יהודה לייב פינסקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה לייב פינסקר (1821 - 1891), הוגה ופעיל ציוני ומראשי תנועת חיבת ציון.
יהודה לייב פינסקר נולד בשנת 1821, בעיר טומשוב אשר בפולין (שהייתה בתחום האימפריה הרוסית), למשפחה יהודית מתבוללת. אביו, שמחה פינסקר, עמד על כך שבנו ילמד בבית ספר יהודי, ולאחר סיום לימודיו שם, עבר הבן ללמוד משפטים בעיר אודסה ובהמשך למד רפואה באוניברסיטת מוסקבה. הוא שירת כרופא צבאי במלחמת קרים. בצעירותו שאף להיות חלק מהחברה הרוסית והטיף להתקרבות היהודים לתרבות הרוסית.
הפרעות ביהודים בשנת 1881, שכונו "הסופות בנגב", גרמו לתפנית בדעותיו. בשנת 1882 פירסם בעילום שם חוברת בשם "אוטואמנסיפציה", אשר נכתבה בשפה הגרמנית ובה הסביר שלחלום האמנסיפציה היהודית אין סיכוי משום שהשנאה ליהודים הפכה למחלת נפש בקרב העמים, שאותה קרא בשם "יודופוביה". בחוברת זו מתפכח פינסקר מחלום ההשתלבות וקורא לפתרון הבעיה היהודית על ידי הקמת מולדת לעם היהודי, רצוי בתחומי ארץ ישראל. את החוברת תירגם לעברית אחד העם.
הצטרף לתנועת "חיבת ציון", עמד בראש הארגון הכללי של חובבי ציון ברוסיה והיה ממארגניה של ועידת קטוביץ בשנת 1884.
נפטר בשנת 1891 באודסה והוא בן 70.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ד"ר פינסקר ומחברתו מאת אחד-העם
