אפעס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפעס עיתון סאטירי שהופץ בדואר אלקטרוני, ולאחר מכן מדור סאטירי בעיתון "הארץ".
ראשיתו של "אפעס" ("ביידיש - "דבר מה, דבר, משהו, מאומה, קרט, שמץ, כלום", כפי שמסביר אפעס) בעיתון מקוון שנוסד בשנת 2000 על ידי שלושה כותבים צעירים ופורצי דרך בתקשורת הדתית-חרדית - ידידיה מאיר, יאיר חסדיאל וקובי אריאלי, שמטרתו הייתה יצירת במה ייחודית בה יוכלו הכותבים להביע באופן סאטירי את מה שנבצר מהם לכתוב באמצעי התקשורת החרדיים ולקיים בכך גם דיאלוג יצירתי עם כותבים אחרים מהתקשורת, הן הדתית-חרדית והן החילונית הכללית.
כעיתון מקוון, התייחד "אפעס" בסאטירה החריפה ופרועה, וכהכרזת יוצריו - "א-פוליטיקלי קורקט", על המציאות הישראלית ועל יחסי דתיים-חילוניים, בדיאלוג הפנימי הברנז'אי שיצר בין אנשי תקשורת דתיים וחילוניים, ובאופן הפצתו - נשלח בדואר אלקטרוני לרשימה מצומצמת של משפיעים בתקשורת הישראלית, דבר אשר יצר סביבו הילה של מועדון קוראים יוקרתי סגור. בין השנים 2000-2004 היה אפעס מהניוזלטרים המשפיעים על התקשורת הישראלית וקטעים ממנו צוטטו בה לעתים קרובות. אל שלושת הכותבים הקבועים הצטרפו מדי פעם גם אורי אורבך, שהרה בלאו, ג'קי לוי, ואנשי תקשורת נוספים, ואף שלי יחימוביץ' פירסמה רשימה בבמה ייחודית זו.
הצלחתו של "אפעס" סללה את דרכם של כותביו אל ליבה של התקשורת הישראלית. קובי אריאלי החל לכתוב ב"מעריב" ולהופיע בתוכניות שונות בערוץ 10 ובערוץ 2. יאיר חסדיאל שימש כתסריטאי של הטלנובלה החסידית הראשונה "החצר" אשר שודרה בערוץ התכלת ובערוץ 10. בשנת 2004 הציע עורך מוסף "הארץ", רוגל אלפר, שנמנה עם מנויי "אפעס" בגירסת הניוזלטר, לחברי "אפעס" להפוך את הפרויקט למדור הסאטירה הקבוע של מוסף "הארץ". קבלתה של ההצעה גרמה לכך שקובי אריאלי, אשר הצטרף לא מכבר למערכת עיתון מעריב, פרש מכתיבת "אפעס", והותיר את המלאכה בידי שני חבריו, כאשר ידידיה מאיר משמש כעורך המדור ויאיר חסדיאל ככותב הראשי שלו.
המעבר של אפעס מניוזלטר למדור שבועי במוסף הארץ שינה את אופיו. מרשימות סאטיריות הנוגעות בעיקר למתח בין העולם הדתי והחילוני הוא הפך למדור של אבחנות סאטיריות קצרות על המציאות הישראלית בכללה, תוך שימוש בעיקר בציטוטים מדומים.
