצורן" לצורה "צורן דו חמצני". קל להבין את השינוי: הצורה החדשה נותנת תיאור מדויק של מבנה המולקולה: אטום צורן ושני אטומי חמצן. הביטוי "דו תחמוצת" הוא ביטוי מוזר שהרי יש הבדל בין תחמוצת לבין חמצן, וברור שבמולקולה שלפנינו אין שתי תחמוצות אלא שני אטומי חמצן. בדיקה בגוגל מראה שהכתיב המודרני אכן נפוץ יותר, והוא בולט באתרים שניתן לסמוך עליהם. בויקיפדיה נכתוב, אם כן, "צורן דו חמצני".

[עריכה] איך לכתוב עברית בוויקיפדיה האנגלית

הוויקיפידיה האנגלית תומכת ביוניקוד (UTF-8), ולכן ניתן לכתוב בעברית היכן שנדרש. יש לשים לב לבעיות פיסוק למיניהן שיכולות לצוץ בגלל אי תאימות של כיוון הכתיבה.

[עריכה] ראו גם

• ויקיפדיה:עזרה
• ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האקדמיה ללשון העברית
• אתר המטפל בנושאים שונים בשפה העברית
• כללים להתקנת כתבי יד בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית
• hspell - אתר המאפשר בדיקת איות בעברית.
• אתרים המטפלים בניקוד וסימנים מיוחדים
  • נקדן מילים באתר "זולו" מאפשר ניקוד מילים ללא שימוש ב-WORD ומכיל את כללי הניקוד
  • מקלדת וירטואלית, שיצר יובל רבינוביץ' מאפשרת גם סימנים מיוחדים כמו מקף־עברי, ו„גרשיים תחתונים ועליונים” .
  • הורדת סרגל ניקוד לוורד, הסברים באתר
  • ניקודה - תוכנה לניקוד אוטומטי, חופשית לשימוש, כוללת אפשרות לניקוד ידני, עובדת בדפדפן IE בלבד.