העיט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| העיט | |
 |
|
| בימוי: | יקי יושע |
| הפקה: | דורית יושע |
| תסריט: | יקי יושע |
| שחקנים ראשיים: | שרגא הרפז ניצה שאול שמעון פינקל חנה מרון אנדי ריצ'מן ענת עצמון |
| חברת הפצה: | יקי יושע בע"מ |
| יצא לאקרנים בתאריך: | 1981 (ישראל) |
| משך הקרנה: | 92 דקות |
| שפת הסרט: | עברית |
| מוזיקה: | דורון סלומון יענקל'ה רוטבליט |
| דף הסרט ב-IMDb | |
"העיט" סרטו של הבמאי יקי יושע, יצא לאקרנים ב-1981, זמן קצר לפני מלחמת לבנון, עסק במפעלי הנצחת חללי צה"ל ועורר זעם רב בחברה הישראלית שראתה בסרט חציית קו אדום. הסרט הוקרן בישראל בגרסה מצונזרת אך ייצג את המדינה בפסטיבל קאן והוקרן בחו"ל בגרסתו המלאה.
[עריכה] פרטי העלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
בועז, קצין צעיר בצה"ל, שב הביתה בתום מלחמת יום הכיפורים. אל המלחמה יצא בועז עם שני חברים: האחד נפל והשני נפצע. תלוש ובודד, בועז חי לבדו, מסתובב לבדו, אינו מוצא שפה משותפת עם אלו שלא חוו, כמותו, את המלחמה. מתוך תחושת חובה, הוא הולך לנחם את הורי חברו המת ומבלי להתכוון שוקע במערכת יחסים סבוכה עם האב השכול. תחילה בנימוס ואחר כך בציניות, מגיש בועז לאבא את אשר ביקש: שיר שבנו כתב, כביכול. סיפורי גבורה על הבן המת, וקטעי צילומים באים בהמשך. בועז בורא, יש מאין, משהו לזכור לפיו ילד שלא הספיק להשאיר אחריו דבר. זו תחילתה של תעשיית זיכרון והנצחה אליה מתגלגל בועז מבלי להתכוון. לכל הורה שכול "מייצר" בועז בן יוצר, רגיש, משורר שנגדע בדמי ימיו. בועז מתקרב אל נגה, החברה לשעבר של חברו המת ואל ירדנה, פקידה במחלקת ההנצחה של משרד הביטחון. ביום הם מהווים שילוש קדוש שעיסוקו הנצחת הנופלים ובלילה - משולש רומנטי. המלחמה הבאה פורצת. בועז נקרא למילואים, עדיין קצין, כבר לא כל כך צעיר.
