טובה (כלי נגינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טובה בסי במול עם ארבעה שסתומים ישרים

טוּבה היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. הטובה מפיקה את הצלילים הנמוכים ביותר במשפחת כלי הנשיפה מהמתכת בפרט, ובתזמורת בכלל, ומשמשת בדרך כלל לנגינת תפקידי בס. לטובה צליל רך יחסית לכלי נשיפה אחרים, וניתן לנגן בה בעוצמה רבה.

הטובה המודרנית הומצאה בשנת 1835 בגרמניה, והחליפה במהירות כלי נשיפה נמוכים כהליקון, בומברדון, אופיקלייד וסרפנט. לעתים משמש השם "טובה" כשם כללי לכלי נשיפה נמוכים, במיוחד במוזיקה עתיקה.

הכלי הראשון שנקרא בשם טובה היה חצוצרת מתכת גדולה, נטולת שסתומים, ששימשה בצבא הרומי בסביבות שנת 500 לפנה"ס. משמעות השם ביוונית הייתה "צליל חזק".

[עריכה] מבנה הכלי

הטובה עשויה פליז, המצופה לכה או כסף. צינור הטובה מתרחב בהדרגתיות מן הפיה ועד לפעמון. לטובה שלושה עד חמישה שסתומים, ולעתים רחוקות אף שישה או שבעה, המשמשים להארכת הצינור ושינוי גובה הצליל. נגנים מקצועיים מנגנים בדרך כלל בטובה בעלת ארבעה שסתומים לפחות, בעוד טובות בעלות שלושה שסתומים משמשות בעיקר תלמידים וחובבים.

השסתומים הנוספים מאפשרים להאריך את צנרת הטובה בכדי לנגן צלילים נמוכים יותר, וכן עוזרות לפתור בעיות כיוון (זיוף) בעזרת איצבועים חלופיים (שילובי שסתומים שונים המפיקים אותו צליל בכיוון מעט שונה).

שסתומי הטובה יכולים להיות ישרים או סיבוביים.

טובה עם שסתומים ישרים הפונים לפנים. מיקום השסתומים בקדמת הכלי מחייב היפוך של מיקום הצנרת, כפי שניתן לראות בהשוואה עם התמונות ממול.

[עריכה] נגינה

הנגינה בטובה מתבצעת בדרך כלל בישיבה בגלל משקלה הגדול. הנגן מניח את הכלי על ברכיו ומפעיל את השסתומים בעזרת יד ימינו. נגנים מרקע קלאסי נוהגים לשנות את אורכי הצינורות המחוברים לשסתומים בעזרת יד שמאל כדי לשפר את הכיוון של צלילים מסוימים. ישנם כלים הדורשים שימוש ביד שמאל להפעלת חלק מהשסתומים.

במקרים בהם מתבקשת נגינה בעמידה, כמו בעת נגינת תפקיד סולו, נגינה כחלק מתזמורת צועדת, או בהופעות מוזיקה פופולרית, נהוג להשתמש ברצועה או מנשא ולבחור בטובה קלה וקטנה יחסית. מחוץ לעולם המוזיקה הקלאסית, מקובל הסוזאפון ככלי לנגינה בעמידה.

[עריכה] תפקיד

הטובה משמשת בסגנונות והרכבים מוזיקליים מגוונים: מוזיקה קלאסית תזמורתית וקאמרית, ג'אז, מוזיקה עממית, מארש, ואף בפאנק (Funk) ורוק.

[עריכה] מוזיקה קלאסית

בתזמורת הסימפונית, בה החלה את דרכה, יש בדרך כלל טובה אחת, המנגנת תפקידי בס, מתפקדת ככלי נשיפה בסקציה וככלי סולני.

ריכרד וגנר הרבה לכתוב לטובה, בין השאר במנגינת "Ride of the Valkyries"^האזנה שצוטטה רבות בתרבות הפופולרית, כמו בסרט אפוקליפסה עכשיו.

קונצ'רטי לטובה נכתבו בידי המלחינים המודרניים ראלף ווהן וויליאמס (Ralph Vaughan Williams), אדוורד גרגסון (Edward Gregson), ג'והן וויליאמס (John Williams), רוברט פלמינג (Robert Fleming) גרי קולשה (Gary Kulesha) ויוסף הורוביץ (Josef Horovitz).

הטובה משמשת בהרכבים קאמריים, שהבולטים בהם הם רביעיית טובות ^האזנה וחמישיית כלי נשיפה ממתכת, הכוללת שתי חצוצרות, טרומבון, קרן יער וטובה.

"טובת הקלטה". הפעמון הפונה לפנים נועד להקל על קליטת הצליל באמצעי ההקלטה המוקדמים.

