כלי פריטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלי הפריטה הם משפחת כלי נגינה השייכים שייכים לקבוצת כלי המיתר.

את הצליל של כלי הפריטה מפיקים בעזרת פריטה על מיתר, בעזרת האצבעות, או בעזרת המפרט. הפריטה על המיתר, גורמת למיתר לרטוט, וכך מופק הצליל.

צלילם של כלי המיתר עדין ביותר, והרבה אנשים היום אוהבים את צליל זה עקב עדינותו.

כלי הפריטה העיקריים במוזיקה המערבית: גיטרה, מנדולינה, נבל

[עריכה] מיתרי כלי הפריטה

לכלי הפריטה שקיימים, יש יותר מ-4 מיתרים, ומשנים את גובה הצליל שלהם בעזרת האצבעות (ראו אצבוע). מיתרי הבס תמיד עבים, ומיתרי הסופרן דקים, ובחלק מכלי הפריטה גם קצרים. לכלי הפריטה ישנם מפתחות כיוון, מפתח לכל מיתר. בניגוד לכלי קשת, שבהם יש גם ברגי כיוון, בכלי הפריטה מכוונים את הצליל רק בעזרת מפתחות הכיוון משום שהמפתחות מסתובבים בקלות. מפתחות הכיוון של כלי הפריטה עשויים מתכת. המפתחות מחוברים למוט, שעליו מלופף המיתר, וכאשר מסובבים את המפתח, הוא משפיע על מתח המיתר.

הסקציות בתזמורת
סקציות ראשיות	כלי מיתר	כלי נשיפה	כלי הקשה
תת-סקציות	כלי קשת	כלי פריטה	כלי נשיפה מעץ	כלי נשיפה ממתכת