ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| תוכן וסגנון כתיבה |
|
למדריך לעיצוב דפים ישנה מטרה ברורה ופשוטה - לגרום לאחידות עיצובית בערכים של ויקיפדיה - זהו מדריך סגנוני. החוקים/כללים הבאים לא מתיימרים להיות המילה האחרונה. לפעמים דרך מסויימת טובה מאחרת, אבל עדיף שכל הערכים יהיו מסודרים ואחידים בעיצובם על מנת שיהיו נוחים לצפייה, לקריאה ולעריכה. מדריך זה מתמקד במבנה הערך. למידע על כתיבת תוכנו של הערך ראו ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים.
לפני שמתחילים להשקיע בכתיבת ערך רצוי לבדוק האם הוא ראוי להיות ערך אנציקלופדי או שאינו מקובל בוויקיפדיה.
יש להזכיר לתורמים החדשים שכתיבה ברורה, אינפורמטיבית, ניטרלית, מקורית ומועילה תמיד תהיה יותר חשובה מתצוגה ופורמט. אף אחד לא מצפה מן הכותבים לעקוב אחרי כל הכללים במדוייק: הכיף שבכתיבת ויקיפדיה הוא ששלמות אינה מתבקשת. ויקיפדים העורכים ומארגנים יפנו לעמודים האלה כאשר הם "מנכשים" את העמודים בוויקיפדיה, ולאט לאט העמודים יותאמו לכללים המוצגים כאן.
למעוניינים לדעת איך מתבצע העיצוב בפועל ישנו מדריך לעריכת דפים. בעמוד הנ"ל תלמדו איך להדגיש, לסמן, להוסיף קישורים ועוד. המדריך אותו אתם קוראים כעת מתעסק בעיקר במתי - באילו מקרים ולמען איזה סגנון כדאי להשתמש בהם.
מכיוון שאנחנו כותבים בעברית נוסחו כללים הרלוונטיים רק לשפה זו בויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה כללי לערכים
[עריכה] מבוא הערך
שמו/נושאו של כל ערך צריך להיות מודגש בהופעתו הראשונה בערך. כדאי מאד ששם הערך יהיה חלק מהמשפט הראשון. למשל:
- משפט פיתגורס פותח ע"י המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס במאה ה-6 לפנה"ס.
- '''משפט פיתגורס''' פותח ע"י המתמטיקאי והפילוסוף היווני [[פיתגורס]] ב[[המאה ה-6 לפני הספירה|מאה ה-6 לפנה"ס]].
- טום וג'רי - צירוף של שמות מהספר "החיים בלונדון" מאת פירס איגן
- '''טום וג'רי''' - צירוף של שמות מהספר "החיים בלונדון" מאת [[פירס איגן]]
אם הערך הוא בן מספר פסקאות, אז הפסקה הראשונה צריכה להיות קצרה ולעניין, ובה הסבר ברור על נושא הערך. אם יש צורך בחומר מקדים נוסף הוא יכול להינתן בפסקאות נוספות לפני הכותרת הראשונה. עדיף שלא להשתמש בכותרת ==הקדמה== ככותרת ראשונה מפני שההקדמה צריכה לבוא בראש הערך עוד לפניה. שם אחר לחלק הראשון בערך, לאחר ההקדמה, הוא "סקירה כללית" אבל עדיף לחפש ניסוח יותר ספציפי לכותרת (אם התוכן מאפשר זאת).
אם לנושא הערך יש יותר משם אחד, ציינו את כולם בפסקה הראשונה בערך והדגישו אותם.
- קומולונימבוס (או ענן סופת רעמים)...
- '''קומולונימבוס''' (או '''ענן סופת רעמים''')...
כדאי גם להבהיר את הקשרו של נושא הערך (במקרה וזה אינו ברור).
- סולם, במוסיקה, הוא...
- '''סולם''', ב[[מוסיקה]], הוא...
אם הערך עוסק בנושא מעולם דמיוני כלשהו - זאת אומרת דמות, מקום מושג וכו', שנוצר בספר, סרט, מיתולוגיה, מקור עממי וכיו"ב - יש לציין זאת בפירוש בתחילת הערך, כולל מקור המונח.
- הוגוורטס הוא בית ספר דמיוני לקוסמים שהוצג בסדרת ספרי הארי פוטר.
