היסטוריה של גאנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאנה הייתה מושבה קולוניאלית בריטית בשם "חוף הזהב", שהורכבה ב-1946 מארבע מושבות ואזורי מנדט בריטיים: חוף הזהב, אשאנטי, פאנטֶה, וטוגולנד הבריטית.
בעשור שאחרי הקמת המושבה החלו הבריטים להעביר יותר ויותר סמכויות לידי תושבי המושבה, ולהובילה לקראת עצמאות. את תהליך העצמאות הוביל קוואמה נקרומה (Kwame Nkrumah) שבתחילה נכלא על ידי השלטון הבריטי, אך לאחר שנבחר לבית הנבחרים שוחרר, ומונה כראש ממשלה אוטונומית.
ב-6 במרץ 1957 קיבלה גאנה את עצמאותה והייתה למדינה השחורה הראשונה באפריקה שהשתחחרה מהקולוניאליזם האירופי, יומיים לאחר מכן הצטרפה לאו"ם כחברה ה-81. בשנותיה הראשונות הייתה גאנה דומיניון עם שלטון פרלמנטרי, כאשר נקרומה היה ראש הממשלה. הוא הנהיג מדיניות סוציאליסטית, ופאן אפריקאית, ועם השנים חיזק את כוחו וצבר סמכויות דיקטטוריות. ב-1960 הפכה המדינה לרפובליקה, עם נשיא חזק, ונקרומה הפך לנשיא. ב-1964 הוא הפך את המדינה למדינה חד מפלגתית, והכריז על עצמו כנשיא לכל החיים. אולם הוא הודח בהפיכה צבאית ב-24 בפברואר 1966, כששהה בביקור בסין.
ב-1969 הוחזר השלטון האזרחי והוקמה הרפובליקה השנייה בהנהגת ראש הממשלה קופי בוסיה. אולם היא החזיקה מעמד רק עד תחילת 1972, כשהצבא, בראשות איגנשיוס קוטו אצ'מפונג שוב נטל את השלטון, והבטיח לדאוג לשיפור המצב הכלכלי, אולם המשטר היה נגוע בשחיתות . אצ'מפונג רצה להקים משטר בו ייאסר קיום המפלגות, אך הודח מהשלטון ב-1978 על ידי הרמטכ"ל פרדריק אקופו, שהכין תוכנית להחזרת דמוקרטיה רב מפלגתית.
ב-4 ביוני 1979 הודחה ממשלת אקופו בהפיכה צבאית אלימה של קצינים זוטרים בראשות ג'רי רולינגס. הממשלה החדשה ניסתה להוביל מדיניות סוציאליסטית, ופתחה במאבק אלים לעקירת השחיתות. ראשי המשטר הקודם, ובראשם אקופו ואצ'מפונג הוצאו להורג. אולם במקביל המשיכו ראשי המשטר החדש בהכנות להחזרת השלטון האזרחי והקמת הרפובליקה השלישית, וב-24 בספטמבר אותה שנה כבר העבירו את השלטון לפרלמנט הנבחר ולנשיא הנבחר הילה לימן.
אולם השלטון של לימן הוביל לדרדור במצב הכלכלי, והגברת השחיתות, וב-31 בדצמבר 1981 שוב נטל רולינס את השלטון בהפיכה צבאית, והפעם התחיל שלטון צבאי ממושך בהרבה, ומדיניות כלכלית מרכזית יותר עם רפורמות בכיוון של שוק חופשי.
תחת לחץ בינלאומי, המשטר התחיל בתחילת שנות ה-90 בצעדים להחזרת הדמוקרטיה. ב-28 באפריל 1992 התקבלה חוקה חדשה במשאל עם ברוב גדול. ב-3 בנובמבר נערכו בחירות לנשיאות בהן ניצח רולינס את לימן, וב-29 בדצמבר בחירות לפרלמנט, אותן החרימה האופזיציה. ב-1996 נערכו שוב בחירות, בפיקוח בינלאומי. האופוזיציה הפעם נטלה בהן חלק, והן הוכרו כבחירות הוגנות. רולינס ניצח בבחירות ברוב של 57% את מועמד האופזיציה ג'ון קופור. רולינס פרש בשנת -2000, ובבחירות ניצח מועמד האופוזיציה קופור את סגנו של רולינס, וכך לראשונה במדינה התקיימה החלפת שלטון שקטה. קופו ניצח שוב בבחירות שהתקיימו בשנת 2004 ברוב גדול.
