מישע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישע מלך מואב שלט במקביל למלכי שושלת בית עמרי. בימי עמרי ואחאב הוא היה כפוף לממלכת ישראל, ולאחר מות אחאב מרד. (מלכים ב' ג, ד-ה: "ויפשע מלך מואב במלך ישראל").
בתחילת המרד זכה מישע לנצחונות גדולים ואף הקים את מצבת מישע, מצבת זיכרון לאלוהיו, כמוש, בעיר הבירה דיבון, בה הנציח את נצחונותיו. בכתובת מספר מישע על התקופה בה מואב הייתה משועבדת לישראל, על ההשתחררות ממנה, על כיבושים שעשה מישע בישראל ועל מפעלי בניה (ביצור ומים) בארצו.
בסופו של המרד, תקף צבא ישראל, בסיועם של ממלכת יהודה ואדום, את עיר הבירה המבוצרת קיר מואב. על פי המסופר בתנ"ך, כשמישע ראה שבני ישראל מנצחים, הוא ניסה לחדור עם יחידה קטנה אל מלך אדום וכשלא הצליח לקח את בנו היורש (הפרשנים חלוקים בשאלה האם זה בנו שלו או בנו של מלך אדום) והקריב אותו לאלהיו על החומה. בעקבות המעשה היה "קצף גדול על ישראל" (מצד ה' או מצד צבא אדום, תלוי בפירוש) וישראל חזרו לארץ ללא הכרעה.