[עריכה] גוף הערך
רצוי לשמור על פסקאות קצרות מאחר שהעין מתעייפת לאחר קריאת טקסט רצוף ממושך. מסיבה דומה יש לרווח את הערך - רווח שורה בין פסקה לפסקה, בין כותרת לפסקה וכיו"ב.
[עריכה] כותרות הערך
כותרות יכולות לעזור להבהיר ולסדר את הערך ע"י חלוקתו לתתי-נושאים וכמו-כן לעשות אותו נוח לשימוש ע"י קביעת תוכן העניינים. למילים אשר נמצאות בראשי הפרקים (בסימון המיוחד שיוצג להלן) בערך ניתן יותר משקל בחיפוש. עם זאת אין להציף את הערך בפיצול יותר - לרוחב (עודף נושאים) או לעומק (עודף רמות פיצול) - מפני שהדבר עלול ליצור בלבול ופיזור. בדרך כלל פסקאות קצרות לא מצדיקות כותרת משנה משלהן, ניתן להשתמש בנקודות (ע"י כוכבית) או טקסט מודגש (ע"י גרש). כמו בכל נושא עיצובי, גם חלוקת הערך נתונה לשיקול דעת.
בוויקיפדיה ניתן לסדר היררכית את הכותרות, ובנוסף הן ממוספרות אוטומטית אצל משתמשים שחפצים באפשרות זו. סימון כותרת נעשה ע"י סימני "=" (ולא ב-''') כאשר הוספת סימן מקטינה את גודל הכותרת ופותחת רמת מספור חדשה. השתמש/י ב-"==" (שני סימני שוויון) לכותרות הגדולות ביותר. לראשי פרקים, ב-"===" לכותרות קטנות יותר, לנושאי משנה, וב-"====" לכותרות הקטנות ביותר, לתתי נושא משנה או חלקים מיוחדים.
יתרון נוסף של סימון זה הוא שאין צורך לרווח (לרדת שתי שורות) לאחר מכן, המערכת מרווחת את הכותרת מהטקסט בעצמה. המנע/י מקישור כותרות ראשי פרקים, מפני שזה גורם לבלבול ואף עלול להיות מוסתר בדפדפנים מסויימים. עדיף להכניס את הקישור הרלוונטי במשפט הראשון תחת הכותרת.
אם גודל הגופן של כותרות מסוג "==" אינו לטעמך או גדול מדי בכמה דפדפנים זה כבר שיקול ועניין לעיצוב של ויקיפדיה כולה ולא של ערך בודד, זאת כדי לשמור על האחידות. ניתן לקבוע העדפות אישיות שונות לעיצוב כותרות באמצעות דפי CSS אישיים.
[עריכה] קישורים פנימיים
בתוכן הערך, כחלק מהטקסט מומלץ לשלב הפניות לערכים אחרים, מה שמכונה "קישורים פנימיים", כלומר שמילה (או רצף מילים) בתוכן תהווה קישור לערך אחר, בהתאם למשמעות המילה.
השתמש בקישורים במילה - מונח ומושג, זמן ומקום, אדם וחפץ - המופיעה בערך ששווה בעצמה ערך (בין אם קיים בין אם לאו) ויכולה להרחיב ולהעמיק מעבר לתוכן הערך עצמו. עם זאת אל תגזים: אל תסמן כקישור כל הופעה של המילה, מספיק סימון הופעתה הראשונה. קישורים התואמים למוסכמות נתינת השם בוויקיפדיה, סביר שיובילו לערכים קיימים ואם לא, יקלו על כתיבת ערכים חדשים בשם ה"נכון".
הסוגיה מתי להפוך מילה לקישור ומתי לא לעשות זאת אינה פשוטה, כפי שמבהירה הדוגמה הבאה. המילה "עיר" היא מילה טריוויאלית, שכל קורא מבין אותה היטב, ולכן עולה השאלה מתי ראוי להפוך אותה לקישור, ומתי יהיה זה קישור שאיש לא ירגיש צורך ללחוץ עליו. בערך העוסק בסופר עמוס עוז נאמר שהוא "עבר להתגורר בעיר ערד". בהקשר זה ברור שאין טעם לתת קישור למילה "עיר", משום שהקישור לא יתרום מידע מהותי להבנת הערך עמוס עוז. בערך העוסק בעיר כלשהי, ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "עיר", בדיוק כפי שבערך העוסק בקיבוץ ראוי לתת קישור לערך המבהיר את המושג "קיבוץ".
