יוהן סבסטיאן באך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במלחין יוהן סבסטיאן באך. לערך העוסק במשמעויות אחרות של השם "באך", ראו באך (פירושונים).
| יוהן סבסטיאן באך | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
דיוקן מ-1748
|
יוהן סבסטיאן באך (21 במרץ 1685 - 28 ביולי 1750) מלחין גרמני.
תהילתו של באך, שהיה אחד המלחינים המזוהים ביותר עם תקופת הבארוק, דעכה במרוצת השנים אך הושבה לתודעת הציבור במאה ה-19, מאז נחשב באך לאחד המוזיקאים והמלחינים הגדולים ביותר בכל הזמנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
באך נולד ב-21 במרץ 1685 כבן למשפחה שבמשך כמה דורות הוציאה מתוכה עשרות מוזיקאים. אביו שהיה כנר וויולן מצוין, הדריך אותו ביסודות הנגינה בכלים אלו. במאי 1694 מתה אמו ואביו מת בתחילת 1695, ובאך, שטרם מלאו לו עשר שנים, עבר לגור תחת חסותו של יוהן כריסטוף, אחיו בן ה-24. זה הביא אותו לביתו באורדורף, שם עבד כנגן עוגב. באך החל אז את לימודיו בבית הספר ועשה חיל בלטינית, ביוונית עתיקה, בחשבון ובשירה. יוהן כריסטוף החל ללמד את באך הצעיר נגינה ולא חלף זמן רב, וידיעותיו של האח הקטן לא נפלו מאלה של האח הגדול. הוא הפציר באח ללמדו מוזיקה מתקדמת יותר, אולם יוהן כריסטוף סבר שבאך הצעיר עדיין אינו בשל לכך.
באחד הימים הביא עמו ספר עבה גדוש בתווים למוזיקה כנסייתית. באך הצעיר החל מתחנן שיתן לו לנגן מעט מן המוזיקה הזו שנראתה בעיניו נפלאה, אך שוב דחה אותו אחיו, בטענה כי העת לישון. באך עשה עצמו כהולך לחדרו וכשהבחין כי אחיו נרדם, שב בחזרה לחדר ונטל משם את הספר ופנה לחדרו. במשך ששה חודשים היה מתגנב ונוטל עימו את הספר, כשאת הלילות היה מבלה בהעתקת התווים לתוך מחברותיו, וביום היו מוצאים אותו רדום בדרך כלל. הוא היה מנסה להתאזר בסבלנות עד אשר אחיו יצא את הבית. בקושי השתלט על עצמו, ויוהן כריסטוף לא היה מצליח להבין על שום מה אחיו הצעיר מתרגש כל כך.
כך נמשכו הדברים עד שיום אחד הפתיעו אחיו הגדול. הוא החרים מידיו את מחברותיו, פרי עמל של חצי שנה, ואסר עליו לנגן עד שיתבגר.
בשנת 1700 החל בלימודי המוזיקה בעיר לינבורג והשתכר למחייתו בזמרה במקהלת כנסיית מיכאל הקדוש עד שהתחלף קולו. אז החל לנגן בכינור ואחר כך התחיל בלימוד נגינת העוגב. בלינבורג נשאר 3 שנים וקיבל השראה מהמלחין גיאורג בם, עוגבאי בכנסיית יוחנן הקדוש. בלינבורג הוא התפתח כעוגבאי ברמה גבוהה.
באך הועסק חודשים אחדים כמוסיקאי-חצר בוויימאר, ואז ביקר ב-1703 בארנשטאדט. לאחר שבכירי כנסיית בוניפציוס הקדוש ("הכנסייה החדשה") בארנשטאדט התרשמו מניגנתו, הוא זכה במשרת נגן העוגב. באוקטובר 1705 ניתנה לו חופשה בת חודש, אותה ניצל לעריכת מסע רגלי לליבק כדי להאזין לדיטריך בוקסטהודה, מלחין ועוגבאי מפורסם. אולם באך נשאר בעיר שלושה חודשים וחזר לארנשטאדט רק בפברואר 1706. תקרית זו, וחילוקי דעות נוספים עם בכירי הכנסייה לגבי צורת נגינתו הובילו להתפטרותו.
ב-1707 עבר באך למשרה דומה במילהאוזן ושם נשא לאישה את דודניתו מריה ברברה, בתו של יוהן מיכאל באך מגרן.
