בטון דרוך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בטון דרוך הוא סוג של טכנולוגיית בנייה המשתמשת בבטון ובכבלי פלדה מתוחים. קורות מבטון דרוך משמשות בדרך כלל לבניית גשרים או קירויים הנושאים עומסים גדולים על פני מפתחים גדולים. אלמנטים סטרוקטורליים מבטון דרוך יכולים להגיע למפתחים גדולים ב-50% בערך יותר מאלו הבנויים מבטון מזוין.
תוכן עניינים |
[עריכה] עקרון קונסטרוקטיבי
כאשר קורה הנושאת עומסים נשענת על שני סמכים היא נוטה להתעוות ולקבל "בטן" בחלקה התחתון. תופעה זו נוצרת בגלל מומנט הכפיפה הפועל עליה הגורם לחלקה התחתון להימתח ולחלקה העליון להילחץ. הבטון עמיד יותר במאמצי לחיצה מאשר במאמצי מתיחה. בבטון מזוין משתמשים במוטות פלדה על מנת להתנגד למאמצי המתיחה הללו. לעומת זאת בבטון דרוך, משתמשים בכבלים או מוטות מתוחים הדורכים את הבטון תוך כדי יציקתו. כבלים אלו מפעילים לחץ צירי בקורת הבטון וגורמים לקורה להיות עוד יותר לחוצה מממאצי הלחיצה הפועלים בה בגלל העומס אותו היא נושאת גם ככה. בשיטה זו, מאמצי המתיחה בבטון מתבטלים ומאמצי הלחיצה גוברים עוד יותר. כאשר משתמשים בסוג בטון מתאים מאמצי הלחיצה הנוספים האלה אינם בעייתיים משום שכאמור כושרו של הבטון להתנגד למאמצים אלו הוא גבוה לעומת כושרו להתנגד למאמצי מתיחה.
[עריכה] ייצור
להבדיל מבטון מזוין שניתן לייצרו בקלות יחסית על ידי טפסנות עץ באתר בנייה, ייצור של בטון דרוך דורש מיכון מיוחד וביצוע ברמת דיוק גבוהה הרבה יותר. מסיבה זו, כמעט תמיד מיוצרים אלמנטים מבטון דרוך במפעל ומובלים לאתר הבנייה כאלמנט טרומי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
בטון |
סוגי שימוש בבטון: בטון מזוין | בטון דרוך | בטון רזה | יציקת בטון |