חנה מרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חנה מרון

חנה מרון (נולדה ב-22 בנובמבר 1923), שחקנית תיאטרון ישראלית. מהכוכבות הגדולות של התיאטרון הישראלי משך שנים רבות, כלת פרס ישראל לשנת 1973.

מרון נולדה בגרמניה בשם חנה מאירצ'ק, שם הפכה ל"ילדת פלא" ושיחקה בהצגות, סרטים ותסכיתי רדיו רבים. במיוחד זכורה הופעתה בסרטו של פריץ לאנג "M" משנת 1931, בו שיחקה ילדה הנופלת קורבן לרוצח סידרתי. לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, עלתה משפחתה ארצה. לדבריה, ההחלטה הסופית לעזוב את גרמניה התקבלה אצל הוריה לאחר שהיא נקראה כילדה להקריא שיר ברדיו ליום הולדתו של אישיות נאצית בכירה.

במלחמת העולם השניה התגייסה מרון לצבא הבריטי והופיעה בלהקת הבריגדה יחד עם השחקן יוסי ידין, שלאחר מכן היה לבעלה הראשון. שירם הידוע היה "כל הדרכים מובילות לרומא". הופעות מרגשות היו לה לאחר המלחמה בפני ניצולי שואה.

לאחר שובה ארצה בשנת 1945, נקראה מרון על ידי הבמאי יוסף מילוא לשחק בתיאטרון שהוא עומד להקים בשם התיאטרון הקאמרי, וכך נמנתה עם מייסדי התיאטרון שהיה בזמנו קטן ועני, והייתה לכוכבת בולטת בו. היא שיחקה תפקידים ראשיים בהצגות רבות, רובן בתיאטרון הקאמרי, כגון: "הוא הלך בשדות", "פיגמליון", "כולם היו בני", "ביבר הזכוכית", "פונדק הרוחות", "הדה גבלר", "מדיאה", "כטוב בעיניכם", "רחם פונדקאי" במחזמר "הלו דולי" ועוד.

מרון נפצעה קשה בהתקפת מחבלים על מטוס אל על במינכן בשנת 1970 ורגלה נקטעה. לאחר הפסקה, היא שבה לשחק על הבמה למרות הפציעה וזכתה לאהדה רבה מהקהל. היא נהפכה לפעילה בארגונים הקוראים לשלום ולדו קיום יהודי-ערבי. בשנת 1993 נמנתה עם המשלחת שהתלוותה ליצחק רבין בטקס חתימת הסכמי אוסלו.

היא שיחקה במספר סרטי קולנוע: "הדודה קלרה" (1977), "העיט" (1981) ו"כביש ללא מוצא" (1982). בשנים 1983 -1986 כיכבה בסדרת הטלוויזיה המצליחה "קרובים קרובים" (מתוכנית זו זכורה קריאתה "פ-ת-ו-ח!" שליוותה אותה מאז).

בתחילת שנות התשעים הייתה מרון ממייסדי אנסמבל תיאטרון הרצליה. היא גם ביימה מספר הצגות, בין היתר כתבה וביימה בשנת 2002 את ההצגה "שירים שיצאו מכסית", בה שזורים שיריו של נתן אלתרמן (אותו הכירה גם באופן אישי ושיחקה בהצגות שכתב ותרגם).

מרון היא אלמנתו של האדריכל יעקב רכטר (אביו של יוני רכטר). בתם, דפנה רכטר, היא שחקנית קולנוע ותיאטרון.