[עריכה] ג'אז

בתחילת המאה העשרים תפסה הטובה (או גרסתה הנוחה לנשיאה, הסוזאפון) מקום משמעותי בעולם הג'אז ככלי בס נייד וחזק שירש הז'אנר המתפתח מהתזמורות הצועדות. בהדרגה הוחלפה הטובה בקונטרבס, ונגנים רבים ניגנו בשני הכלים, בהתאם לנדרש. גם כשהלכה ונעלמה מנוף הג'אז המשיכה הטובה להחליף את הקונטרבס בהקלטות, מכיוון שציוד ההקלטה באותה תקופה לא יכל לקלוט את צלילו העדין והלא כיווני. באותו זמן פותחה ה"טובה להקלטה" (Recording Tuba), שפעמונה פנה לפנים כדי להקל לקלוט את צלילה. בשנות העשרים, עידן הסווינג, כבר לא הייתה הטובה כלי ג'אז מקובל.

אחרי העדרות של כשלושים שנים מהזרם המרכזי של הג'אז, בהן שימשה בעיקר בהרכבי דיקסילנד, חזרה הטובה לבמה בעיבודיו של גיל אוונס, שמצא עניין בעושר התזמורי שהציעו לג'אז כלים המזוהים עם המסורת הקלאסית כקרן, בסון, אבוב, חליל וטובה. אוואנס השתמש בטובה באופן המושפע מהמסורת הקלאסית - לא ככלי בס רועם, אלא ככלי נשיפה בעל צליל עמוק, ששימש כחלק מחטיבת כלי הנשיפה וניגן קווים מלודיים בעלי אופי לירי ותפקידים הרמוניים.

[עריכה] סוגים

[עריכה] טובות קונטרבס

• טובה בסי במול (BBb) היא הטובה הנפוצה ביותר, והיא משמשת בעיקר בתזמורות כלי נשיפה.
• טובה בדו (CC) מקובלת בתזמורות קלאסיות ובנגינה סולנית.

[עריכה] טובות בס

• טובה במי במול משמשת גם היא בתזמורות כלי נשיפה, בעיקר באנגליה, בהן היא מנגנת אוקטבה גבוה יותר את תפקיד הטובה בסי במול.
• טובה בפה משמשת נגנים מקצועיים לנגינה סולנית ולביצוע תפקידים גבוהים ביצירות קלאסיות. השימוש בה נפוץ בתזמורות גרמניות.

[עריכה] סוזאפון

• הסוזאפון הוא גרסה של הטובה המשמשת כיום בעיקר לצעידה. הנפוצים ביותר הם בסי במול, אך ישנם גם סוזאפונים בדו, מי במול, פה וסול.

על אף ששימושים אלה מקובלים, יש להם יוצאי דופן רבים. הטובה היא כלי צעיר יחסית, שאין מוסכמות נוקשות על השימוש בו.

מימין לשמאל: טובת קונטרבס בסי במול, טובת בס במי במול, אופוניום, בריטון ואלט הורן. לכולם שסתומים ישרים.

[עריכה] משפחת הטובה

בדומה למשפחת הסקסופונים, השם 'טובה' משמש גם למשפחת כלים הבנויים באופן דומה לטובות שתוארו למעלה, אך מנעדם גבוה יותר. על משפחה זו נמנים הכלים בסעיף הקודם, וכן הכלים הבאים:

• האלט הורן הנקראת לעתים אלט טובה.
• הבריטון שנקרא לעתים בריטון הורן או בריטון טובה, כדי להבדיל אותו מסקסופון בריטון
• האופוניום הזהה במנעדו לבריטון, אך מתאפיין בצליל רך ועמוק יותר.

שלושה כלים אלה מיוצרים כמעט ללא יוצא מן הכלל בסי במול.

[עריכה] טרנספוזיציה

בניגוד לרוב כלי הנשיפה, טובות הבס והקונטרבס הן כלים ללא טרנספוזיציה, על נגן הטובה להכיר את האצבועים המתאימים לטובות השונות.

בעוד בדרך כלל מעיד שם צליל הנלווה לשם הכלי על הטרנספוזיציה שלו, כמו במקרה של חצוצרה בסי במול או סקסופון במי במול, שם הצליל הנלווה לשמה של הטובה מעיד על הצליל הנמוך ביותר שהיא מפיקה ללא שימוש בשסתומים. אין מוסכמה גורפת בנוגע לטרנספוזיציה לאלטהורן, הבריטון ןהאופוניום, ותפקידים נכתבים עם או ללא בטרנספוזיציה, בהתאם להחלטת המעבד או המלחין והמוסכמות באזורם או תחומם המוזיקלי.

[עריכה] קישורים

• ההיסטוריה של הטובה, התפתחות ושימוש מאת ארין אוטול. מקיף ומספק הפניות לספרות נוספת.
• תבליט אבן ובו טובות רומאיות מתוך עמוד טריאנוס.

[עריכה] האזנה

• רביעיית הטובות סוטו ווצ'ה קטעים מתוך הקלטות בתחתית העמוד.
• Canadian Brass חמישיית כלי נשיפה ממתכת. בתחתית דף הפתיחה מימין ניתן לבחור בין מספר הקלטות מלאות.
• Ride of the Valkyries להאזנה בפרויקט גוטנברג.