חצוצרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכלי נגינה. לערך העוסק באיבר בגוף האישה, ראו חצוצרה (איבר).
החצוצרה (trumpet) היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. מנעדה הוא הגבוה ביותר מכל כלי הנשיפה ממתכת, גבוה יותר מזה של הטובה, של הטרומבון וקרן היער. אדם המנגן בחצוצרה נקרא חצוצרן או נגן חצוצרה.
סוג החצוצרה הכי נפוץ כיום היא החצוצרה בסי במול (♭B): התו שנקרא כדו אמצעי נשמע כסי במול, הפרש של טון. אך יש סוגים רבים אחרים של חצוצרות במשפחת כלי הנגינה הזאת.
בימינו החצוצרה לוקחת חלק כמעט בכל סוגי המוזיקה, ממוזיקה קלאסית, דרך ג'אז, מוזיקת עולם, סקא, פאנק - Punk וגם Funk, בלוז ועד פופ.
מנעד הצלילים של חצוצרה בסי במול: 
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה החצוצרה
החומר ממנו עשויות כיום רוב החצוצרות הוא פליז (סגסוגת מהמתכות נחושת ואבץ), הוא מעוקל בצורה של ספיראלה כאשר הפיה בקו ישר לפעמון. צינור החצוצרה הוא גלילי ודק בתחילתו קרוב לחיבור לפיה, ומתרחב לקראת סופו.
[עריכה] חלקי החצוצרה
החצוצרה מחולקת למספר חלקים מרכזיים:
- פיה - החלק שדרכו נושפים לתוך החצוצרה. נגנים רבים משתמשים במספר פיות שונות לסגנונות נגינה שונים ולכן הפיה לא מחוברת בדרך כלל לחצוצרה באופן קבוע. ישנם מספר סוגי פיות ופרמטרים שמשתנים מפיה לפיה כגון קוטר ראש הפיה ועומק חלל הנשיפה. להסברים ראה ערך - פיה.
- שסתומים - על השסתומים לוחצים לקבלת צלילים בגבהים שונים. ישנם בדרך כלל שלושה שסתומים הנמצאים במרכז החצוצרה. שילובים מסוימים של לחיצות מובילים לתוים שונים. כאשר לוחצים על אחד השסתומים כיוון האויר שזורם בצינורות של החצוצרה מווסת, וגורם לשינוי האורך הכללי של הצינור, ככל שהאויר עובר דרך ארוכה יותר מהפיה עד לפעמון - כך הצליל יהיה נמוך יותר ולהפך. על כל שסתום מופיע המספר שלו לפי הסדר מהפיה לפעמון.
- פעמון - האחראי על התהודה. הפעמון ממוקם בקצה החצוצרה כמו בכל כלי הנשיפה האחרים. ככל שפעמון החצוצרה גדול יותר כך הצליל שיווצר יהיה חזק ומפוזר יותר, אך ברוב החצוצרות הפעמון בקוטר סטנדרטי של 12.5 ס"מ.
- צינורות הכיוון - מחוברים במעגל הצינורות של החצוצרה, ניתן להוציא ולהכניס אותם בדומה לחליק של טרומבון וכך לכוון את גובה הצליל. כאשר שהצינורות במצב הכי פתוח שלהם, מעגל הצינורות של החצוצרה מתארך והצליל יותר נמוך ולהפך. משתמשים בצינורות אלה בעיקר בכדי לכוון את החצוצרה לכלי נגינה אחר בכדי ליצור הרמוניה.
[עריכה] תוספות
לחצוצרה אפשר להוסיף תוספות שיגרמו לצליל אחר ומעניין.
בחצוצרה נפוץ מאוד השימוש בעמעמים שונים (אנגלית: mute, איטלקית: sordino) אשר מוצמדים אל תוך פעמון החצוצרה, מנמיכים את עוצמתה ויוצרים גוון צליל מיוחד.
[עריכה] היסטוריה
ראשיתה של החצוצרה בעת העתיקה. בימי עם ישראל במדבר נצטווה משה על עשיית שתי חצוצרות כסף לצורך עבודת המשכן (במדבר י'). כלי נגינה דומים לחצוצרה נוצרו גם במצרים העתיקה ובממלכות המזרח פרס, טיבט, ביזנטיון, מונגוליה ועוד. החצוצרה שימשה אז לתהלוכות צבאיות ולטקסים חגיגיים אחרים.
