יאקובוס ואן 'ט הוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יאקובוס הנריקוס ואן 'ט הוף (30 באוגוסט 1852 - 1 במרץ 1911), כימאי פיזיקלי ואורגני הולנדי, הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה.

יאקובוס הנריקוס ואן 'ט הוף

תוכן עניינים

1 השנים המוקדמות
2 תרומות לכימיה ועבודות מרכזיות
3 הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה
4 סוף חייו, פרסים ומורשתו

[עריכה] השנים המוקדמות

יאקובוס ואן 'ט הוף נולד ברוטרדם, בנו של רופא. מגיל צעיר התעניין במדע וטבע. פתיחותו לפילוסופיה ונטייתו לשירה התגלו כבר בשנותיו הראשונות בבית הספר, ולורד ביירון היה דמות נערצת עליו. בניגוד לרצון אביו פנה ללימודי הכימיה, בתחילה במכון הפוליטכני של דלפט, ולאחר מכן באוניברסיטת ליידן, ואז לבון, גרמניה, ולפריס. לבסוף קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת אוטרכט ב-1874.

[עריכה] תרומות לכימיה ועבודות מרכזיות

כבר לפני קבלת הדוקטורט, פרסם ואן 'ט הוף את הראשונה מבין תרומותיו החשובות לכימיה האורגנית. הוא הסביר את תופעת הפעילות האופטית של מולקולות כיראליות בעזרת ההנחה שהקשרים הכימיים בין אטומי פחמן ושכניהם פונים לפינותיו של ארבעון רגיל. המבנה התלת-ממדי הזה הסביר באורח מושלם את האיזומרים השונים המצויים בטבע. הוא חולק את הקרדיט לרעיון זה עם הכימאי הצרפתי ז'וזף לה בל, שהגיע לאותה מסקנה באופן עצמאי.

[עריכה] הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה

ואן 'ט הוף נהיה למרצה לכימיה ופיזיקה בקולג' הוטרינרי באוטרכט. בסופו של דבר עבר לתפקיד יושב-ראש מחלקת הכימיה באוניברסיטת אמסטרדם, וסיים את הקריירה שלו באוניברסיטת ברלין בין השנים 1896 ל-1911. ב-1901 קיבל את פרס נובל לכימיה הראשון, על עבודתו בתחום התמיסות. ניתן לומר בקצרה שתמיסות מהולות מאוד נוהגות לפי חוקים מתמטיים הקרובים מאוד לחוקים המתארים את התנהגות הגזים.

[עריכה] סוף חייו, פרסים ומורשתו

ב-1885 התמנה לחבר באקדמיה ההולנדית המלכותית למדעים. בין תארי הכבוד שלו – תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטאות ייל והרווארד ב-1901, אוניברסיטת ויקטוריה, מנצ'סטר ב-1903, הידלברג ב-1908, מדליית דייווי של החברה המלכותית ב1893 (במשותף עם לה בל), מדליית הלמהולץ (על שם הרמן פון הלמהולץ) של האקדמיה הפרוסית למדעים ב-1911. כמו כן זכה לאות לגיון הכבוד ב-1894, ו-סנטור בחברת הקייזר וילהלם ב-1911. ואן 'ט הוף היה גם חבר כבוד בחברה הכימית הבריטית בלונדון, האקדמיה המלכותית למדעים בגוטינגן ב-1892, בחברה הכימית האמריקאית ב-1898 ובאקדמיה למדעים בפאריס ב-1905.