המעורר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המעורר - כתב עת ספרותי שערך והוציא יוסף חיים ברנר בלונדון, בשנים 1906 עד 1907.
"המעורר" יצא כירחון אבל בהמשך נתקל בקשיים והופעתו הקצרה לא הייתה סדירה. השפעתו על התפתחותה של הספרות העברית החדשה הייתה עצומה. ברנר, שנדד אז באירופה, למד באנגליה את מקצוע סידור הדפוס, ובירחון "המעורר" עשה הכול במו ידיו, למעט ייצור הנייר. כתב העת היה מבוסס על רשימת מנויים, חותמים, ונתקל בקשיים גדולים בהדפסה, בהפצה ובגבייה. החוברת הראשונה נדפסה בחודש ינואר 1906, והאחרונה נדפסה בספטמבר 1907.
ב"המעורר" השתתפו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה: דבורה בארון וזלמן שניאור, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגרשון שופמן, דוד שמעונוביץ ויעקב פיכמן, דוד פרישמן והלל צייטלין, ורבים אחרים. ברנר עצמו פרסם בו מיצירותיו, סיפורים ומחזות, מאמרים ובקורות, וכן הובאו ב"המעורר" תרגומים לעברית מיצירתם של הסופרים הידועים דאז, מוריס מטרלינק, אוסקר ויילד, לב שסטוב ואחרים.
שם כתב העת "המעורר", הפך עם השנים למעין דגל וסיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה, בדומה ל"המעורר" המקורי של ברנר. בה בעת שברנר ערך את "המעורר" שלו בלונדון ערך אלעזר רוקח את דער יודישע וועקער - "המעורר" בסטניסלבוב ובוצ'אץ'. כתב עת שלישי בשם זה יצא לאור בניו יורק.
[עריכה] המעורר בשנים האחרונות
ב1997, תשעים שנה אחרי שהמעורר המקורי נסגר, החלו ארז שוייצר ודביר אינטרטור להוציא עיתון ספרותי נוסף בשם "המעורר" שפרסם מספר גיליונות במשך כחמש שנים. שני הגיליונות הראשונים הודפסו על נייר עיתון והופצו עם הארץ ולאחר מכן באופן עצמאי. לדברי העורכים, כשיצא באופן עצמאי הופץ המעורר ב-500 עד 1,500 עותקים.