בתקופת הבארוק זכתה החצוצרה להתפתחות גדולה (ראו: חצוצרת בארוק). בימיהם של באך והנדל היו באירופה נגני חצוצרה מעולים, שהיו מסוגלים לנגן מוזיקה מסובכת רק באמצעות שליטה בטכניקת הלחץ של שפתיהם ושימוש בחצוצרות ארוכות יותר. מסורת גדולה זו שקעה,ובסוף המאה ה-18 הופיע תחליף לחצוצרה הארוכה בדמות החצוצרה הקצרה המצויידת בשסתומים. בתזמורת המודרנית משתמשים בדרך כלל בשתים או שלוש חצוצרות. החצוצרה היא לרוב כלי הסופראן הגבוה ביותר בקבוצת כלי הנשיפה ממתכת.
[עריכה] סוגי חצוצרות
קיימים סוגים רבים של חצוצרות בכווני צליל שונים, לשמוש בעיקר במוזיקה קלאסית. לדוגמה: חצוצרה בדו, ברה/מי במול, חצוצרת פיקולו בסי במול/לה וסול, חצוצרת באס בפה ובסי במול ועוד.
כלים נוספים אשר כמעט זהים לחצוצרה הם הקורנט (Cornet), שלמעשה קדם לחצוצרה המודרנית, והפלוגלהורן (Flugelhorn), שניהם בעלי צלילים רכים ומעודנים יותר. ישנם כמו כן מספר פיתוחים ווריאציות מעניינות מאוד של החצוצרה (הרגילה) למשל:
- חצוצרת כיס (Pocket Trumpet) - בעלת פיתולי צינורות רבים וצפופים שנותנים לה מראה קומפקטי. למעשה מנעד החצוצרה הזאת זהה לחלוטין לחצוצרה הרגילה וההבדל הוא רק באורך החצוצרה.
- חצוצרת רבע טון (Quarter Tone Trumpet) - בעלת שסתום רביעי אשר מוסיף לחצוצרה (הרגילה בסי במול) אפשרות נגינה של צלילים במרווח רבע טון, אשר נפוצים במוזיקה ערבית, מוזיקה הודית ועוד.
- Shew Horn - חצוצרה יוצאת דופן בעלת שתי מערכות פעמונים, שפותחה במיוחד עבור חצוצרן הג'אז Bobby Shew, ומסוגלת להפיק מעבר חד ומהיר בין שתי צורות נגינה עם איכויות שונות. לדוגמה: פעמון אחד מעומעם (עם משתיק קול) והפעמון השני רגיל.
- Aida Trumpet - בחצוצרה זו השתמשו לצורך נגינת תרועה מפורסמת מתוך האופרה אאידה מאת המלחין ג'וספה ורדי. זוהי חצוצרה בעלת שסתום אחד בלבד, והיא ישרה לגמרי, ונראית כמו חליל ארוך, בשונה מחצוצרה רגילה שהצינור שלה מפותל.
- Firebird - חצוצרה מיוחדת שבה ניגן לראשונה החצוצרן מיינרד פרגיסון, היא שילוב של חצוצרה עם חליק כמו של טרומבון. על כלי זה ניגנו והקליטו גם החצוצרנים: דון אליס, ג'יימס מוריסון
[עריכה] תרועות
מאז תחילת שימוש החצוצרה, שימושה המרכזי היה בתרועות. צלילה החד והחזק של החצוצרה מתאים לכל סוגי התרועות. הנה מספר דוגמאות לתרועות נפוצות כיום:
- תרועת הורדת הדגל - תרועה איטית בדרך כלל המסמלת כאב. בישראל משמשת ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזכרון לשואה ולגבורה. בזמן נגינת התרועה מורידים את הדגל לחצי התורן.
- תרועת הרמת הדגל - תרועה מהירה בסגנון מארש. משמשת בישראל בעיקר ביום העצמאות כאשר מרימים את הדגל לראש התורן לאחר יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.
- תרועת השכמה - תרועה מהירה בדרך כלל המשמשת להשכמה בבוקר.