הקישור נעשה באמצעות צמד סוגרים מרובעים מכל צד של המילה (למשל [[שדים ורוחות]]). ניתן לקשר מלים שאינם בדיוק כשם הערך אליו רוצים לקשר, כפי שנכתב בעזרה:קישורים. עם זאת וודא שברור לאן הקישור מוביל בלי שיהיה צורך להכנס אליו. במקרים של צורת ריבוי, הוספת ה' הידיעה, או כל אות אחרת שאינה חלק מהמילה עצמה, ניתן לסמן רק את המילה במקום להשתמש בשיטה לקישור שם אחר - זה קל יותר לקריאה ובטח שקל יותר להדפסה. דייק בקישוריך, לעתים תמצא את הערך בשם שונה במקצת כך שכדאי לערוך חיפוש אם נתת קישור ריק שסביר שיש לו ערך. לעולם אל תשתמש ב"לחץ כאן" כמילה לקישור - מאחר שאינה מוסרת מידע. קשר מלים שגם ככה נמצאות בתוכן או נסה להכניס את הקישור לרצף התוכן, אם לא ניתן לשים את הקישור בסוף הערך. בכל מקרה שם הקישור צריך לציין את הנושא אליו הוא מקשר.
[עריכה] הפניות פנימיות בערך
כאשר ישנם ערכים בנושאים אחרים הקשורים לערך, שלא קושרו כבר בתוכנו- בשיטת הקישור החופשי, הם ירוכזו בסופו. אם הערך קצר וללא כותרות לפניהם ייכתב "ראו גם:" בכתב מודגש. למשל
ראו גם: אש, מדורה, תחתונים, גופיה
אם הערך ארוך ומחולק לראשי פרקים והקישורים מתייחסים לנושא הכללי של הערך ולא של אחד מפרקיו, אזי "ראו גם" ייכתב ככותרת ראשית, כך שיהיה בעצמו ראש פרק וחלק מתוכן העניינים. ניתן גם לתת את הכותרת "נושאים קשורים" במקום "ראו גם". ראש פרק זה יבוא לפני פרק "לקריאה נוספת" ופרק "קישורים חיצוניים". למשל
== ראו גם ==
* [[שורו]]
* [[הביטו]]
* [[וראו]]
ויקיפדיה איננה אוסף קישורים, וערך המכיל רק קישורים סביר שיידחה.
[עריכה] הפניות לקריאה נוספת
מעבר לקישורי אינטרנט אפשר לציין מקורות פיזיים (לא באינטרנט) למידע, שיכולים להרחיב עליו (ביבליוגרפיה): ספר או מאמר רלוונטי. רוב המידע בימינו עודנו נמצא בספרים, ורצוי להפנות אליהם. כמו-כן רצוי להכליל "מראי מקום" - אם יש בערך התייחסות ספציפית למקור חיצוני או ציטוט ממנו. למשל אם נכתב: "בשנת 1935 פירסמו אמרסון, לייק ופאלמר מאמר המערער את מכניקת השוואנצים בכך שמציג את פרדוקס ELP" כדאי להפנות למאמר עצמו. הביבליוגרפיה תרוכז בסוף הערך, לאחר הפרק "ראו גם", תחת הכותרת "לקריאה נוספת". כללי כתיבת המקורות מפורטים בויקיפדיה:ביבליוגרפיה.
[עריכה] הפניות חיצוניות בערך
יש מקרים בהם ראוי להוסיף מידע יותר מפורט, או בנושא יותר ספציפי, או תוכן שאינו מילולי (תמונות, נתונים, גרפים וכו'), שמקורו ברשת התוכן של האינטרנט. הדבר חשוב במיוחד כשאתר אינטרנט משמש כמקור מידע עיקרי.
הפרק "קישורים חיצוניים" יבוא בסוף הערך אחרי הפרק "לקריאה נוספת".
דרך כתיבת הקישור בוויקיפדיה מוסברת בויקיפדיה:קישורים חיצוניים.