ב-1708 חזר לוויימאר בעקבות דרישתו של הדוכס מוויימאר לנגן בפניו, שם נתמנה לעוגבאי בבית התפילה הדוכסי שבוויימאר וחיבר את יצירותיו הגדולות הראשונות. בתקופה בת תשע השנים בהן ישב בווימאר, הרקיעה גאוניותו שחקים, הן מבחינת רמתו הטכנית בנגינה והן מבחינת השראתו, אשר אפשרה לו להרים את התרומה הגדולה ביותר שהורמה בזמן מן הזמנים, בידי אדם אחד, לספרית העוגב.
באך נאות להזמנת הנסיך ליאופולד מאנהלט להתמנות למנצח בקתן (Cöthen), אך הדוכס מויימאר סירב לשחרר את באך ממשרתו ולכן נשלח באך לכלא בנובמבר 1717 ושוחרר בדצמבר, והיה חופשי ללכת לקתן. שם חיבר סוויטות תזמורתיות, סונאטות לכינור ולצ'לו, את הקונצ'רטי הבראנדנבורגיים וחלק מיצירותיו לקלאוויקורד ולצ'מבלו.
אשתו, שילדה לו שבעה ילדים, נפטרה ב-1720, בזמן היעדרותו עם הנסיך בקארלסבד.
באך נשא לאישה את אנה מגדלנה וילקן, בתו בת העשרים של חצוצרן העיר. היא ילדה לו 13 ילדים ומצאה לה גם שעות פנאי לעיסוקיה המוזיקליים כזמרת. עשרים ילדים נולדו לבאך משתי נשותיו, אולם אחדים מהם מתו בעודו בחיים. מרבית ילדיו למדו מוזיקה.
בשנת 1723 הגיש באך את מועמדותו לתפקיד מנהל המוסיקה בכנסיית תומס הקדוש בלייפציג, אשר נתפנה עם מותו של יוהן קונאו. למשרה ניגשו עוד ארבעה מועמדים והיה עליהם לעמוד במבחנים קשים. כראיה חותכת לכושרו, ניצח באך על לא פחות מאשר יצירתו "יוהאנס פאסיון", אשר נכתבה זה עתה. במשך 24 השנים הבאות, עד יום מותו, ישב באך בלייפציג, ושם חיבר את הנודעות ביצירותיו.
מלבד חובותיו כמורה לזמרה, חוייב באך לכתוב קנטטה לתפילת יום הראשון בכל שבוע מחדש. זו גם הסיבה שהמוזיקה של באך ברובה דתית ורק מיעוט מיצירותיו שייך למוזיקה החילונית.
בשנותיו האחרונות התעוור, אולם המשיך לחבר יצירות, אותן הכתיב לאחד מתלמידיו. באך נפטר בלייפציג ב-28 ביולי 1750.
באדיקותו ראה בכל אחת מיצירותיו מנחה לאלוהים. מרבית יצירותיו נכתבו בשיטת הקונטראפונקט שבה הקולות מקבילים, מצטלבים ונשזרים זה בזה, והנושא עובר מקול אחד למשנהו לפי כללים קבועים וקפדניים. בשיטה זו היה באך גדול האמנים בכל הזמנים. בדורו נודע כמלחין חשוב וכנגן עוגב.
[עריכה] מורשתו של באך
בשנות חייו האחרונות וכן לאחר מותו, ירדה הפופולריות של באך כמלחין וכנגן. יצירתו החלה להיחשב כמיושנת בהשוואה לסגנון הקלאסי שהחל להופיע באירופה, אולם על אף הדעיכה בהערצה אליו, היה באך רחוק מלהשכח לגמרי, ולו רק בזכות ילדיו (ובעיקר קרל פיליפ עמנואל באך) שהיו מוזיקאים בפני עצמם ונשאו את שמה המוזיקלי של שושלתם. יצירותיו של באך לכלי מקלדת המשיכו להוות דוגמת מופת ליכולות הטכניות של הכלים השונים, ודורות של מלחינים (ביניהם גם מוצרט ובטהובן) ניתחו את עבודתו, למדו ממנה והעריצו אותה.
תחייתה של הערצת הציבור לבאך התרחשה כאשר בשנת 1829 העלה המלחין הגרמני ממוצא יהודי, פליקס מנדלסון-ברתולדי בפעם הראשונה מאז מותו של באך את אחת מיצירותיו הגדולות ביותר: המתאוס פסיון. בעקבות הקונצרט החל גל של התעוררות וסקרנות בקרב אנשי אירופה בעקבותיו הוקמה ב1850 "חברת באך" (Bach Gesellschaft) שעסקה בפרסום יצירותיו של המלחין.