- תרועת כבוד - תרועה שמשמשת בטקסים או אירועים לכבוד בעלי כבוד. בישראל מנגנים אותה, לדוגמא, בעת כניסת הנשיא.
[עריכה] טכניקת הנגינה
הפקת צליל בחצוצרה נעשית על ידי נשיפה לתוך הפיה. יש סוגים שונים של צלילים שנגרמים בצורות שונות:
- "טה" - צליל חד, הנכון והנפוץ ביותר. הוא נגרם על ידי סתימת הפתח בשפתיים בעזרת הלשון, ומשיכת הלשון פנימה במהירות תוך כדי נשיפה.
- "דה" - צליל רופף במעט, משתמשים בו בעיקר בג'אז וסווינג. הוא נגרם על ידי סתימה חלקית של הפתח בשפתיים בעזרת הלשון, ומשיכת הלשון פנימה תוך כדי נשיפה.
- "קה" - נקישת ה"קה" נועדה למקצבים מהירים (כמו חלקי שש-עשרה או חלקי שלושים-ושתיים) בהם לא ניתן לנקוש בנקישת טה כל צליל. במקרים כאלו הנגן משתמש בנקישה כפולה (טה-קה) לחלקי שש-עשרה או לחלקי שלושים-ושתיים, או בנקישה משולשת (טה-טה-קה) לטריולות.
בחצוצרה ישנם 3 שסתומי בוכנה המאפשרים 7 שילובי לחיצה ומביאים לשינוי בגובה הצליל. כמו כן, גובהו של הצליל משתנה בהתאם למתח שפתיו ואופן נשיפתו של הנגן. הצליל הנמוך ביותר שאפשר לנגן בחצוצרת סי במול הנפוצה הוא פה דיאז (#F) הראשון מתחת לדו האמצעי. כמו כן ניתן להגיע לתו נמוך יותר על ידי השפתיים, טכניקה זאת נקראת over-tons ומשמשת בעיקר בג'אז. בחצוצרה אין מגבלה לתו הגבוה ביותר. על ידי מתיחת השפתיים וחוזק הנשיפה ניתן להגיע לצלילים גבוהים מאוד, תכונה זו ניכרת בכל כלי המתכת. רוב החצוצרנים לא מצליחים לעלות לצליל גבוה יותר מהתו דו באוקטבה הרביעית. יש חצוצרות בעלות כפתור נוסף הנקרא "אוקטבה", המעלה את הצליל באוקטבה (שישה טונים) וכך מקל על חצוצרנים להגיע לצלילים גבוהים.
את החצוצרה מחזיקים בעזרת שתי הידיים.
- ביד הימנית לוחצים על הכפתורים בחצוצרה. מקומה של כל אצבע בחצוצרה שכיחה:
- ביד השמאלית מחזיקים את החצוצרה:
- האגודל נמצא בחצי מעלה לצינור כיוון מאחורי שלושת השסתומים.
- האצבע והאמה נמצאים בצמוד לשסתום השלישי.
- הקמיצה נמצאת בתוך טבעת הממוקמת על אחד מצינורות הכיוון.
- הזרת נמצאת מתחת לטבעת של הקמיצה.
[עריכה] אצבוע
צירופי לחיצות שונות על השסתומים גורם להפקת תוים שונים. בטבלה זאת מופיעים כל הצירופים האפשריים. כמו כן עם כל צירוף ניתן להגיע למספר תוים, תלוי ביכולת הפיסית הנגן, כלומר, ככל שהנגן שולט יותר בעצמת נשיפה, והשפתיים שלו חזקות כך הוא יכול להגיע לצלילים גבוהים יותר.
בעמודה הראשונה של הטבלה מופיע התו, בעמודה השנייה מוצג הצירוף הנדרש ובעמודה השלישית מוצג צירוף אלטרנטיבי. 1 מסמן את הכפתור הראשון מכיוון הפיה, 2 מסמן את הכפתור השני, 3 מסמן את הכפתור השלישי ו-0 מסמן לא ללחוץ על שום כפתור. צירופי מספרים מורים ללחוץ על מספר כפתורים בו זמנית. למשל - 1-3 מסמן לחיצה על הכפתור השלישי ועל הכפתור הראשון. הטבלה מסודרת לפי גובה התו ומתחילה בתו הנמוך ביותר בחצוצרת סי במול - פה דיאז (#F).