[עריכה] שיוך לקטגוריות
ראו: ויקיפדיה:קטגוריות
[עריכה] קישורים לוויקיפדיות זרות - בינוויקי
ראו הסבר בויקיפדיה:עריכה טכנית
[עריכה] טקסט מיוחד
כאשר מתייחסים במשפט למונח מסוים ולא משתמשים בו כרגיל, יש להדגישו בכתב מודגש או במרכאות כפולות ("). השימוש בכתב נטוי (Italic) אינו מומלץ בעברית, אך במונחים אנגליים ומונחים מתמטיים ניתן להשתמש בו. למשל:
- המונח "התאבכות" מקורו במילה התלמודית "אובך".
- י היא העשירית באותיות האלפבית העברי.
מקרה אחר לשימוש בהדגשה הוא ציון פרשה משפטית:
- המשפט נחמני נ' נחמני היווה תקדים במדינת ישראל.
ניתן להוסיף לערך פסקת ציטטות הרלוונטיות לנושא. הציטטה תושם בין מרכאות, ואם אורכה גדול ממשפט או שנים - בפסקה המוסטת פנימה. ראה הרחבה בויקיפדיה:ציטוט. (לכללי עיצוב שמות ספרים ומאמרים ראו ויקיפדיה:ביבליוגרפיה).
בציון תאריכים יש להשתמש בפורמט מסוים כפי שנכתב בויקיפדיה:תאריכים. כך גם לגבי מספרים ויחידות מידה. ככלל, מספרים עד עשר או כל מספר בראש מילה צריכים להכתב במילים ולא בספרות. מחוץ לנוסחה מתמטית, אין להשתמש בסימן % אלא במילה "אחוזים". כתיבת נוסחאות מוסברת במדריך להוספת נוסחאות.
כדי לדעת איך מוסיפים תמונות קרא את המדריך להוספת תמונות. לתמונה רצוי להוסיף תיאור, אלא אם ברור שכותרת התמונה זהה לכותרת הערך, או שהתמונה כוללת תיאור עצמי, כמו בצילום עטיפת ספר או דיסק.
חשוב להזכיר ששורה המתחילה ברווח ללא המשך תהיה שורת רווח בטקסט. פיסקת טקסט המתחילה ברווח תעוצב בגופן קבוע ולא תגלוש לשורה הבאה. שורה כזו מרחיבה את כל הדף וגורמת לבלבול בקריאת הערך, לכן חשוב לשים לב שפיסקת טקסט רגילה אינה מתחילה בסימן רווח.
[עריכה] ערכים מיוחדים
ישנם מספר סוגי ערכים להם כללי עיצוב מיוחדים המפורטים במדריכים משלהם:
[עריכה] תבניות
נמצאות גם תבניות מוכנות שחוזרות בוויקיפדיה וניתן להעתיקם לעבודה מהירה יותר, ובכל אופן רצוי להשתמש בפורמט אותם הן מציגות. לרשימת תבניות מלאה ראה רשימת תבניות. דוגמאות ספציפיות:
[עריכה] סיכום
מעבר לקריאה התיאורטית כאן אתה יכול פשוט לקחת דוגמא מערכים שאהבת את עיצובם. קח ערך ובדוק לעומק כיצד הוא בנוי וכתוב ע"י פתיחתו לעריכה. אתה יכול לסגור אותו בסוף בלי לשנות, אבל כל ערך ניתן לשיפור, אולי תוכל לעשות זאת.
אל תתחכם ותתהדר. לא תמיד תוספות סגנוניות ועיצוב מיוחד שאתה כותב באמת יופיעו כפי שתכננת. ערך גם לא אמור להיות חזיון טכניקולור מולטימדי, זאת עדיין אנציקלופדיה. קל להציג את ויקיפדיה, וקל לערוך ולהוסיף לערכיה, כל עוד אנחנו לא הופכים את שפת הכתיבה למסובכת מכדי הצורך להציג את המידע בדרך שימושית ובהירה. מכאן שהוספת HTML צריכה לעשות בקמצנות ומסיבה מוצדקת. זכור שהמטרה הינה קודם כל אנציקלופדיה שימושית, ומיד אחר-כך קלה לעריכה ושיפוץ. עיצוב ואפקטים הם אמצעים ותו לא.