הפופולריות שצבר באך בעקבות הקונצרט בברלין לא פסקה מאז לרגע, ובמהלכה של המאה ה-20 המשיכו חוקרי המוזיקה לגלות עוד ועוד רבדים ביצירותיו, חלקם בעלי ערך לימודי רב לעוסקים בלימודי המוזיקה. ההערצה לבאך תרמה באופן משמעותי גם לתנועה שהתהוותה במאה ה-20 וקראה לביצוע יצירות באופן אותנטי, עם כלים עתיקים ובעיבודים המקוריים כפי שנכתבו על ידי המלחין.
[עריכה] יצירות
- ערך מורחב – יצירות מאת יוהן סבסטיאן באך
- ערך מורחב – כוראלים מאת יוהן סבסטיאן באך
- ערך מורחב – קנטטות מאת יוהן סבסטיאן באך
- ערך מורחב – שירים ואריות מאת יוהן סבסטיאן באך
באך נמנה על מספר מלחינים מצומצם אשר עבודתם לא קוטלגה בשיטת האופוסים, אלא ברשימה מיוחדת. רשימת יצירותיו של באך (רי"ב או BWV) מסודרת על פי סוג היצירה וכלי הנגינה לו מיועדת. בגסות ניתן לומר שכחמש מאות המספרים הראשונים הם למוזיקה קולית, כחמש מאות הבאים לכלי מקלדת שונים וכמאה האחרונים לכלים אחרים, הרכבים קאמריים ותזמורתיים.
חלוקה יותר מפורטת היא: 1-222 - קנטטות, 225-248 - מוזיקה מקהלתית בהיקף גדול, 250-524 - כוראלים ושירים, 525-748 - יצירות לעוגב, 772-994 - יצירות לכלי מקלדת, 995-1012 - יצירות לכלי מיתר, 1013-1040 - מוזיקה קאמרית, 1041-1071 - מוזיקה תזמורתית, 1072-1126 - קאנונים ופוגות אחרים. כדאי לציין שבמחקר המודרני נמצאו או שוחזרו יצירות רבות של באך שלא נכללו ברשימה המקורית וכן נתגלה שיצירות רבות שנכללו ברשימה המקורית לא נכתבו על ידי באך. ראו רשימת יצירות מאת יוהן סבסטיאן באך.
בין יצירותיו הנודעות:
- מחקר קונטרפונקטי
- אמנות הפוגה (Die Kunst der Fuge) רי"ב 1080
- המנחה המוזיקלית (Musikalisches Opfer) רי"ב 1079
- מוזיקה קולית
- אורטוריה לחג המולד (Weihnachts-Oratorium) רי"ב 248
- מיסה בסי מינור רי"ב 232
- מגניפיקט ברה מז'ור רי"ב 243
- הפסיון על-פי מתאוס (Matthäus-Passion) רי"ב 244
- הפסיון על-פי יוחנן (Johannes-Passion) רי"ב 245
- מוזיקה תזמורתית
- 4 סוויטות לתזמורת רי"ב 1066-1069
- 6 הקונצ'רטים הברנדנבורגיים רי"ב 1046-1051
- קונצ'רטו לשני כינורות ברה מינור רי"ב 1043
- מוזיקה לעוגב
- טוקטה ופוגה ברה מינור רי"ב 565
- פרלוד ופוגה במי מינור "קטנה" רי"ב 533
- פנטזיה ופוגה בסול מינור "גדולה" רי"ב 542
- פסקליה ופוגה בדו מינור רי"ב 582
- פרלוד לכוראל "התעוררו, הקולות קוראים לנו" (Wachet auf, ruft uns die Stimme) רי"ב 645
- מוזיקה לכלי מקלדת (צ'מבלו/קלאוויכורד)
- הפסנתר המושווה (Das wohltemperierte Klavier) ספרים 1 ו-2, 48 פרלודים ופוגות רי"ב 846-893
- וריאציות גולדברג רי"ב 988
- 6 סוויטות אנגליות רי"ב 806-811
- 6 סוויטות צרפתיות רי"ב 812-817
- אינוונציות בשנים ושלושה קולות רי"ב 772-801
- המחברת של אנה מגדאלנה באך
- מוזיקה לכלי סולו
- 6 סונטות ופרטיטות לכינור סולו רי"ב 1001-1006
- 6 סוויטות לצ'לו סולו רי"ב 1007-1012
[עריכה] לקריאה נוספת
- Gödel, Escher, Bach: an Eternal Golden Braid, 1979, מאת דגלאס הופשטטר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על באך במוזיקה צפונט
- מידע על רוב יצירותיו של באך