שימו לב שתוים מסוימים יכולים להקרא בשני שמות, למשל - מי במול (Eb) יכול להקרא גם רה דיאז (#D) ופה (F) יכול להקרא גם סול במול (Gb). לצורך נוחות בטבלה כתוב רק שם אחד לכל תו.
| תו מוזיקלי | אצבוע חצוצרת סי במול (Bb) | אצבוע חצוצרת סי במול (Bb) אלטרנטיבי |
| פה דיאז (#F) | 1-2-3 | אין |
| סול (G) | 1-3 | אין |
| סול דיאז (#G) | 2-3 | אין |
| לה | 1-2 | אין |
| סי במול (Bb) | 1 | אין |
| סי (B) | 2 | אין |
| דו אמצעי (C) | 0 | אין |
| דו דיאז (#C) | 1-2-3 | אין |
| רה (D) | 1-3 | אין |
| מי במול (Eb) | 2-3 | אין |
| מי (E) | 1-2 | 3 |
| פה (F) | 1 | אין |
| פה דיאז (#F) | 2 | 1-2-3 |
| סול (G) | 0 | 1-3 |
| סול דיאז (#G) | 2-3 | אין |
| לה (A) | 1-2 | 3 |
| סי במול (Bb) | 1 | 1-2-3 |
| סי (B) | 2 | 1-3 |
| דו (B) | 0 | 2-3 |
| דו דיאז (#C) | 1-2 | 1-2-3 |
| רה (D) | 1 | 1-3 |
| מי במול (Eb) | 2 | 2-3 |
| מי (E) | 0 | 1-2 |
| פה (F) | 1 | אין |
| פה דיאז (#F) | 2 | 1-2-3 |
| סול (G) | 0 | 1-3 |
| סול דיאז (#G) | 2-3 | 1 |
| לה (A) | 1-2 | 3 |
| סי במול (Bb) | 1 | 1-2-3 או 0 |
| סי (B) | 2 | 1-3 |
| דו גבוה (C) | 0 | 1 |
| דו דיאז (#C) | 1-2 | 2 |
| רה (D) | 1 | 0 |
| מי במול (Eb) | 2 | 2-3 |
| מי (E) | 0 | 1-2 |
| פה (F) | 1 | אין |
| פה דיאז (#F) | 2 | אין |
| סול (G) | 0 | אין |
| סול דיאז (#G) | 2-3 | אין |
| לה (A) | 1-2 | אין |
| סי במול (Bb) | 1 | אין |
| סי (B) | 2 | 0 |
| דו גבוה כפול (C) | 0 | אין |
[עריכה] חצוצרנים גדולים
[עריכה] ג'אז ומוזיקה קלה
באדי בולדן - חצוצרן ואומן הג'אז הראשון. לפני עידן ההקלטות קינג אוליבר, קליפורד בראון, לואי ארמסטרונג, ביקס בידרבק, מיילס דייויס, דיזי גילספי, צ'ט בייקר, רוי אלדריג', פאטס נבארו, הרב אלפרט, אל הירט, אדי קלוורט, פרדי האבארד, מיינארד פרגיסון, צ'אק מאנג'ונה, הארי ג'יימס, בובי האקט, לי מורגן, בוקר ליטל, קלארק טרי, קני דורהם, דון אליס, רנדי ברייקר, לו סולוף, ווין ברגרון, טום הארל, צ'אק פינדלי, ג'ון פאדיס, דייב דאגלאס, מרקוס שטוקהאוזן, קני ווילר, וודי שוו, ארט פרמר, רוי הרגרוב, אריק טרופה, טראנס בלאשארד, ווינטון מארסאליס, ארטורו סנדובל, דון צ'רי
[עריכה] מהמוזיקה הקלאסית
הרברט קלארק, מוריס אנדרה, אלן ויזוטי, צ'ארלס שלאוטר,ארמנדו גיטלה, רפאל מנדז, פייר טובו, טימופי דוקשיצר,האקן הרדנברגר, סרגיי נקרייקוב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חצוצרה |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצוצרה |
- טרמפט סטאף פורטל
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: פיקולו, חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
